"מצב הלהט"בים בחברות ההיי-טק – טעון שיפור"

מחר (ו') יתקיים מצעד הגאווה בתל אביב. בשנים האחרונות חל שינוי לא קטן ביחס של חברות היי-טק בעולם לקהילת הלהט"ב. האם המצב משביע רצון?
"בהחלט לא. המצב בהיי-טק הוא רע, בשני צדי האוקיינוס. ככל שעולים במעלה הארגונים, הולך ופוחת הייצוג של מיעוטים, ובכלל זה של להט"בים מחוץ לארון".

מה הסיבות לכך?
"אפליה והטרדה שלהט"בים חווים, גם ב-2017, במקומות העבודה, כולל בתעשיית ההיי-טק, והעובדה העולה מסקרים, שלפיה 55% מהם לא חשים בנוח לצאת מהארון בעבודה. היינו רוצים לחשוב שתעשיית ההיי-טק היא יותר ליברלית – אבל לא, זאת פסאדה. חברות מנסות לעשות צעדים בכיוון, לקראת קהילת הלהט"ב, אבל זה קשה וקורה לאט".

מה זה OUTStanding?
"אנחנו ארגון של להט"בים (ותתי קהילות נוספות כגון קווירים וא-מיניים), שמבקש ליצור להם מקום שבו הם יכולים להצליח בעולם העבודה. הארגון, שמקום מושבו בלונדון, עושה זאת באמצעות תוכנית מנטורינג ייעודית ואירועים רבים. יש לנו חברות שותפות רבות, מהן רבע מאלה שנמצאות ברשימת פוצי 100. כמו כן, יש לנו שותפות עם הפייננשל טיימס (FT) ואנחנו מפרסמים בכל שנה את רשימת 100 הלהט"בים הבולטים בעולם התעסוקה".

על בסיס מה הם נבחרים?
"באמצעות שקלול של ארבעה קריטריונים: השפעה בחברה שבה המועמד עובד, מה הוא עושה במקום העבודה למען להט"בים, מה הוא עושה למען הקהילה הגאה מחוץ לשעות העבודה וההישגים העסקיים שלו. אנחנו רוצים שאנשים יהיו ברשימה קודם כל בגלל הצלחה עסקית ורק אחר כך בגלל הלהט"ביות שלהם".

איך משפרים את מצב הלהט"בים בעולם התעסוקה בכלל, ובתעשיית ההיי-טק בפרט?
"ניתן לעשות זאת על ידי כמה צעדים. ראשית, כוללניות היא דבר חשוב כמו מגוון. המגוון הוא בקבלה לעבודה, הכוללניות היא מה שקורה במקום העבודה. אין טעם בלבזבז כסף על שכירת להט"בים אם לא נותנים להם תחושת שייכות – זה כמו להזמין מישהו למסיבה אבל לא לרקוד איתו, לגרום לו להישאר בצד. צריך בשביל זה תרבות ארגונית של כוללניות, שאנחנו מאמינים שצריכה להגיע מההנהלה. המנכ"ל, היו"ר וחבר המנהלים חייבים להיות מאחורי זה.

בנוסף, חשוב מאוד שיהיו שותפויות, שחברות וארגונים ישתפו פעולה עם גופים של קהילת הלהט"ב. זה כבר קורה, הרבה מזה בקרב חברות ענק – מארק צוקרברג ומארק בניוף, למשל, הם בני ברית קרובים של הקהילה הגאה – אבל זה צריך להתרחב. חברות ההיי-טק, תעשיית החדשנות, צריכות לסייע במתן קול ללהט"בים, בפרט באזורים שבהם לא חוקי להיות גיי.

ניתן גם לייצר רשת להט"בית בחברה, אם כי זה דורש הרבה זמן וכסף.

עוד דבר שמומלץ לחברות לעשות הוא להגדיר מהי אפליה עבורן, ואם ההגדרה קיימת – לבדוק אותה, כך שתכלול להט"בים ותהיה נוחה עבורם".

מדוע פעילות למען קהילת הלהט"ב טובה לחברות ולארגונים?
"ראשית, משום שפעמים רבות, להט"בים הם עובדים טובים ומוצלחים, ושנית, משום שכשאנשים חשים בטוחים ורצויים – הם עובדים טוב יותר".

מה יהיה המצב בעתיד, להערכתך?
"אני מקווה שבעוד 5-10 שנים לא נצטרך ארגונים להט"ביים בהיי-טק, אבל אני לא חושב שזה יהיה המצב, כי העולם זז ימינה – אנחנו כבר הולכים אחורה בארצות הברית. נצטרך להמשיך להילחם, כדי לעמוד על הקרקע".