המטרה: שנה של שילוב אוכלוסיות מודרות בהיי-טק

שנת תשע"ז הייתה שנה בה נרשמו התפתחויות ואירועים לא מעטים בהיי-טק הישראלי, ובמרכזם רכישת הענק של מובילאיי (Mobileye) על ידי אינטל (Intel). היו כמובן עוד תחומים שבהם בלטנו, כמו סייבר, סטארט-אפים, הון-סיכון ועולם התקשורת, אבל אחד הדברים שעמדו מעל לכל הוא המחסור בכוח אדם בהיי-טק, שמעמיק בכל שנה בשנים האחרונות בבין 8,000 ל-10,000 עובדים.

שתיים מההצעות שעלו – גם בשנים קודמות אבל ביתר שאת השנה – כחוט השני הן הגברת החינוך הטכנולוגי, הן בבית הספר התיכון והן בהשכלה הגבוהה, והצורך בשילובם של קבוצות ומגזרים שאינם מיוצגים מספיק בהיי-טק הישראלי – ובעיקר נשים, ערבים, חרדים, בני 45 ומעלה ולהט"בים (על יוצאי אתיופיה פוסחים בדרך כלל, לא ברור לי למה).

אלא שמדברים הרבה ועושים מעט, כך נראה. נתונים שפרסמה בדצמבר האחרון נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה והרווחה מגלים שהאוכלוסייה הערבית היא המודרת ביותר ממקצועות ההיי-טק, עם ייצוג שעומד על בערך 0.1 (במדד של בין 0.1 – הנמוך ביותר, ל-1 – הגבוה ביותר), או 2%. גם שאר האוכלוסיות מודרות, כאשר האוכלוסייה הכי פחות מודרת היא הנשים, עם לערך 0.7. המדד גילה נתונים עגומים גם לגבי שאר המגזרים שהזכרתי למעלה. הנתונים האלה אמנם נכונים ל-2014, אבל המצב כיום לא הרבה יותר טוב.

עוד נתונים עגומים, שפרסמו בחודש שעבר משרדי האוצר והעבודה והרווחה, מראים שרק 1.3% מהגברים הערבים משתכרים מעל השכר החציוני בהיי-טק ואצל הנשים הערביות הנתון נמוך הרבה יותר ועומד על 0.1%. ככלל, רק 2.1% מהמשתכרים מעל השכר החציוני בהיי-טק הם ערבים או חרדים. הרוב המכריע, באופן לא מפתיע, הוא גברים יהודים שאינם חרדים – 74.2%, כשגם הנשים היהודיות משתרכות מאחור, עם 23.8%. מתחת לגברים הערבים נמצאות הנשים החרדיות עם 0.4%, אחריהן הגברים החרדים עם 0.3% והנשים הערביות – כאמור, עם 0.1%.

הנתונים האלה מראים שמעט מאוד נעשה, במידה כלל לא מספקת. אמנם, משרד המדע והטכנולוגיה צפוי להגדיל בשנה (האזרחית) הבאה את הסכום שהוא ישקיע בהיי-טק וביזמות בחברה הערבית ל-159 מיליון דולר – פי שלושה מאשר ב-2014, אבל אלה הן רק תוכניות וכדרכן של תוכניות, יכול להיות שהן לא יצאו לפועל או שהן יקרו בצורה חלקית בלבד. כך שכמו שאומרים, עוד חזון למועד.

יש מי שכן עושה

אלא שבתוך האפלה הזאת יש כמה נקודות אור, שיצרו בעיקר עמותות וגורמים פרטיים. בגלל קוצר היריעה, אזכיר כאן לא את כולן, אלא כמה מהן, וכמובן שכל מי שפועל בתחום הזה עושה מעשה טוב.

אחת העמותות הבולטות בפעילות עם החברה הערבית היא צופן, שהמשיכה השנה בפעילותה לקידום בני מגזר זה בהיי-טק. כך, באירוע שקיימה העמותה בפברואר האחרון, יחד עם היזם ינקי מרגלית, ניתנה הבמה לסטארט-אפים וליזמים מהחברה הערבית להציע את מרכולתם לבכירים בתעשייה.

במגזר החרדי פועלת קמא-טק, שמשדכת בין היי-טקיסטים, או היי-טקיסטים פוטנציאליים, בני המגזר החרדי לחברות בתעשייה שמעוניינות בהעסקתם. משה פרידמן (מויש) ואברהם וינגוט, היזמים שמאחורי קמא-טק, אף הקימו השנה קרן שמיועדת להשקעות ביזמויות מהמגזר החרדי, 12Angels שמה. ביולי דווח כי הקרן ביצעה גיוס ראשוני של חמישה מיליון דולר, שבו השתתפו בכירים בהיי-טק הישראלי כפרופ' יוסי מטיאס, מנהל מרכז הפיתוח של גוגל (Google) בישראל; עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק (Facebook) ישראל; וחמי פרס, יו"ר קרן פיטנגו.

בקרב הלהט"בים פועלת כבר כמה שנים קבוצת LGBTech, שהשיקה השנה את "תקן המגוון הישראלי", שמחייב את החברות שחתמו עליו להתייחס בכבוד ובשוויון לבני קהילה זו. לא מעט חברות חתמו עליו, בהן HPE, יבמ (IBM), סטרטאסיס (Stratasys), חברת מתחמי העבודה WeWork, הסטארט-אפ Gong, וכן Natural Intelligence וחברת עורכי הדין ERM (אפשטיין רוזנבאום מעוז). השנה גם קיימה הקבוצה כנס גדול בהשתתפות האחראי על תחום הגיוון התעסוקתי ביבמ (IBM) באירופה ומייסד ומנכ"ל OUTStanding – ארגון שפועל לשילוב להט"בים בעולם התעסוקה. פעילות מבורכת נוספת בתחום זה היא של קבוצת להט"בים, בראשות אלעד מינצר, שמייצאת את ההיי-טק הישראלי, במגזר זה ובכלל, לחו"ל, ומשתתפת ואף יוזמת אירועים שונים. כך, היא הייתה השנה בין היוזמים של כנס במסגרת אירועי הגאווה העולמיים שהתקיימו בקיץ במדריד ואירוע באמסטרדם.

לסיכום, דברים אמנם נעשים לשילוב בני מגזרים מודרים ולא מיוצגים בהיי-טק הישראלי. אלא שהם טיפה בים. על הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה ובהחלטותיה – התוכנית שהזכרתי של משרד המדע והטכנולוגיה להעלאת ההשקעות במגזר הערבי, והתוכנית הכללית של הממשלה להשקעות של מיליארדים במגזר זה – ולקבל החלטות נוספות שייטיבו את המצב. במקביל, על החברות להבין את מה שגם בתעשייה ברחבי העולם ובארצות הברית בפרט מתחילים להבין – שגיוון תעסוקתי טוב לחברה וטוב גם להן. הגם שהן חברות פרטיות ומחויבות בעיקר לשורת הרווח, כדאי מאוד שיגלו אחריות חברתית ויסייעו בקידום שילוב בני אוכלוסיות אלה בענף – לטובתן ולטובת החברה, הכלכלה הישראלית והמדינה. כי כמו שהוא מוביל, במובנים רבים, את המשק כולו, כדאי שההיי-טק הישראלי יוביל גם בתחום הזה.