חברות הזנק מתכנית החממות מתקשות להחזיר למדינה מענקים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים

בדיון שנערך בכנסת, חשף מנהל תוכנית החממות במשרד תמ"ת, יוסי סמולר, כי עד סוף 2009 אמורות היו החממות להחזיר הלוואות בסך 81 מיליון שקלים, אך בפועל - החזירו 14 מיליון בלבד ● ציין: המדינה אמנם משעבדת את המניות של החברות הללו, אבל אין להן ערך מימושי ● ח"כ רוברט אילטוב: חממות שאינן מביאות מימון משלים מנצלות את המדינה ואת היזמים

חברות הזנק שאושרו על ידי המדען הראשי להשתתף בתוכנית החממות של משרד התמ"ת, מתקשות להחזיר את ההלוואות שקיבלו מהמדינה כאשר הן מסיימות את תקופת השהות בחממה – כך על פי נתונים שחשף ראש מנהלת החממות במשרד תמ"ת, יוסי סמולר. את הנתונים הציג סמולר לוועדת המשנה של ועדת הכלכלה של הכנסת לקידום תעשיות עתירות ידע, שדנה השבוע בנושא החממות.

על פי ההסדר עם חברות ההזנק שנשלחות לחממות, הסביר סמולר, תקופת השהות בהן נמשכת בין שנתיים לשלוש, למעט מקרים מיוחדים בהם השהות ארוכה יותר. כעבור פרק הזמן הזה, אמורות החברות לגייס כספים ממקורות חיצוניים – הון סיכון בהיקף מינימלי של חצי מיליון שקלים לפחות בסבב ראשון.

מהדיווח של סמולר, עולה, כי עד סוף 2009, כ-31 חברות שפעלו בחממות אמורות היו להחזיר למדינה הלוואות בסך 81 מיליון שקלים, אך בפועל החזירו רק 14 מיליון. הסיבות, לדבריו, הן המשבר כלכלי והעובדה שקרנות הון הסיכון מתמקדות בחברות הפורטפוליו שלהן ונמנעות מלהשקיע במיזמי SEED או חברות שזה עתה יצאו מחממות.

המדינה, אמר סמולר, משעבדת את המניות של אותן חברות הזנק עד שיחזירו את ההלוואה, אולם חברי הוועדה העירו לו בתגובה, כי במקרה של חברות שמתקשות לגייס כספים, למניות הללו אין שום ערך מימושי, ומכאן שמדובר בסיכון רב לכספים שהמדינה משקיעה באותן החברות.

סמולר אמר, כי בימים אלה נבחנות במשרד תמ"ת דרכים שונות לפתרון הבעיה, דוגמת הארכת תקופת השהות של החברות בחממה, אולם לשם כך נדרשת תוספת תקציב של 30 מיליון שקלים, הקמת קרנות ממקורות פרטיים במינוף ממשלתי ומתן תמריצים למשקיעים להשקיע בחברות SEED.

בסקירה שערך סמולר בפני חברי הוועדה, ציין עוד, כי תקציב החממות השנה הוא כ-180 מיליון שקלים – סכום דומה לתקציב 2009. הוא סיפר, כי תוכנית החממות החלה בשנת 1991 כיוזמה של הממשלה לעידוד חברות הזנק בשלב ההתחלתי שלהן, ועל מנת ליצור מקורות תעסוקה לעלייה הגדולה מברית המועצות שהגיעה אז לישראל. ב-1993 הופרטו החממות, וכיום הן מנוהלות בידי יזמים פרטיים.

בישראל פועלות 26 חממות, שמשרתות 179 חברות – בין שבע לשמונה חברות בכל חממה. לדברי סמולר, 90% מחברות ההזנק מסיימות בהצלחה את תקופת השהות בחממה, וכך בכל שנה נקלטים בין 75 ל-85 מיזמים חדשים, ובסך הכל 444 חברות מתוך 1,209 בוגרות חממה עדיין פעילות בשוק. "הדבר מהווה עדות להצלחת התוכנית לאורך זמן, במיוחד בהתחשב בכך שהתוכנית משקיעה בחברות בשלביהן הראשונים, שמטבעם מסוכנים יותר", אמר סמולר.

חיים קופנס, שותף עצמאי בקרן JVP, שיבח את תוכנית החממות, אך טען, כי ההתנהלות מול המדינה רוויה בבירוקרטיה, וכי לאור המשבר הכלכלי קיים כשל שוק בהקשר השקעות המשך בחברות בוגרות חממה.

איתי זנדבנק, מנהל קרן פלטוניקס, ה-"מדגרת" סטארט-אפים ואינה נהנית מתקציב ממשלתי, טען, כי יזמים נרתעים מלגשת לחממות לאור דרישתן לתשלום עבור תקורות: שכירות, שירותי עריכת דין, ראיית חשבון וכדומה.  נושא התקורות, אמר, מוגדר בהוראת המנכ"ל, שם מתאפשר לחממות לגבות כספים מהחברות לצורך כך. יחד עם זאת, נראה שהחממות – בפרט כאלו שאינן מביאות את המימון המשלים בעצמן, מנצלות באופן ציני את האפשרות הזאת ומרוויחות על גבם של היזמים.

ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) קרא לשר התמ"ת, המדען הראשי ומנהל תוכנית החממות, לחייב את החממות לספק מימון משלים בכלל המקרים, דבר שיעיד על רצינותן ואמונן בחברות בהן הן משקיעות וימנע ולו מראית עין ניצול של המדינה והיזמים. "חממות שאינן מביאות מימון משלים מנצלות את המדינה ואת היזמים", אמר בסיום הדיון.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים