"אם חנויות לא יעברו לדיגיטל – ענקיות הרשת ירמסו אותן"

"כתבו שביג ועזריאלי עושות קניבליזציה לעצמן כשהן בונות חנויות אלקטרוניות. אבל אם לא נעשה את זה, יבואו אמזון (Amazon) וכל החנויות המקוונות. אנחנו עושים מהלך להחזרת הכסף הביתה", כך אמר מיכאל בר זאב, מנכ"ל ביג פלוס מבית רשת מרכזי הקניות ביג.

בר זאב דיבר מסלול Customer First בכנס סאפ (SAP) השנתי, ISUG 2017, בהפקת אנשים ומחשבים, שנערך באולם האירועים LAGO. הוא הציג את מערכת מסחר אלקטרוני המאפשרת שילוב של פריטים מכל החנויות במרכזי הקניות של הרשת ומחנויות וירטואליות חדשות. המערכת מבוססת SAP hybris.

לדבריו, "לא נוכל להיות זולים כמו סין, אבל היתרונות שלנו הם ברמה של זמן, שירות ובעיקר חוויית לקוח".

"ביג, הנסחרת במדד ת"א 35, כלומר נמנית על החברות הציבוריות הגדלות בארץ, הבינה בסוף 2015 שהלקוח שלה משתנה, ויש לו המון אופציות. היום מדברים על בין 3% ל-5% מהקניות בישראל שעברו לאונליין. לפי הנעשה בארצות הברית, אנו מבינים שהמגמה הולכת ומתחזקת והמסחר האלקטרוני יעבור אפילו את ה-15%".

להנגיש את הקניון לכל מדיום אפשרי

בר זאב הסביר כי "אנחנו מייצרים קניון מותגים היברידי שיכיל את כל הקטגוריות שיש במרכזי הקניות והקניונים. בחרנו ב-SAP hybris לאחר מחקר רציני וארוך ובחנו את כלל הפלטפורמות שיש היום לשוק להציע – מהיקרה ביותר ועד לחינמיות".

"השיקולים שלנו היה כמובן מחיר ואפשרות להפעיל את כל הדרישות הטכניות והשיווקיות על פלטפורמה אחת. שני המרכיבים של היבריס – Hybris Commerce ו-SAP hybris Marketing, השפיעו על בחירתנו ב-SAP Hybris. באמצעות Hybris ניתן לקבל את כל התכונות שרצינו, וגם להנגיש את הקניון לכל מדיום אפשרי – טלפון חכם, טאבלט, שעון דיגיטלי ואפילו משקפי מציאות מדומה אם יידרש".

"אנו הולכים להפעיל מערכות BI וחיזוי שילמדו את היסטוריית הלקוח בשיתוף עם ישרכארט, כדי שנוכל לסדר את ה'מדפים' ולהציע ללקוח מוצרים מותאמים כדי שגם יבוא לקניה חוזרת".

מעבר לפלטפורמה, אמר בר זאב, "אנו מתכוונים לפתוח 30 מתחמי Click and Collect ברחבי הארץ. מתחמים יהיו פתוחים 24 שעות ויכילו  לוקרים דיגיטליים וחדר מדידה. ניתן יהיה למדוד את הבגד ואם הוא לא מתאים, להחזיר אותו ללוקר. בשעות העבודה יהיה במקום גם איש שירות שיכול לתת על המקום זיכויים וכו'. במהלך הלילה ניתן יהיה להכנס למתחם עם קוד".

ליאור רובינשטיין, מנהל יישומי לוגיסטיקה ורכש בשטראוס. צילום: ניב קנטור

ליאור רובינשטיין, מנהל יישומי לוגיסטיקה ורכש בשטראוס, הציג את מרכז הלוגיסטיקה של שטראוס בשוהם. אחד הפרויקטים המשמעותיים בתולדות 80 שנות קיומה של שטראוס.

לדבריו, "איחדנו לתוכו שלושה מרכזי הפצה שהיו בצריפין, בית שמש ופתח תקווה. במרכז החדש ישנה קיבולת אחסון אוטומטית של כ-15 אלף משטחים, שבעה עגורנים, ויחידה אוטומטית של אחסון והוצאת קרטונים בודדים. כרבע מיליון משימות מחסן ביום, אלפי אסקפות יוצאות ביום. 250-300 משאיות. מדובר בפרויקט שעלה כחצי מיליארד שקלים. כמובן שה-IT היווה רק חלק קטן מכך, אבל מרכיב חשוב.

