על הערכות שווי, סטארט-אפים ופייק ניוז

אחד הכלים המרכזיים בפעילות של תעשיית ההיי-טק בישראל הוא הערכות שווי. בניגוד למה שמקובל לחשוב, התחום הזה אינו נחלתם הבלעדית של רואי חשבון ואנשי כספים. מדובר בתחום רחב מאוד, עם אנשי מקצוע ספציפיים, שמתמחים בהערכת שווי של חברות, לצרכים שונים – לאו דווקא למכירה או למיזוג.

כאן מתגלית תופעה שלא מרבים לדבר עליה: לא מעט מהידיעות שמופיעות בעיתונות הכלכלית שעוסקות בהערכת שווי של חברות, בדרך כלל שאינן ציבוריות, מבוססות על מידע לא נכון, לעיתים מוטעה ומוטה על ידי גורמים בעלי עניין. המידע הזה משפיע על קבלת החלטות של גורמים שבוחנים את החברה.

תפקידם של מומחי הערכות השווי הוא לבדוק את הדברים ולהציג ללקוח שלהם את המידע הנכון – על החברה ובעיקר על התחום שהיא פועלת בו. במילים אחרות, מומחי הערכות שווי שלא למטרות חשבונאיות או משפטיות יודעים לזהות פייק ניוז בנושאים הרלוונטיים ולהאיר את פניהם של לקוחותיהם.

אחד המומחים האלה הוא גדעון שלום בנדור, הבעלים של אס קיוב – חברה המתמחה בהערכות שווי של עסקים בישראל ובארצות הברית, מתן חוות דעת מומחה לבתי משפט, מס ועוד. החברה ביצעה עד היום הערכות שווי ל-2,000 חברות – בארץ ובעיקר בחו"ל. היא מבצעת 300 הערכות שווי בשנה.

בנדור החל את דרכו במחלקת הפיתוח של אפל (Apple) בקליפורניה והיה אחראי על מערכות הפעלה בשפות שונות, ובעיקר עברית, ערבית סינית ויפנית. לאחר מספר שנים הוא חזר לישראל והיה שותף בכמה סטארט-אפים. ב-2004 החל בנדור לעסוק בהערכות שווי של עסקים ומכשירים פיננסיים ובסוף 2007 הקים את אס קיוב.

"האקזיטים: המציאות לא משתקפת בפרסומים"

"הכותרות בעיתונים על אקזיטים הן דבר שכיח, אלא שהמחירים שמתפרסמים בדרך כלל מעוגלים כלפי מעלה, לא משקפים את המציאות ויוצרים אשליה", אמר בנדור. "הציבור שומע בעיקר על ההצלחות ולא על הכישלונות – ויש רבים כאלה. המציאות כפי שהיא בשטח לא משתקפת בפרסומים".

בנדור ממהר להדגיש שהוא לא מאשים את העיתונאים. "לעיתונאי אין יכולת לדעת כיצד הכינו בחברה את הערכת השווי ולא תמיד יש לו את הכלים להשוות עם חברות אחרות. באופן טבעי, המספרים שהחברות או אנשים מטעמן מפיצים הם כלפי מעלה, אבל למספרים אלה יש השפעה. כאן מתחיל התפקיד שלי, כמי שמכיר את הזירות השונות בתחום ההיי-טק, ויכול לזהות היכן הגזימו בפרסומים והיכן דייקו קצת יותר".

"כשאני קורא ידיעה על שווי של חברה, יש לי את היכולת והידע להבין מה קורה אצל חברות אחרות בתחום ועל מגמות בשוק. אם, למשל, בידיעה על אקזיט מדברים על 70% רווחיות ואני יודע שהרווחיות בשוק הזה היא לא יותר מ-20% – משהו פה לא תקין ואני מציג את התמונה הזו בפני הלקוח שלי", אמר.

אס קיוב עוסקת גם בהערכות שווי של חבורת צעירות שבוחנות השקעה או אקזיט. אחת מהן הייתה Waze, שאיתה עבדו בנדור ואנשיו באופן קבוע עד לרכישתה על ידי גוגל (Google).

בהקשר זה אמר בנדור שיש תופעה שלא תמיד מודעים לה: "אנחנו קוראים על רכישות של חברות בסכומים גבוהים בהרבה מהשווי שלהן, אבל יש לא מעט חברות שנמכרות בהערכת חסר, מסיבות שונות. על זה, מן הסתם, לא נקרא באינטרנט או בעיתונים".

האם אנחנו לקראת בועה בכל מה שקשור לסטארט-אפים, לגיוסים וכדומה?
"לא, אבל בהחלט יש בשוק הישראלי אנומליה מסוימת. מדי שנה נפתחות בארץ 1,000 חברות ולאחר חמש שנים שורדות רק 100 מהן. רוב החברות נסגרות בשל סיבות אובייקטיביות. יש בישראל הנחה מוטעית שאם יש לך רעיון טוב – דרכך להצלחה סלולה. אלא שזה לא נכון – רעיון טוב לא תמיד מצדיק הקמת חברה. האתגר הוא להביא את הרעיון לכדי מוצר, להפוך אותו לחברה".

"בנושא זה, הסטארט-אפים הישראליים לא שונים מסטארט-אפים במקומות אחרים בעולם", ציין בנדור. "אלא שיש כמה דברים שייחודיים לנו: כמות החברות ביחס לגודל האוכלוסייה והעדר האיזון בין חברות גדולות לקטנות. החברות בישראל קטנות בהרבה מאשר בארצות הברית, למשל. אין בארץ חברות בשווי של 10 מיליארד דולר וגם כשכבר יש חברה ישראלית בעלת שווי גבוה מאוד, היא נמכרת וכבר אינה ישראלית".

מה הסיבה לתופעה הזו?
"ישראל היא מדינה ענייה באלטרנטיבות בעולמות התעשייה והמסחר: כאן לא ניתן, למשל, להקים חברת מכוניות ומשאבי הטבע שלנו חסרים מאוד. ישראל היא גם לא יצרנית של מוצרי אלקטרוניקה. לכן, אנשים כאן הולכים באופן טבעי הולכים לזימות בתחום ההיי-טק. השוק אצלנו מוגבל וקטן, ואם יזם מכוון לשוק הגלובלי – ההיי-טק הוא כמעט האופציה היחידה שלו".

השורה התחתונה: הדרך לפריצת שווקים בעולם וגם להצלחה בישראל עוברת דרך תהליכי הערכות שווי. מומחים כמו גדעון שלום בנדור מאירים את הדרך ליזמים ומשקיעים במה שנועד לאזן בין מה שמתפרסם על חברה שיש לה עניין לחשוף את נתוניה לבין המציאות בשטח. אז בפעם הבאה שאתם קוראים ידיעה על שווי חברה בעיתון או באתר כלכלי, תדעו שזה יכול להיות פייק ניוז.