מיקרוסופט צפויה לשלם למדינה מסים בסך של יותר מ-100 מיליון שקלים

בית המשפט המחוזי של מחוז מרכז דחה היום (ד') ערעור שהגישה מיקרוסופט (Microsoft), באמצעות חברה ישראלית שאותה רכשה – ג'יטקו, על גובה הסכום שרשות המסים חייבה אותה לשלם בגין הרכישה. משמעות ההחלטה היא שחברת הענק צפויה לשלם למדינה מסים בסך של יותר מ-100 מיליון שקלים.

מיקרוסופט קנתה את מניותיה של ג'יטקו, שבסיסה ברעננה, תמורת 90 מיליון דולר, וזמן קצר לאחר מכן עברו עובדיה של הנרכשת לעבוד אצל הענקית. ביולי 2007 חתמו החברות על הסכם למכירת הקניין הרוחני של מיקרוסופט לג'יטקו, תמורת 26.6 מיליון דולר.

"עסקה רחבת היקף הרבה יותר ממה שתואר"

המחלוקת בין החברה לרשות המסים הייתה על שווי השוק של הנרכשת: ג'יטקו טענה כי סכום העסקה השנייה – כאמור, 26.6 מיליון דולר – הוא זה שמשקף את השווי שלה באותו המועד וכי הפרמיה שמיקרוסופט שילמה בעסקת המניות (שסכומה עמד על, כאמור, 90 מיליון) גבוהה ממנו. לעומת זאת, המדינה טענה שהפרמיה הזו נמוכה ולא משקפת את שווי השוק האמיתי של הנרכשת.

השופט ד"ר שמואל בורנשטיין דחה את מרבית הטענות של ג'יטקו וקבע שרוב פעילות המו"פ שלה הועברה ממנה למיקרוסופט, ושבעצם לא נותר בה כמעט כלום. לכן, לדבריו, גם הקניין הרוחני הועבר ועל ג'יטקו לשלם מס חברות עבור הרווח שלה מעסקת הרכישה.

בהחלטתו ציין השופט כי "מסקנתי היא שמבחינה מהותית, או פונקציונלית, העסקה שערכו הצדדים רחבת היקף הרבה יותר מהעסקה שתוארה על ידיהם בעסקת הקניין הרוחני". הוא קבע זאת בין היתר על בסיס העברת מרבית המשאבים של ג'יטקו, כולל העובדים ופעילות השיווק שלה, למיקרוסופט.

היתרון הייחודי של מיקרוסופט

אחת הטענות של ג'יטקו בערעורה הייתה שיש למיקרוסופט יתרון ייחודי, שמאפשר לבצע סינרגיה בין העסקים של שתי החברות. לכן, טענו בחברה, לא מדובר בחלק מהפעילות שהועברה. בית המשפט דחה גם את הטענה הזו וקיבל את עמדת המדינה. בפסק הדין כתב השופט: "איני סבור כי העובדה שקיים יתרון ייחודי לרוכש מסוים ברכישת נכס מסוים, משמעה כי המחיר ששולם על ידו אינו משקף את שווי השוק של הנכס. המערערת (ג'יטקו – י"ה) אכן הוכיחה כי למיקרוסופט היה קיים יתרון ייחודי ברכישתה, לאור ציפייתה לסינרגיה ורצונה לשלב את פעילות המערערת בפיתוח מוצר ה-OneCare, תוך חיסכון ניכר בזמן ההגעה לשוק. אולם, המערערת בוודאי לא הוכיחה כי לרוכש אחר לא היה קיים 'יתרון ייחודי' מסוג אחר, באופן שאף הוא היה נכון לשלם מחיר דומה בעסקת המניות".

ג'יטקו טענה בנוסף שעובדים אינם ניתנים למכירה. עם זאת, בניגוד לטענתה שלפיה בעקבות כך, העברת העובדים איננה עסקה, קבע השופט בורנשטיין כי במקרה זה הועברו העובדים מחברה לחברה כמקשה אחת וכי יש בכך ערך כלכלי רב, שניתן למיסוי. עוד הוא ציין שג'יטקו עצמה טענה שהערך של הטכנולוגיה שלה ללא העובדים הוא כמעט אפסי.

"אכן", כתב השופט, "לא ניתן 'למכור' עובדים. אלה בוודאי אינם בבחינת 'נכס' השייך למערערת, כשם שלאחר מעברם למיקרוסופט, הם אינם 'נכס' שלה. עם זאת, אינני רואה קושי של ממש, לא עקרוני ואף לא מעשי, לייחס למערערת 'נכס' שביטויו ביכולתה לגרום לכך שעובדיה יעברו כמקשה אחת, או כמעט כמקשה אחת, לחברה אחרת".

"בנסיבות אלה, אני מתקשה שלא לראות בהעברת העובדים כאירוע שבו ויתרה המערערת על פונקציה משמעותית ובעלת ערך כלכלי רב, שהשתקף היטב בתמורה ששולמה בעסקת המניות, ואיני רואה הכיצד ניתן לומר כי בעסקת הטכנולוגיה ערך זה התפוגג ואינו קיים יותר", הוסיף.

לסיכום, קבע בית המשפט כי שווי השוק הוא נגזרת של התמורה בגין עסקת המניות ולא בגין עסקת הקניין הרוחני, כפי שטענה ג'יטקו. עם זאת, הוא הפחית משווי החברה בונוסים ששולמו לעובדים, בסך של כתשעה מיליון דולר.

יצוין כי ג'יטקו יוצגה בבית המשפט על ידי עורכי הדין דרור ורסנו, אופיר לוי ואידן רגב ממשרד יגאל ארנון, ואילו את רשות המסים ייצגו עורכי הדין אריק ליס, ניצן זגרינסקי ועדי חן מפרקליטות מחוז תל אביב.