העליון החליט: בינת תספק שירותי תקשורת, טלפוניה ומוקדים לממשלה
בזק בינלאומי ותדיראן טלקום משכו היום את ערעוריהן נגד זכיית בינת במכרז ● בינת תספק למשרדי הממשלה פלטפורמה מבוססת סיסקו במכרז ביותר מ-100 מיליון שקלים
הרכב שופטים בבית המשפט העליון, בראשותו של השופט חנן מלצר יחד עם השופטים אורי שוהם ודפנה ברק-ארז, דחה היום (א') את הערעורים של בזק בינלאומי ותדיראן טלקום, והחליט לאשר – שוב – את זכיית בינת תקשורת מחשבים במכרז החשב הכללי לאספקת פלטפורמה לתקשורת, טלפוניה ומוקדים לממשלת ישראל.
ההחלטה ניתנה בעתירות ובערעורים אותם הגישו בזק בינלאומי ותדיראן טלקום נגד מינהל הרכש הממשלתי ובינת תקשורת מחשבים, שעסקו בבקשה לבטל את זכייתה של בינת במכרז. בכך מותיר בית המשפט העליון על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה את עתירות החברות מוקדם יותר השנה, ואת החלטת ועדת המכרזים הממשלתית, שקבעה את זכיית בינת במכרז בתחילת 2016.
במסגרת הסכמה בין הצדדים שהוגשה לבית המשפט העליון, גם הוסכם על ביטול מיידי של צו הביניים, שעצר את מימוש זכיית בינת במכרז, ובכך מתאפשרת תחילת הביצוע של הפרויקט.
במסגרת הפרויקט בינת תקים, תתפעל ותתחזק פתרון תקשורת, טלפוניה ומוקדים מנוהל מקצה לקצה המבוסס טכנולוגיות סיסקו (Cisco) בכלל משרדי הממשלה ובכ-70 יחידות סמך וגופים ממשלתיים נוספים. ההיקף הכספי של המכרז מוערך ביותר מ-100 מיליון שקלים, והוא נחתם לתקופה של חמש שנים עם אופציה להארכה בחמש שנים נוספות.
ההחלטה התקבלה בסיומו של דיון שהתקיים היום בבית המשפט העליון בירושלים, שבסיומו אמר הרכב השופטים לבזק בינלאומי ולתדיראן טלקום, כי בכוונתם לדחות את הערעור. ההרכב של השופטים השאיר בפניהם את האופציה למשוך את ערעוריהם מיידית, ובכך להימנע מתשלומי הוצאות משפט, ערבויות או פיצויים.
בפברואר השנה בינת זכתה בעתירות שהוגשו נגדה במכרז הטלפוניה הממשלתי. השופט יורם נועם, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, דחה אז עתירות שהגישו בזק בינלאומי ותדיראן טלקום נגד מינהל הרכש הממשלתי ובינת תקשורת מחשבים.
העתירות ביקשו לבטל את זכייתה של בינת במכרז החשב הכללי לאספקת פלטפורמה מתקדמת לתקשורת, טלפוניה ומוקדים -לממשלת ישראל. בית המשפט המחוזי בירושלים ישב כבית משפט לעניינים מנהליים.
בדצמבר 2015 פורסם כי בינת תקשורת מחשבים תטמיע ותתחזק מערכות תקשורת מתקדמות של סיסקו בממשלה. הפרויקט שהיה אמור להתחיל ב-2016, צפוי להימשך בשנים הקרובות והיקפו הכספי עומד על יותר מ-100 מיליון שקלים.
חוזה התקשרות עם ממשלת ישראל
במכרז החשכ"ל התמודדו LG, אלקטל לוסנט (Alcatel-Lucent), תדיראן טלקום ואוויה (Avaya) – וכאמור סיסקו ובינת שזכו. במסגרת הפרויקט סיסקו ובינת יספקו פלטפורמה מתקדמת לתקשורת, טלפוניה ומוקדים לממשלת ישראל.
בפרויקט הענק יוטמע בממשלה פתרון קצה לקצה מנוהל, במסגרתו בינת תקשורת תקים, תתחזק ותתפעל את המערך השלם של סיסקו. המכרז הוא לתקופה של חמש שנים עם אופציה להארכה בחמש שנים נוספות.
