כיצד מתמודדים עם חידוש מערכות הארגון הישנות?

נהוג לדבר היום על כמה דורות של מערכות ליבה בארגון, בחלוקה טנטטיבית "גסה":
● הדור הראשון (עד שנות ה-70) – המחשוב הראשון בארגון, בעיקר סביב הנהלת חשבונות.
● הדור השני (שנות ה- 70-80) – מחשוב מערכות ארגוניות נוספות, ברוב המכריע של המקרים אוסף אקלקטי של פתרונות, מבוססי מערכות COBOL (לעיתים חברו מערכות הדור הראשון למערכות הדור השני).
● הדור השלישי (שנות ה-90 והעשור הראשון של שנות האלפיים) – זהו עידן המערכות מבוססות תשתיות אפליקטיביות כמו ERP ,CRM ודומיהן.
● הדור הרביעי (כיום) – הוא הדור של מערכות המובייל, הטרנספורמציה הדיגיטלית וה-Big Data.

לא כל הארגונים הצליחו "לטייל" בין הדורות, ובחלק לא קטן מהמקרים נאלצו "לדלג" על דור או שניים.

בנוסף, ברוב המכריע של המקרים, הצורך בחידוש הוא כולל. לאמור, גם תשתיות וגם יישומים, וזאת בעיקר בגין התדירות הנמוכה של חידוש המערכות.

רוב הארגונים גם נאלצים לבצע חידוש כפוי "מקיר לקיר" של כלל מערכות המידע שלהם ולא הליך באופן מדורג ויזום.

סקרים מהשנים האחרונות העלו כי למעלה מ-50% מהארגונים המשמעותיים משתמשים בקובול (יותר מ-C++ ,.NET או VB). מה שאומר שהצורך בחידוש מערכות ליבה ישנות ימשיך להיות בליבת הפעילות של ארגוני מידע עוד זמן רב.

● אתגר זה נקרא SW Aging ולפעולה המונעת קוראים SW Rejuvenation. נושא זה נחקר במוסדות אקדמאים ומכוני מחקר לא מעטים.
● ברוב המקרים, הצורך בחידוש מערכות ותשתיות נובע ממצב ה-SW Aging, כפי שהוא גם ברשות מקרקעי ישראל. התכנית שתפקידה לחדש את מערכות המידע ברמ"י נקראת "רמיטק" והושקה לפני כשנתיים.

תובנות מתהליך מימוש תכנית "רמיטק"

● זהו תהליך ארגוני – המנמ"ר הוא "סוכן השינוי" אך התהליך יעשה בחסות מנכ"ל הארגון.
● תכנון – התהליך צריך להיות מלווה בתכנון, ולכלול שלבים, כמו הכנת תכנית אסטרטגית, תיכון ארכיטקטורה אפליקטיבית וכד'.
● זיהוי המאמצים העיקריים – הבנת הנושאים שיעניקו תרומה מירבית לפעילות הארגון ולנסות להבטיח הטמעתם הראשונה. זה לא תמיד מסתדר עם העדיפויות ה-"מחשוביות".
● דו-קיום וסגירת מערכות מוחלפות – התהליך צריך להבטיח מסגרת מסודרת של החלפת המערכות הישנות באופן שמערכת (חדשה) מחליפה מערכת (ישנה) באופן שיש תועלות פונקציונליות ותפעוליות והקטנת מספר המערכות המתוחזקות.
● הסבה וטיוב – תהליך מקביל שבמקרים שהמערכות ותיקות מאוד ברמת סיכון גבוהה.
● השינוי – תהליך כזה צריך לייצר שינוי מהותי ותועלות ארוכות טווח מאחר ואינו קורה באופן תדיר. ולכן יש חשיבות מירבית להשתתפות הנהלת הארגון ובעלי תפקידים בכירים באפיון ובעיצוב תהליכי העבודה החדשים.
● הבאת ערך ארגוני-עסקי באופן רציף במחזורים קצרים – על-מנת לייצר גיבוי הנהלה לאורך זמן וחוויית הצלחה, יש להביא כל העת תוצרים מהירים בעלי ערך עסקי לארגון לצד תוצרי ליבה ארוכי טווח.
● לא "לזרוק" הכל – הנטייה (הטבעית) להחליף הכל מסוכנת ואינה נחוצה. גם לארגון המפעיל מערכות ליבה ותיקות מאוד, יש אינוונטר לא קטן של מערכות חדשות יחסית שפותחו במשך השנים, וחלקן מן הסתם איכותיות ויכולות להשתלב במערכות החדשות.

ברמיטק, חלק משמעותי מהתשתיות האפליקטיביות ניתן למימוש בדור העתידי, כמו גם מערכות מידע גיאוגרפיות GIS, מערכות ה-BI, מערכות הארכיב ECM ועוד.

לצד חידוש מסיבי ראוי גם לציין שיטות למניעת או הקטנת הזדקנות (Aging) התוכנה באמצעות פעילויות תחזוקה, שו"שים, מהדורות המאפשרות שימוש איכותי לאורך זמן במערכת קיימת.

אחד הגורואים המובילים בענף העוסק ב-SW Aging הוא ד.ל פרנס מאוניברסיטת דרקסל (Drexel), ומחקרים בנושא מתקיימים גם במוסדות מחקר נוספים, כמו אוניברסיטת לסטר (Leicester).

בבסיס המחקרים, הנחת העבודה שניתן לפתח אמצעים למניעת הזדקנות של מערכות-מידע, וכי למעשה ניתן להאריך שימוש במערכות מידע לתקופות ארוכות מאוד.

רשות מקרקעי ישראל מופקדת על ניהול כ-93% מהקרקע בישראל מכוח חוק מקרקעי ישראל.

הרשות פועלת תחת מועצת מקרקעי ישראל הקובעת את מדיניות המקרקעין במדינה. יו"ר המועצה כיום הוא שר האוצר, משה כחלון, וחבריה הם מנכ"לים של משרדי ממשלה ונציגי קק"ל.

הכנסות הרשות הן כ-10 מיליארד שקלים בשנה והיא פועלת מול מאות אלפי חוכרים ובעלי עניין.

במסגרת הרפורמה מתבצע גם מימוש תכנית רב שנתית – רמיטק – למחשוב הדור הבא בהיקף מאות מיליוני שקלים. התכנית כוללת שלוש תת-פרוגרמות (ליבה, ערוצים, דיווח ותחקור) ופעילות רוחבית תשתיתית.

הכותב הינו מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל.