מנכ"לית בנק לאומי: "רק ה-Big Data יוכל לאפשר בנקאות אישית"
"ה-Big Data והכלים שמאחורי הפקיד יודעים יותר פרטים על הלקוח, ושימוש בהם מביא להתנהלות פיננסית יותר נכונה", אמרה רקפת רוסק עמינח
"לא תמיד אפשר לספק בנקאות אישית באמצעות פקיד בלבד, רק ה-Big Data יוכל לאפשר זאת, כי הוא והכלים שמאחורי הפקיד יודעים יותר פרטים על הלקוח", כך אמרה הבוקר (ב') רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי.
לדבריה, "שימוש ב-Big Data מביא להתנהלות פיננסית יותר נכונה: זה מעלה פריון, משפר צמיחה, מקטין כלכלה שחורה ומנגיש יותר אשראים למי שצריכים, כמו עסקים קטנים, שחשובים לכלכלה".
רוסק עמינח דיברה בכנס אלי הורוביץ לכלכלה ולחברה, שהמכון הישראלי לדמוקרטיה מקיים היום בירושלים. הכנס עוסק בניגודים שבין כלכלת ההיי-טק לכלכלה המסורתית או, כפי שהן מכונות, הכלכלה המחדשת לעומת הכלכלה המתחדשת. לדבריה, הבנקים נמצאים על קו התפר שבין שתי הכלכלות.
"מערכת בנקאית תקינה בריאה נדרשת לכל כלכלה – מתחדשת או מחדשת", אמרה רוסק עמינח, ופרשה את חזונה הטכנולוגי. "כל הסיפור מתחיל מהטכנולוגיה, היא עושה מהפכות ומשנה סדרי עולם. יש גופים ענקיים שנעלמים וגופים ענקיים שצומחים, כמו אמזון (Amazon) וגוגל (Google)". היא ציינה שיש ערבוב בין התעשיות והזכירה בהקשר זה את רכישת רשת הסופרמרקטים הול פודס מרקט (Whole Foods Market) על ידי אמזון, שעליה פורסם בימים האחרונים.
"השיבוש הטכנולוגי עוד לא התרחש במערכת הבנקאית"
לעומת זאת, היא ציינה ש-"דווקא בבנקאות, הדברים לא כל כך שונים ממה שהיו פעם. אי אפשר להגיד על הבנקאות שהיא עברה שיבוש, אם כי הטכנולוגיה משפיעה".
"הבנקאות בקושי מתחדשת", הוסיפה רוסק עמינח. "הדבר בוודאי יפתיע רבים, משום שבמשך עשרות שנים, בכל מאזן של בנק יש סעיף גדול שמתייחס להוצאות טכנולוגיות. אני מבדילה בין טכנולוגיה שמשמשת בנקים לעשות את הבנקאות המסורתית טוב יותר לבין מה שקורה בשנים האחרונות, שבהן הטכנולוגיה הפכה ליעד אסטרטגי, חדשנות פורצת דרך, שנועדה להביא לצרכן משהו אחר. עוד לא התרחש אצלנו השיבוש הגדול, אבל הבנקאות הופכת מכזו שלא באמת התחדשה לבנקאות מתחדשת, שלצידה צומחת בנקאות מחדשת".
בהמשך היא התייחסה לצפוי בעתיד. "אין עתיד מדויק ואף אחד לא מצייר ציור דומה לצייר השני", אמרה רוסק עמינח. "אולם, כולם מסכימים על דבר אחד: שהכיוון הוא של תמורות חיוביות בעולם הבנקאות. הקצב שלנו איטי יותר, מאחר שיש כאן תעשיה מסורתית ושמרנית, אבל הטכנולוגיה לא תיתן לה להישאר במקום. יש מעבר בין דורי מדורג: עבור דור ההורים שלי, דיגיטל זה ללכת לכספומט ולהוציא כסף. עבור הילדים שלי, הדיגיטל זה לא להגיע לסניף, אלא לצרוך את השירותים דרך האפליקציה".
"המהפכה הטכנולוגית תשפיע לטובה על תעשיית הבנקאות הישראלית", אמרה. "נציע בנקאות הרבה יותר זולה, שהמודל שלה לא מבוסס על בנקאי מול כל לקוח, אלא על טכנולוגיה. זו תהיה בנקאות הרבה יותר נגישה ושקופה".
"אנחנו, בבנק לאומי, מבינים שהמציאות משתנה, מבינים את היתרונות האדירים שיש באותה כלכלה חדשה ועושים בנקאות מתחדשת וגם מחדשת. אנחנו מציעים שירותים בנקאיים בכל הקשת – החל מסניפים וכלה בקול סנטר, אינטרנט וסלולר", ציינה רוסק עמינח.
אולם, היא הוסיפה כי "התפקיד שלנו הוא לא רק להנגיש את כל רשת האפשרויות. אנחנו צריכים בנוסף ללכת עם הלקוחות שלנו יד ביד, על מנת שיעברו את הגשר הדיגיטלי".
"שילוב הכלכלה המחדשת במתחדשת הוא תהליך ארוך", סיכמה רוסק עמינח. "אנחנו, הבנקים, נשכיל להיות שם. האתגר הגדול הוא השינוי התרבותי – שצריך לדאוג להטמעתו גם אצל העובדים וגם אצל הלקוחות שלנו".
באמת? ומה זה Big Data בדיוק, גברת רוסק?