הפרויקט יכלול: פתרונות טלפוניה מתקדמים ומאובטחים מבוססי IP, שירותי ועידה, שירותי וידיאו ושיתופיות אינטגרטיביים, מוקדי שירות לקוחות לכל משרדי הממשלה ולכ-70 גופים ממשלתיים נוספים. הפתרון הכולל יוטמע על גבי תשתיות מחשוב ותקשורת מנוהלות של סיסקו, הכוללות: שרתים, אבטחת מידע, נתבים ומתגים, שיוקמו ויתופעלו על ידי בינת.
ביולי 2014 פרסם מינהל הרכש הממשלתי מכרז מרכזי לאספקה של ציוד ושירותי תקשורת טלפונית מנוהלים עבור משרדי הממשלה ("מכרז שירלי").
המערכת החדשה שנדונה במכרז נועדה להחליף את המערכת האנלוגית הקיימת בכלל משרדי הממשלה במערכת המבוססת על טכנולוגיה מתקדמת, שתשפר את רמת השירות לאזרח, את מוכנות המשק לשעת חירום, ותביא לחיסכון ניכר בעלויות.
בינת זכתה במכרז בדצמבר 2015, ובעקבות הזכייה, בינואר 2016 חתמה בינת על חוזה התקשרות בינה ובין ממשלת ישראל.
"דין טענות העותרות – להידחות"
ביוני 2016 עתרו בזק בינלאומי ותדיראן טלקום נגד זכיית בינת, וביקשו לבטל את החלטת ועדת המכרזים, ולבצע הליך תיחור חדש – ללא בינת.
"נפלו בהצעה הזוכה פגמים שחייבו את פסילתה. ועדת המכרזים שגתה כאשר אישרה את הזכייה. הצעת בינת לא עומדת בתנאי הסף של המכרז", נכתב בעתירה. עוד ביקשו העותרות לקבל צו ביניים שיאסור על מינהל הרכש הממשלתי לבצע כל פעולה לקידום הליכי המכרז.
כאמור, השופט נועם החליט לדחות את העתירות, והוא כתב כי "לא מצאתי כי בהצעת בינת במכרז נפל פגם המצדיק את פסילתה; בינת הגישה רשימת לקוחות העולה על הדרוש לפי תנאי המכרז לצורך הוכחת העמידה שלה בתנאי הסף שלו. לא הוכח כי בינת פעלה בחוסר תום לב או בתכסיסנות פסולה בתהליכי המכרז השונים. וכן אף לא מצאתי, כי בהתנהלות ועדת המכרזים, ובהחלטות שהתקבלו על ידה בדבר זכיית בינת במכרז, נפל פגם או פסול המקים עילה להתערבות שיפוטית".
על פי השופט, "תדיראן טלקום ובזק בינלאומי לא הצליחו להצביע על פגם מינהלי שנפל בהחלטת ועדת המכרזים – שקבעה כי בינת עמדה בדרישות תנאי הסף… ולכן אין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטת הוועדה. דין טענות העותרות – להידחות".
אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, אמר היום בעקבות החלטת בית המשפט העליון כי "זהו יום חשוב בדרך למימוש של חזון טכנולוגי מתקדם, המביא בשורה אמיתית למשרדי הממשלה ויחידות הסמך".
לדבריו, "המימוש של ישראל דיגיטלית מתחיל מכאן בטכנולוגיה מתקדמת, שתביא לשיפור הנגישות והממשק של האזרח לגופי הממשל ולהפך. היתרון הטכנולוגי שיתקבל בפתרון מביא ערך גבוה ומיידי לאחר שנים רבות של שימוש בטכנולוגיה מיושנת שעבר זמנה".
למה לרוב גם בפרויקטים גדולים, זוכה אחד ולא לחלק את המיכרז לכמה זוכים אם אפרש המחיר לא גדול או/ו שיהיו מוכנים להשוות למחיר הזוכה? זה גם מוריד סיכון הפרוייקט. גם נותן לעוד אירגונים הזדמנות לרווח, ידע, ניסיון וכו.. וגם לא מסכן את הממשלה/אירגון לנפילה של הפרויקט. תלות בגורם אחד וטכנולוגיה אחת. זה כסף של כולנו. רצוי שיתפזר בצורה שיויונית יותר. ראינו מה קורה עם גופים גדולים מכדי ליפול. לא לעולם חוסן מקווה לעתיד טוב יותר