מנמ"ר – OUT, מח"ר (מנהל חדשנות ראשי) – IN

הדיבורים על הטרנספורמציה הדיגיטלית חלחלו גם למגזר הציבורי-ממשלתי, ואסטרטגיות המחשוב של משרדי ממשלה שונים כוללות תכניות מפורטות כיצד ליישם את המהפכה הזו בשירות הציבורי. המטרה היא לקדם את היעד שהממשלה הציבה לעצמה: העמקת שיפור השירות לאזרח, כאשר האזרח הוא במוקד וסביבו מייצרים את השירותים והאפליקציות. התפיסה הזו הופכת את ארגון הטכנולוגיות בגוף הממשלתי, ובראשו את המנמ"ר, לסוכן שינוי וחדשנות.

אחד הגופים שכבר מיישמים את התפיסה הזו הוא רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שבעבר נקראה מנהל מקרקעי ישראל. מנמ"ר הרשות, רביד שמואלי, מוביל בה תכנית מחשוב אסטרטגית שנקראת רמיטק, שהושקה ב-2015 במטרה לארגן מחדש ולהכין את הרשות לעידן הדיגיטלי.

שמואלי הסביר את הסיבה לתכנית: "עם כניסתי לתפקיד מצאתי ארגון מערכות מידע שקפא על מצבו במשך יותר מ-20 שנים. תשתיות המחשוב, ברובן המכריע (ואלה של כל מערכות הליבה המרכזיות), היו בטכנולוגיות VMS עם קבצי DBMS, כאשר הרוב הגדול של יישומי הליבה נכתב בקובול".

הוא סיפר כי רק לאחר ארגון המערכות הוא התפנה לפעילות תכנון הדור הבא שלהן. שמואלי אמר ש-"ההכנות לתכנית כללו פיתוח חזון ומדיניות לבניית תכנית אסטרטגית, שמוערכת לבין חמש לשבע שנים, בניית תקציב, שמוערך בעשרות מיליוני שקלים, ויציאה לדרך". מערכת מבית סאפ (SAP) נבחרה כתשתית האפליקטיבית למערכות הליבה.

במקביל, הוביל שמואלי את תכנית מימד לשדרוג היכולות הפרויקטליות של הרשות. פרויקט זה הסתיים ואף זכה בפרס מטעם הלשכה לטכנולוגיית המידע. אחד המאפיינים שלו הוא בהיותו חוצה ארגון, והוא משותף עם משרד השיכון ועם גורמים אחרים מחוץ לרשות מקרקעי ישראל.

מנט המשפט – למערכות ברמ"י

שמואלי הוא אחד המנמ"רים הוותיקים בשירות הממשלתי ויש לו ניסיון רב. בין היתר, הוא כיהן כמנמ"ר בהנהלת בתי המשפט, שם הוביל את המגה פרויקט נט המשפט. "רמיטק מזכיר לי במידה לא מועטה את אירועי נט המשפט. כשהגעתי לתפקיד שם, בתחילת 2009, מצאתי ארגון ששקוע בפרויקט ליבה מרכזי שהיה על פרשת דרכים, עם סיכוי גבוה להיות מוכרז כנכשל", סיפר.

השופטים לא התייחסו למערכת ככלי עזר שיפוטי, אלא ראו בו אמצעי טכני שיסייע רק למזכירויות בתי המשפט. ההטמעות הראשונות נכשלו, מה שחיזק את המתנגדים. כתוצאה מכך, שמואלי קיבל מספר החלטות אסטרטגיות שהוציאו את הפרויקט מהבוץ הראשוני שהוא היה תקוע בו. בין היתר, כפי שהוא תיאר, הוקם צוות היגוי בהשתתפות הלקוחות של המערכת, נציגות של שופטים ואנשי מזכירויות בתי המשפט. מנהל בתי המשפט דאז, השופט משה גל, נרתם למשימה, ובכך סימן את המחויבות שלו לעניין. "אבן הדרך המשמעותית בפרויקט הייתה ההחלטה על השקת המערכת בבית המשפט בתל אביב", אמר. "הצלחת התהליך שינתה לחלוטין את התדמית הלא טובה שנוצרה לפרויקט – וכל השאר היסטוריה".

שמואלי הזכיר את הדברים כדי לרמוז שגם בפרויקט רמ"י עתיר המיליונים שהמדינה הולכת להשקיע היו ויהיו כשלים, מכשולים ואתגרים, אבל הוא משוכנע שמחויבות הנהלת הרשות והבנת החשיבות של התוכנית תגרום לכל הגורמים הנוגעים בדבר להירתם להצלחתו.

