"הרובוט יכול להחליף את העיתונאי – העצלן"

"הרובוט יכול לשמש כלי עזר לעיתונאי בעת כתיבת הסיפור. הוא לא יכול להחליף את העיתונאי בהיבט היצירתיות והיכולת לדעת אילו שאלות לשאול – אבל הוא כן עשוי להחליף את העיתונאי העצלן", כך אמר ד"ר נועם למלשטריך לטר, דיקן ומייסד בית הספר לתקשורת, המרכז הבינתחומי, הרצליה.

ד"ר למלשטריך לטר דיבר בכנס BI & Big Data 2017. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (א'), באולם אירועים LAGO בראשון לציון. בכנס השתתפו מאות מקצועני BI ו-Big Data, והנחה אותו אמיר רסקין, שותף ב-B-Pro.

לדברי ד"ר למלשטריך לטר, "כיום ישנן 12 חברות האוספות נתונים ומנתחות אותם והן מסוגלות לכתוב את הנרטיב לסיפור העיתונאי המותאם לפרופיל של הצרכן הסופי – בלא מגע יד אנוש". לדבריו, "מאז 1997 נהרגו 1,227 עיתונאים באזורי קרבות, כשבראש רשימת המדינות המסוכנות לעיתונאים נמצאות עיראק וסוריה. רק אתמול נהרגה כתבת צרפתיה באזור הקרבות במוסול".

צילום ועריכת וידיאו: יוסי ציפקיס

השאלה, אמר ד"ר למלשטריך לטר, "היא האם 'עיתונאי' רובוט יכול להצליח בכיסוי עיתונאי למלחמות. האם ניתן לסמוך על דיווחי עיתונאים מאזור מלחמה?"

זאת, הסביר, "כי הם מושפעים מהסבל האנושי שהם נחשפים אליו, הם נמנעים מלסקר בשלילה את מארחיהם, הם חווים לעתים טראומות מסיקור אזורי הקרבות. אם הם מצוותים ליחידות לוחמות (embedded), אז הסיקור להם מוטה חיובית לעומת פרילאנסרים. תנאי השטח גורמים לעיתונאים המכסים מלחמות, להטות בצורה לא אתית את הכיסוי".

הפרקטיקה העיתונאית, אמר ד"ר למלשטריך לטר, "כוללת שלושה שלבים. השלב הראשון הוא איסוף המידע. כבר כיום אנו רואים שרחפנים יכולים לעשות זאת, כפי שקרה במלחמת רוסיה-אוקראינה. בשלב השני נעשה ניתוח של הנתונים. התחום חדר באופן חזק לעיתונות. בינה מלאכותית מסייעת לעיתונאים, כלי ניתוח מייצרים תובנות ומאפשרים יכולות חיזוי, למשל על ידי סריקת רשתות חברתיות".

להבין להיכן העולם צועד

השלב השלישי, אמר, "הוא חיבור הנרטיב. הסיפור העיתונאי עובר מהפכה: הסיפור העיתונאי החדש מורכב משילוב פלטפורמות. הרובוט ינתח את המידע ויכתוב טיוטה. יהיו סיפורים עיתונאיים אשר יסופרו באמצעות מציאות מדומה".

"הרעיון הוא ליצור סיפור עיתונאי", אמר ד"ר למלשטריך לטר, "כאשר נשאלתי האם רובוט יוכל להחליף עיתונאים בני אנוש, השבתי ש-'כן, הוא יוכל להחליף את העיתונאי העצלן'. את העיתונאי החרוץ הרובוט לא יוכל להחליפו. זאת כי עיתונאי שכזה שואל שאלות בהתאם להתפתחות הקרבות במלחמה".

"בשלב איסוף הנתונים, טכנולוגיות בשלט רחוק יכולות להיות אפקטיביות לעיתונאי כדי שלא יסכן את חייו. בשלב ניתוח הנתונים הוא יידע לחבר את השאלות הנכונות. בשלב חיבור הנראטיב לעיתונאי האנושי יהיה יתרון".

ד"ר למלשטריך לטר סיכם באומרו כי "הרובוט יכול לשמש כלי עזר לעיתונאי בעת כתיבת הסיפור. רוב העיתונאים טכנופוביים. הטכנולוגיה עשויה להוות עבורם כלי עזר. יש לנו, כבני אדם, יתרון עצום מול בינה מלאכותית, בהיבט היצירתיות".

"הרובוט לא יכול להחליף עיתונאי בן אנוש בסיקור מעניין. לנו, כבני אדם, יש יתרון עצום ברמת היצירתיות – בתנאי שנבין להיכן העולם צועד. זה לא פשוט. אם תהיו יצירתיים ותדעו איפה העולם עומד ועובד – לא תאבדו את מקום עבודתכם".