פייסבוק מאחדת קרובים רחוקים בצורה מוזרה ובעיקר מטרידה

אנשים שמחפשים קרובי משפחה רחוקים שאין איתם קשר עשויים לשכור בלשים פרטיים בניסיון לאתר אותם, לצאת בעצמם למסעות ממושכים ובאופן כללי להשקיע בחיפושים לא מעט זמן, אנרגיות וכסף – הסיפור של קשמיר היל מגלה שלפעמים כל מה שצריך לעשות הוא לקבל את ההמלצות של פייסבוק (Facebook) ולהציע חברות ל-"אנשים שאתה אולי מכיר" (People You May Know).

בדרך כלל אנחנו מצליחים לזהות את אותם "People You May Know" שהרשת החברתית שברא מארק צוקרברג מציעה לנו להציע להם חברות: מישהו שעבדנו איתו פעם, דייט (שעדיף להדחיק), חבר של חברה של חבר של מישהו שאנחנו מכירים, שכנה של ההורים שלנו והאפשרויות עוד רבות ומגוונות.

אבל מסתבר שפייסבוק, כנראה, יודעת עלינו יותר משאנחנו חושבים שהיא יודעת עלינו, ומסוגלת לשדך לנו אנשים שאנחנו בכלל לא מודעים לכך שיש לנו קשר אליהם.

אפשר לראות ביכולת הזו של פייסבוק ברכה והזדמנות לחיבורים עם אנשים שהם חלק מחיינו, גם אם הנסיבות הפרידו בינינו, ואפשר לראות בהצעות האלה סממן מטריד במיוחד של איסוף מידע עלינו על-ידי תאגיד גדול שמסרב לשתף אותנו בדרכים שבהן הוא פועל, ומה שבטוח זה שכדאי להתעמק מעט בסיפור שהתפרסם ב-Gizmodo.

"אחרי שסיימנו את שיחת הטלפון, ישבתי קפואה במשך 15 דקות"

במהלך קיץ האחרון המליצה פייסבוק להיל בת ה-36 להציע חברות לכ-1,400 "אנשים שאת אולי מכירה".

היל, מתוך רצון להבין איך בעצם עובד המנגנון של הרשת החברתית שיש בה כבר יותר משני מיליארד חברים, החליטה לנסות לברר מי הם האנשים האלה (שמתוכם רק כ-200 היו מוכרים לה ממש). בפרט התעוררה סקרנותה לגבי אחת הנשים ברשימה.

להיל לא היו חברים משותפים בפייסבוק עם אותה אישה, היא אף פעם לא פגשה אותה ולמעשה כלל לא שמעה עליה – אבל שם המשפחה של האישה, פורטר, משך את תשומת ליבה, שכן זהו גם שם המשפחה של הסבא הביולוגי שלה. אמנם לקשמיר מעולם לא היה קשר עם אותו סבא ביולוגי (שנטש את אביה בגיל צעיר), אולם בכל זאת היא החליטה לפנות לאישה, שפייסבוק שידך ביניהן.

האישה, רבקה פורטר, אישרה להיל שהן אכן קרובות משפחה וליתר דיוק שהיא דודה רחוקה שלה – בעלה של פורטר הוא אחיו של הסבא הביולוגי של קשמיר. "ישבתי קפואה במשך 15 דקות", סיפרה היל כיצד הרגישה אחרי שיחת הטלפון עם הדודה, והוסיפה שהיא מודה לפייסבוק על ההזדמנות לדבר עם קרובת משפחה שלא ידעה עליה קודם לכן.

מצד שני, קשמיר ציינה שהמקרה עורר אצלה גם סימני שאלה לגבי המידע שהרשת החברתית מלקטת אודותינו: "קשה לי להבין איך פייסבוק קישרה אותנו", אמרה, והסבירה שאביה פגש את בעלה של פורטר רק פעם אחת (בהלוויה של סבתה הביולוגית של היל שהייתה גם גיסתה של פורטר) וכל מה שהם עשו היה להחליף מספר מילים.

היל הדגישה שאבא שלה והבעל של פורטר לא השתמשו אז ברשת החברתית, וכך גם לא אנשים אחרים שנמצאים על אילן היוחסין המשותף לה ולפורטר – עובדות שמעלות את השאלות הבלתי נמנעות מה פייסבוק יודעת עלינו ואיך היא יודעת עלינו את כל מה שהיא יודעת.

פייסבוק כדרכה שומרת על עמימות

היל פנתה לפייסבוק כדי לקבל תשובות לשאלות שהטרידו אותה, אבל נציגי החברה הבהירו לה שהם מחויבים לפרטיות ועל כן לא יכולים לשתף אותה בגורמים להמלצה להציע חברות לפורטר.

לדברי אנשי פייסבוק, למעלה מ-100 אותות מעורבים בהמלצות על People You May Know, ואין סיכוי שאות אחד בודד יוביל להצעה. כמו כן הכחישה החברה שימוש במידע שנקנה על-ידה לצורך פרסום וניתוב מודעות גם לצורך הצעות חברות דרך מנגנון ה-"אנשים שאתה אולי מכיר".

היל, שצוטטה באתר ה-Mirror הבריטי, ציינה שהיא חשה מוטרדת עקב מדיניות העמימות של פייסבוק – ויכול להיות שגם לנו, עם כל ההתלהבות מהאפשרות לפגוש קרובי משפחה חדשים, כדאי לדאוג בגלל הסירוב של הענקית ממאנלו פארק לספר למשתמשיה עד כמה עמוק היא מציצה אל החיים שלהם ואיך היא עושה את זה בדיוק.