"הביטקוין הוא חוף המבטחים החדש של המשקיעים"

המטבעות הווירטואליים, ובראשם הביטקוין, פועלים כמטבעות לכל דבר ועניין, אולם אין להם את התכונות שיש לשקל, לדולר, ליורו ולשאר המטבעות ה-"רגילים", בין השאר משום שהם לא הונפקו על ידי מדינה כל שהיא או גורם ציבורי-ממשלתי. זאת ועוד, במרבית המדינות בעולם, ובכלל זה בישראל, אין להם תוקף משפטי.

למרות זאת, התופעה מתרחבת במהירות. רבים שמעו על הביטקוין, אולם יש עוד יותר מ-1,300 סוגי מטבעות וירטואליים, שהביטקוין הוא לא רק הידוע אלא גם הגדול שבהם. יתרה מזאת, בשבועות האחרונים אירע פיצול שבעקבותיו הוא חולק לשני מטבעות: זה הוותיק וה-Bitcoin Cash. כך או כך, נכון להערכות זהירות, יש בין שלושה לחמישה מיליון משתמשים במטבע הווירטואלי כאמצעי תשלום או אגירת הון. זאת ועוד, כ-100 אלף בתי עסק ברחבי העולם מוכנים לקבל תשלום באמצעות מטבע זה.

יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מציע להפסיק להתעלם ממטבעות וירטואליים ומעריך כי "הביטקוין הוא חוף המבטחים החדש של המשקיעים".

מדוע?
"כי הוא לא שייך לאף ממשלה, אלא לציבור שמחזיק אותו, וככל שיש יותר מחזיקים במטבע, כך הרשת עליה הוא מבוסס נחשבת ליותר אמינה והמטבע ליותר אמין ונזיל. על רשת ביטקוין, בניגוד לרשתות אחרות, קשה מאוד לתכנת או לייצר עסקים אחרים מלבד המטבע עצמו".

חוף מבטחים כשהתנודתיות בשווי הביטקוין יכולים להגיע גם ל-10% ביום?
"אני יודע שזה יכול להיחשב תלוש, אך התנודתיות של הביטקוין בשבועות האחרונים ממחישות את היותו אמצעי לאגור הון בתקופות משבר. מרבית האתרים הכלכליים בעולם מסבירים את התנודתיות שלו בתקופה האחרונה למשבר עם צפון קוריאה ולרוחות המלחמה בעולם".

האם העובדה שהמטבעות הווירטואליים אינם מפוקחים לא יוצרת העברות הון לא כשרות?
"לא. יתרה מכך, החשש מסנקציות ומגבלות על תנועות הון 'רגילות' הוא אחת הסיבות לעלייה בפופולריות של המטבעות הווירטואליים. כשיש משברים בעולם, איום הסנקציות בין המדינות עלול להוביל למגבלות על תנועות ההון. לעומת זאת, על הביטקוין אין מגבלות והוא מאפשר העברת נכסים באינטרנט וחציית גבולות ללא כל מגבלה, שזה בעצם הרעיון המרכזי מאחורי הבלוקצ'יין – להעביר נכסים על גבי האינטרנט ולא רק מידע.

על פי אתרים המתמחים במטבעות וירטואליים, חלק ניכר מהמסחר במטבעות הווירטואליים באחרונה הגיע מכיוון אסיה, כאשר רק ביום אחד, כשמלחמת המילים בין נשיא ארצות הברית ומנהיג צפון קוריאה התחממה, יותר מ-40% מהמסחר בביטקוין בא מיפן, 25% מסין ו-12% מדרום קוריאה. המשבר באזור ככל הנראה מכניס את המשקיעים ללחץ, והם מחפשים כיצד לגדר את הנכסים שלהם".

אם ערכם של המטבעות הווירטואליים עולה כל כך, סימן שהביקוש עולה על ההיצע. מה ההסבר לכך?
"משקיעים רבים חוששים שאיחרו את הרכבת ואחרים חוששים מכניסת הרגולציה לענף, שתבריח את כולם מהמרחב המרתק הזה. עם זאת, רגולציה בענפים מסוג זה יכולה לצרף משקיעים נוספים לענף, כאשר רוב המשקיעים בעולם עדיין לא נמצאים שם ושחקנים מוסדיים בכל העולם ממשיכים להתעלם ממנו".

גן עדן להון השחור

עם זאת, חברון מציין שמטבעות וירטואליים נחשבים לגן עדן עבור הון שחור, "בעיקר מפני שניתן להעביר אותם ממקום למקום ללא בעיה ואף להעביר אותם לגוף אחר. בכל זאת, הם עוברים על גבי הרשת. יחד עם זאת, הפיקוח סביב ההון השחור בכלל ובמטבעות הווירטואליים בפרט מתהדק בשנים האחרונות, ורק לא מזמן היינו עדים לנותן שירותי מטבע בשם BTC-e, שהוא מיוון אבל בבעלות רוסית, שנסגר על ידי רשויות אמריקניות בחשד להלבנת הון בהיקף של לפחות ארבעה מיליארד דולר".

מי מפקח, אם בכלל, על היצע הכסף הווירטואלי?
"יש להפריד בין מטבעות שמשמשים ככסף למסחר ומהווים מעין תחום מוניטרי כמו ביטקוין, Litecoin ו-Ripple, ויש עוד לא מעט אחרים, כמו Ether, שבבסיסו הוא מטבע לשימוש ברשת Ethereum אבל נחשב למטבע מרכזי שנסחר מול מטבעות רבים. את המטבעות מנפיקות חברות רבות בתהליך שנקרא ICO, שבעצם מקצר את הדרך של החברות לגיוס כספים. רובן מוצאות לאותם מטבעות שימוש בפלטפורמה או בטכנולוגיה שהן בונות וככל שהביקוש לשימוש בפלטפורמה יעלה, כך שווי המטבע יעלה. לעומת זאת, יש מטבעות שפשוט משמשים להעביר מידע על רשת כלשהי ורובם משתמשים גם ככסף בעולם הזה. לגבי היצע הכסף? הוא לא ממש נשלט אבל רוב החברות אומרות כבר לפני ההנפקה כמה מטבעות הם מתכוונות להנפיק ובאיזה שלב".