ממנמ"ר למח"ר

לדברי שמואלי, מהפכת המחשוב שאותה הוא מוביל כיום ברשות מקרקעי ישראל תחלחל בצורה כזו או אחרת לכל משרדי הממשלה. בנוסף, יש לו כמה תובנות לעמיתיו המנמ"רים. לדעתו, תפקיד המנמ"ר השתנה והוא כבר לא רק מנהל מערכות מידע אלא מנהל החדשנות של הארגון. לכן, הוא מציע לקרוא לתפקיד מח"ר (ר"ת מנהל חדשנות ראשי).

יש לו גם תובנות מעניינות לגבי תפקיד ה-IT בכלל ובשירות הממשלתי בפרט. את הערכותיו בחר שמואלי לתת באמצעות ניתוח היתרונות, החסרונות, ההזדמנויות והאיומים (SWOT – ר"ת Strengths, Weaknesses, Opportunities & Threats).

"יש בישראל קדמה טכנולוגית והצלחות מוכחות בעולמות טכנולוגיות המידע בארץ ובעולם", אמר. "ברוב הארגונים המשמעותיים בארץ מוגדרת תפיסת טכנולוגיות המידע וההכרה בחשיבותן הולכת וגדלה. לחלק גדול מהארגונים יש נכונות להקצאת תקציבים הולמים לתחום טכנולוגיות המידע ולא מעט רואים בכך נכס אסטרטגי. בנוסף, יש ייצוג הולם לחברות מוצרים ושירותים בתחום זה – מישראל ומהעולם כולו".

באשר לחולשות, שמואלי ציין שרבים מהארגונים – ציבוריים ופרטיים כאחד – מתבססים על פלטפורמות טכנולוגיות ואפליקטיביות מיושנות מאוד, בכלל זה מוסדות פיננסיים בולטים כמו בנקים וחברות ביטוח. גם לקובול "הוותיקה והטובה" עדיין יש עדנה. עוד הוא אמר כי "השוק חווה ניסיונות לא מוצלחים של מיקור-חוץ, בעיקר מלא. הארגונים השונים אינם נוטים להעביר אחריות לספקים ומעדיפים לנהל את הדברים 'בבית'".

שמואלי ציין בצער שחלק מכריע מההחלטות הקשורות בפרויקטים טכנולוגיים מתקבלות במידה רבה על בסיס שיקולי עלות. מגמה זו מתחזקת והולכת, ומייצרת לא מעט פתרונות "בינוניים" עם פוטנציאל לקיומו של צורך בהוצאות שוטפות לתיקון תקלות, תחזוקה ושדרוגים תכופים.

"יש הזדמנויות רבות", אמר. "העלויות הרבות של פרויקטי ה-IT יביאו בהכרח לשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה ועם הסקטור הפרטי – דבר שלא היה קיים עד כה. ויש גם איומים, שמקורם במערכות הליבה שקיימות הן במשרדי ממשלה והן בסקטור העסקי. מערכות אלה מהוות פוטנציאל להורדת רמת השירות והעובדה שהם מבוססות על עובדי קבלן מסכנת את יציבותן".

השורה התחתונה: שמואלי מייצג את הדור החדש של מנמ"רי הממשלה, על אף שאינו נמנה על הצעירים שבהם, ויש לו ראייה מפוקחת על תפקיד המנמ"ר במשרדי הממשלה. הוא גם מבצע אותה בחלקת האלוהים הלא קטנה שלו: רשות מקרקעי ישראל, שחולשת על מרבית הקרקעות במדינה ומהווה חוד החנית של התכנית הלאומית של שר האוצר להוזיל את מחירי הדיור.

כאן הוא מגיע למסקנה המרכזית: "הפוטנציאל הגדול ביותר לשיתוף פעולה הוא בסקטור הממשלתי. שיתוף פעולה בין משרדי עמד בבסיס ייזום והשקת פרויקט מימד, לטובת המטה לדיור לאומי. ברור כיום כי לחלק ניכר, גדל והולך, של פעילויות הציבור יש צורך בקשר בו זמנית עם כמה משרדים ממשלתיים או גורמים ציבוריים. תפיסת ה- CRM, או ה-360, כאשר האזרח במוקד הפעילות, נדרשת כיום יותר מתמיד".