ענן ציבורי מאובטח ומשודרג – יש דבר כזה?

מידע בענן תמיד יהיה מאובטח יותר מאשר בתוך הארגון. כיום זו עובדה, אולם בעבר הלא רחוק המשפט הזה היה בגדר אוקסימורון, על גבול הבדיוני. הענן היה בגדר "פרצה קוראת לגנב", אבל מאז עברו הרבה מים בנהר. חשש כבד להעביר את המידע העסקי והארגוני לענן, שמא ייפרץ, ייחשף, יושמד, יינעל, התחלף בשנים האחרונות בהבנה כי השארת המידע בתוך הארגון לא רק מסכנת את המידע, אלא גם מפריעה לארגון להתמקד בליבת הפעילות שלו ולקבל החלטות אסטרטגיות מנותקות מאילוצים טכנולוגיים בתחום המחשוב.

למרות זאת, יש עדיין ארגונים שתוהים האם לא עדיף להמשיך ולשמור את המידע שלהם על תשתית המחשוב השייכת להם, ולתפעל באופן עצמאי את אמצעי המחשוב שלהם. בפגישות עם ארגונים כאלה כמעט תמיד עולה מצדם השאלה: כיצד ייתכן שהמידע בענן, שנמצא בפועל בידיים אחרות, בטוח ונוח יותר לשימוש? זו שאלה מצוינת, אלא שהיא שייכת לעשור הקודם, שכן העברת המידע לענן הפכה כבר לתהליך טבעי בחייו של ארגון השואף לצמוח, להתפתח ולהתאים את עצמו לעתיד.

ארבע סיבות לפופולריות של הענן הציבורי

כיצד בכל זאת ייתכן שהענן הציבורי הפך לבטוח ומתקדם כל כך בשנים האחרונות, ומה מאפיין אותו שהוא הצליח להיות כה פופולרי בכלל, ובקרב ארגונים גדולים בפרט?

יש לכך ארבע סיבות: השקעה לצורך צמיחה – ספקי הענן לא רואים את אבטחת המידע כהוצאה אלא כהבטחת הכנסה ובידול. זהו מוצר ליבה של ספק ענן וכמו בכל ארגון, מוצר הליבה הוא המושקע ביותר. ספק ענן רציני יקיף את עצמו בפתרונות אבטחה רבים ומגוונים, מעל ומעבר לדרישות המינימום של ארגון כזה או אחר, שכן מדובר ביחידת רווח משמעותית מאוד עבורו.

לעומת ספקי הענן, ארגונים המחזיקים אצלם את תשתית הענן היקרה לכשעצמה רואים באבטחת המידע הוצאה דרקונית, שלא משרתת בשום צורה את התוכנית העסקית. ארגונים אלה משקיעים את המינימום הנדרש באבטחת הענן, בדרך כלל רק על פי תקנים או נהלי רגולציה מחייבים ולא יותר מכך, ובסופו של דבר המידע שלהם מאובטח באופן חלקי או לקוי. רבים מהם כבר נאלצו לפתוח את הארנק ולשלם דמי כופרה, לאחר שמחשביהם נפרצו.

מקצוענות – לכל ארגון באשר הוא יש את פעילות הליבה שלו, המשיאה לו רווחים, צמיחה וכדומה. ארגון חפץ חיים פועל באופן שגרתי בכדי להכשיר את עובדיו בתחום הליבה, שולח אותם להשתלמויות ובאופן כללי משקיע משאבים רבים במטרה לשמור על היתרון התחרותי שלו. רק כך הוא יכול לעמוד תמיד בקדמת הטכנולוגיה בתחומי הליבה שלו, להיות צעד אחד לפני כולם ולבסס פעילות עסקית לאורך שנים. מאידך, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לשמור על סטנדרטים גבוהים כל כך בתחומי הפעילות שאינם בליבת הארגון, ובראשם המחשוב ואבטחת המידע.

יעילות, מהירות וחיסכון כספי – אפשר לסכם את הסעיף הזה במשפט הבא: כפי שארגון לא מקים תחנת כוח בכדי לספק לעצמו חשמל, כפי שהוא לא כורה באר בשביל לצרוך מים וכפי שהוא לא מקים חברת תקשורת כדי שעובד או מנהל אחד יתקשר לשני, כך יותר ויותר ארגונים מבינים שאין כל הגיון בהקמה או תחזוק עצמאי של תשתית מחשוב מפלצתית. בכירים בארגונים גדולים מודים כי ההתפתחויות הטכנולוגיות האדירות בשנים האחרונות אינן מצדיקות עוד את קיומן של מחלקות מחשוב ענק בתוך ארגונים, שמכבידות מאוד על הארגון לקבל ולהוציא לפועל החלטות במהירות וביעילות. אין שום הגיון ברכישת ציוד יקר כל כך, שנועד לשרת פרויקט אחד לפרק זמן מוגדר, בעוד שכיום ניתן לקבל את אותו הציוד כשירות אד הוק, ולשלם רק על זמן השימוש בפועל.

תשלום לפי צריכה – אחד היתרונות המשמעותיים של המעבר לשירותי ענן ציבורי טמון במודל התמחור הייחודי המתאפשר בענן, המבוסס על תשלום לפי צריכה. במילים אחרות: לא השתמשת – לא שילמת. ובמילים יותר מדויקות: מדוע לשלם על שירותי מחשוב גם בשעות ובימים שהם אינם בשימוש? לא עובדים בשבת? לא תשלמו. ישנים בלילה? גם החשבון נרדם. הפרויקט נגמר? נעצר? הוקפא? כך גם התשלום. תשלום לפי צריכה בענן (אצל ספקי ענן ציבורי) מאפשר לשלם בגין שירותי הספק לפי צריכה בפועל ובחתכי זמן קצרים ככל הניתן.

אמנם, המעבר לענן מצריך מחקר ספקים רציני ומלווה בלא מעט חששות מפני השינוי הצפוי, אולם מדובר בתהליך טבעי, שיתרחש בשנים הקרובות במרבית הארגונים בארץ ובעולם. הרכבת הזו כבר יצאה מהתחנה ומי שיאחר לעלות עליה, עלול להישאר מאחור.

הכותב הוא סמנכ"ל השיווק והמכירות של MedOne.