תשע"ז בכלכלה: ההיי-טק ידע שנים יפות יותר

ענף ההיי-טק והסטארט-אפים ראה שנים טובות יותר מתשע"ז מבחינה כלכלית, אם כי לא הייתה זו שנה רעה – כך מעלים המספרים במחצית הראשונה של 2017 ובזו השנייה של 2016. אלה הנתונים הקרובים ביותר לשנה העברית, מאחר שהנתונים הכלכליים על גיוסים, אקזיטים, יצוא וכדומה מתפרסמים על בסיס הלוח הכללי.

היצוא של מוצרי ההיי-טק ירד ב-12 החודשים הללו, כפי שירד היצוא כולו, והבלו-טק – מדד מניות ההיי-טק בבורסה בתל אביב – עלה בכ-3% בלבד. בנוסף, על פי נתוני IVC , האקזיטים וההשקעות בסטארט-אפים פחתו בתקופה זו: חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו 4.33 מיליארד שקלים – ירידה של 13.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וסך האקזיטים עמד על 6.15 מיליארד דולר (הנתון לא כולל את עסקת אינטל-מובילאיי, שלא הושלמה אז) בהשוואה לכ-10 מיליארד דולר בכל 2016. זאת ועוד, במחצית הראשונה של 2017 בוצעו אקזיטים בסך כולל של 1.95 מיליארד דולר – פחות מחצי מהסכום של 4.2 מיליארד דולר, שנרשם במחצית הראשונה של השנה שעברה.

יש הסברים

מה משמעותם של מספרים אלה? האם זה אומר שסר חנו של ההיי-טק הישראלי בשווקי העולם? שישראל היא כבר לא אומת הסטארט-אפ, לפחות מבחינה כספית? קשה להעריך, אבל לא נראה שמדובר בשינוי לרעה במעמדו של ההיי-טק הישראלי.

ברכישות של חברות ישראליות יש תנודתיות רבה, משום שעסקה אחת יכולה לשנות את כל התמונה. עסקת אינטל-מובילאיי היא דוגמה טובה לכך: העסקה נחתמה במרץ 2017, אך הושלמה רק בחודש שעבר, מה שאומר שהיא תירשם בסטטיסטיקות של הרבעון השלישי של השנה. מאחר שמדובר בעסקה הגדולה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי, בשווי של כ-15.3 מיליארד דולר, רישום זה עשוי להקפיץ את האקזיטים במחצית השנייה של 2017 לסכומים גבוהים יותר, ואפילו לכ-20 מיליארד דולר.

או אז, ראו מה קורה: סכום האקזיטים במחצית הראשונה של 2017 הוא 46.43% מזה שנרשם במחצית הראשונה של 2016. אלא שאחרי הכללת עסקת אינטל-מובילאיי, השווי בשנה האזרחית הנוכחית כולה עשוי להיות כפול מההיקף הכספי של האקזיטים ב-2016, שכאמור – עמד על 10 מיליארד דולר.

גם בגיוסים של חברות הסטארט-אפ יש תנודתיות והירידה של כ-13% ב-12 החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני השנה לא מעידה בהכרח שתהיה ירידה בכל השנה האזרחית.

זאת ועוד, הגידול הלא גדול במניות הבלו-טק לא משקף חולשה של ההיי-טק המקומי, משום שהמדד הכללי, ת"א 125, עלה ב-0.9% בלבד.

גם הקיטון ביצוא ההיי-טק לא בהכרח משקף בעיה עם המוצרים שמייצא הענף מישראל ועם איכותם. כמו הנתון הכללי, הירידה ביצוא ההיי-טק הושפעה השנה משער חליפין בעייתי, שמייקר אותו במטבע חוץ – בין אם זה דולר, ין, יורו, ליש"ט או כל מטבע אחר.

לפיכך, נראה שהשנה העברית שעברה על ההיי-טק לא הייתה מהטובות, אבל גם לא הכי רעה. נותר רק לקוות שהנתונים עד סוף השנה הנוכחית ובשנה הבאה – או, אם תרצו, בתשע"ח – יהיו טובים הרבה יותר.