בלב המרכז הלוגיסטי, אמר, "ישנן שתי מערכות EWM של סאפ לכלל התהליכים הלוגיסטים (אחת למוצרים יבשים והשניה למוצרים הדורשים קירור) כמו גם מערכות נלוות כמו פרויקט BI שהדרישה היתה שיעבוד במקביל מהיום הראשון ומערכת CRM למוקדי שירות, SAP Project Manager וניהול מחסן טכני, תשתיות, רשתות שרתים וציוד קצה. סוון הגרמנית ליוותה אותנו, כי לא היה ניסיון בארץ אז במערכות לוגיסטיות".

בין התובנות שהפקנו בפרויקט, אמר רובינשטיין, "חשיבות הגדרת ספק ישראלי כאינטגרטור, שהוא זה שיהיה בקשר עם החברה הגרמנית וגם ידאג להכשיר את הצוות הפנימי של שטראוס לקבל את המערכת ולעבוד איתה. הכשרנו צוות פנימי של אנשים שליוו כל הזמן את הספק, והיום אנחנו יכולים לפתח שינויים לבד".

יעל ישפה-דרעי, מהנדסת תעשיה וניהול ב-PCB. צילום: ניב קנטור

יעל ישפה-דרעי, מהנדסת תעשיה וניהול ב-PCB, תיארה את החברה המפתחת ומייצרת מעגלים מודפסים עבור חברות המשתמשות בהן לייצור מתקנים.

"אנו עובדים בשווקים שדורשים רגולציה גבוהה, שווקים כגון רפואה, חלל תעופה, צבא. והדבר דורש מאיתנו עמידה בכל התקנים. למשל התקן הרפואי דורש עקיבה עד רמת המספר הסידורי של הכרטיס. אנו גם מחזיקים בתקן Nadcao – ארגון לומד. אנו מבצעים תחקירים לאחר כל אירוע".

ישפה-דרעי הסביר כי "החברה מחולקת לחטיבות. ישנה חטיבת המעגלים המודפסים שכאמור מייצרת מוצרים עבור לקוחות ושל לקוחות. הניתובים יכולים להיות מגוונים ושונים לכל מוצר. בעץ מוצר יכולים להיות מאה רכיבים שונים בניתובים שונים".

העובד מזדהה על כל תנועה שהוא עושה

בחטיבת הרכבות, אמרה "אנו משתפים פעולה עם עובדים של הלקוח שמגיעים אלינו לאתר, ברכש של כל הרכיבים ופרויקטי Turnkey. שיתוף הפעולה עם הלקוחות מאפשר ללקוח להאיץ את זמן הפיתוח של טכנולוגיה חדשה או מיזעור לאינטרנט של הדברים".

"הטמענו סאפ ועלינו לאויר באפריל 2014. בחרנו בסאפ מהרבה סיבות, בעיקר בגלל התמיכה האינטגרטיבית לתהליכים בכל הארגון ותמיכת סאפ ברצפת הייצור באמצעות מודול SAP Maunufecturer Execution (קרי ME)".

"ביצענו הטמעה על כלל התהליכים בארגון. בבת אחת הטמענו גם את מערכת ECC SAP ERP Central Component במקביל ל-ME וכן מערכת לנהיול אינטגרטיבי של הפריטים, משום שאנחנו עובדים מול הרבה לקוחות ונותנים מענה להנדסה מול כל הלקוחות".

"ME היא מוצר נפרד של סאפ ואולם הוא מכיל את כל החיבורים למערכות האחרות של החברה. המערכת מנהלת בין היתר את כל הפעילות ברצפת הייצור ובמחסן, ומבוקרת באמצעות ברקודים. העובד מזדהה על כל תנועה שהוא עושה".

"זה היה פרויקט מורכב", אמרה ישפה-דרעי. "הצוות שעזר לנו – אלטרנטיבה יועצים חיצוניים והצוות הפנימי של PCB. מודול SAP ME הוטמע בעזרת יועץ מגרמניה – סיסטמה (Sistema) שכיום גם פתחה סניף בארץ".