פסיקה בברלין: הורים לא יקבלו גישה לפייסבוק של בתם המתה

להוריה האבלים של ילדה בת 15, שנדרסה על ידי הרכבת התחתית בשנת 2012, אין זכות לקרוא את היסטוריית הצ'אט שלה בפייסבוק (Facebook), כך קבע בית משפט בברלין אתמול (ד').

בקשת ההורים הגיעה עקב הסיבות הלא ברורות של מות הנערה – בתאונה או כתוצאה מהתאבדות. ההורים ביקשו גישה לחשבונה, בכדי לבדוק אם בתם הביעה בעבר בצ'אטים או בפוסטים שניהלה עם חבריה, רצון למות.

בשנת 2015 פסק בית משפט מברלין במעמד נמוך יותר לטובת ההורים, והתייחס אל התוכן שבחשבון הפייסבוק של הנערה כאל חלק מהמורשת שלה. בית המשפט קבע בזמנו כי בהודעות הדוא"ל והפייסבוק הם ערכים הדומים למכתבים וליומנים, אשר "יכולים להיות חלק מהירושה ללא קשר לתוכן שלהם".

אלא שבית המשפט של ברלין הפך את ההחלטה בפסק הדין האחרון. "אנחנו רואים את זה אחרת מאשר בית המשפט הממלכתי", אמר השופט ביורן רזלף. בית המשפט לערעורים קבע אך ורק בקשר לטענת ענקית המדיה החברתית וטען כי פתיחת החשבון של הנערה תפגע בזכויותיה החוקתיות לפרטיות הטלקומוניקציה. "זו הנקודה העיקרית בהחלטה שלנו", אמר רזלף.

איזה סוג של אמצעי תקשורת היא למעשה המדיה החברתית?

גזר הדין הנוכחי הוא ככל הנראה לא האחרון בסוגיה שמתלווה לטרגדיה, מכיוון שהחוק ממשיך להעריך איזה סוג של אמצעי תקשורת היא למעשה המדיה החברתית. הערעורים עשויים להימשך עם פנייה מטעם ההורים לבית המשפט הפדרלי של גרמניה.

"אנחנו אמפתיים כלפי המשפחה ומכבדים את רצונם", אמר דובר פייסבוק בעקבות החלטת בית המשפט ביום ד'. "נפעל למצוא פתרון שיסייע למשפחה ובמקביל יכבד את הפרטיות של אחרים שיכולים להיפגע".

גם במקרה אחר שנדון בבית המשפט הגבוה של גרמניה לאחרונה, זכתה הרשת החברתית בניצחון כנגד אנאס מודמני, שצילם סלפי עם הקנצלרית של גרמניה, אנגלה מרקל, מיד לאחר שהגיע לגרמניה כפליט מסוריה, ולאחר מכן הפך למוקד השתלחותם של טרולים גזעניים ולסמל להחלטה של הקנצלרית להתיר את כניסתם של מאות אלפי פליטים לגרמניה ללא סינון.

מודמני, שהתמונה שצילם הופיעה שוב ושוב בדיווחים שקריים שקושרים אותו לטרור, ביקש שפייסבוק תחפש ותמחק את הודעות השמצה בגינו, אבל בית המשפט קבע כי הדבר יכול להציב מכשולים טכניים מרכזיים לאתר שבמובנים רבים הפך להיות המקור הראשי באינטרנט לחדשות, שיידרש כל העת להתחקות אחרי תכנים מזויפים, תכני דיבה או תכנים אחרים השנויים במחלוקת.

באחרונה נדרשת מערכת המשפט לתביעות רבות כנגד פייסבוק בגרמניה, שכולן שמות דגש על מספר סוגיות משפטיות עקרוניות, כמו למשל על התהייה מי אחראי לתוכן שהועלה לרשת החברתית בידי גורמים אנונימיים וכן האם מי שמשתפים תכנים שלא הם כתבו, יכולים להיות אחראים להוצאת דיבה.

גרמניה עוסקת ביתר שאת בנושא עקב החששות מתעמולה לאומנית והפצת דברי שטנה, כמו גם fake news, תופעה שהולכת וגדלה במדינה לקראת הבחירות הכלליות שיערכו בה בספטמבר הקרוב.