היום שבו נולדה אבטחת הסייבר

האיש שהחל את התעשייה שמגלגלת מאות מיליארדי דולרים, הפייק ניוז הראשון, המצאת הרדיו-טרנזיסטור ועוד תופינים טכנולוגיים מרתקים מהעבר - במדור ההיסטוריה השבועי של אנשים ומחשבים

רבותיי, ההיסטוריה. צילומים: BigStock

1988
היום לפני 29 שנים, ב-2 בנובמבר 1988, נולדה תעשיית אבטחת הסייבר. הכל קרה בגלל סטודנט שובב מאוניברסיטת קורנל בשם רוברט ט. מוריס, שהפיץ תולעת מחשב שמעתיקה את עצמה לרשת ה-Arpanet (האם הקדמונית של רשת האינטרנט שאנחנו מכירים כיום), וכך, בלי תכנון מראש, החל את תעשיית ההגנה על הסייבר, ששווה כיום מאות מיליארדי דולרים.

כוונתו של מוריס הייתה תמימה: לבחון את גודלה של הרשת כדי לדעת כמה מחשבים מחוברים אליה. התוכנה הייתה אמורה לעבור בין כל המחשבים המחוברים לרשת ולבסוף להחזיר את התוצאות אליו. מאחר שהוא לא היה מתכנת מי-יודע-מה, שגיאה בתוכנה שלו גרמה לתולעת להדביק שוב ושוב את אותם מחשבים, ואז הרשת "נסתמה", עד שלבסוף קרסה לחלוטין, והוציאה משימוש מחשבים רבים. באותה תקופה, לפי הערכות, היו מחוברים לרשת כ-60 אלף מחשבים, והתולעת של מוריס הגיעה לכ-6,000 מהם. הנזק שנגרם הוערך על ידי ממשלת ארצות הברית בסכום שנע בין 10 ל-100 מיליון דולר.

כמעט 30 שנים של מתקפות סייבר. אילוסטרציה: jiris/BigStock

כמעט 30 שנים של מתקפות סייבר. אילוסטרציה: jiris/BigStock

זו הייתה התולעת הראשונה שהתפשטה ברשת וקיבלה כיסוי רחב במדיה, ואחת מתוכנות המחשב הראשונות שניצלה את הפגיעות שנקראת Buffer overflow.

מוריס סולק מהאוניברסיטה, נשפט לשלוש שנות מאסר על תנאי ונקנס בסכום של 10,000 דולר. בסופו של דבר, הוא הפך לפרופסור מן המניין באחד המוסדות הטכנולוגיים המפורסמים בעולם – MIT.

1954
כשמוריס הנזכר לעיל הגיח לאוויר העולם, קרוב לוודאי שהוריו השתמשו ברדיו-טרנזיסטור כדי להאזין לתוכניות רדיו ולמוזיקה. הרדיו עצמו הומצא עוד הרבה לפני כן, ושכן אחר כבוד על שידה מפוארת במרכז הסלון, אבל הטרנזיסטור הקטן, זה שלקחו בכיס והאזינו לו בנסיעה לעבודה או כשישבו על ספסל בגן, נולד ב-1 בנובמבר 1954. ביום זה יצא למכירה הדגם המסחרי הראשון שלו, לאחר שהטכנולוגיה שלו עוצבה ופותחה על ידי טקסס אינסטרומנטס (TI), שחברה ל-IDEA לצורך ייצורו של המכשיר.

האזנה נעימה. צילום אילוסטרציה: Artoroli, BigStock

האזנה נעימה. צילום אילוסטרציה: Artoroli, BigStock

הטרנזיסטור הזה זכה להצלחה ניכרת ו-100 אלף יחידות שלו נמכרו, וכך התפשטה בעולם תעשיית הרדיו-טרנזיסטורים, שסביר להניח שהילדים של היום לא זכו לראות אחד כזה במו עיניהם.

1938
אפשר להגיד שזה היה הפייק ניוז הראשון: ב-30 באוקטובר 1938, לכבוד ליל כל הקדושים שחל למחרת, שידר אורסון ולס בתחנת הרדיו של CBS תסכית המבוסס על ספר של ה. ג. ולס בשם מלחמת העולמות. התסכית היה במתכונת של שידור אירוע חי, תוך פריצה לשידור באמצע תכנית של מוזיקה קלה.

ולס היה השדר (האמיתי כביכול) וסיפר למאזיניו על נחיתה של יצורים מהמאדים. הוא עשה זאת בצורה כה משכנעת, עד שהתעוררו בהלה ומנוסה של רבים מבתיהם באזור ניו-יורק וניו-ג'רזי. כוחות של המשמר הלאומי הוזנקו להילחם ב-"פולשים" ממאדים ובדרום ארצות הברית חברו קבוצות רבות של אנשים לתפילות המוניות נגד החייזרים. נטען אף שכמה אנשים ניסו להתאבד מרוב פחד.

השידור הפך למעין מיתוס היסטורי, ושימש בסיס לתיאוריות רבות בתחום תקשורת ההמונים, שעד היום עושים בהן שימוש.

1969
האי-מייל הראשון, אם אפשר לכנות זאת כך, נשלח ב-29 באוקטובר 1969, כשצ'ארלי קליין, סטודנט באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס, ניסה לשדר את הטקסט "login" למחשב במכון המחקר של סטנפורד על גבי רשת ה-Arpanet, שכבר הוזכרה כאן קודם. הוא הצליח לשדר את האותיות "lo", ואז הרשת קרסה. שעה לאחר מכן, כשהרשת התאוששה מהקריסה, הוא הצליח להעביר את המילה בשלמותה, "login". מאז הכל היסטוריה.

1945
ב-29 באוקטובר 1945 פיתח צוות של יבמ (IBM) את הדיסק הקשיח הראשון בעולם, תחת הנהגתו של ריינולד ב. ג'ונסון. הדיסק הזה היה אחד הרכיבים במחשב IBM 305. נפחו היה 5 מגה-בייט והוא הורכב מ-50 דיסקים בגודל 24 אינץ', שהסתובבו במהירות של 1,200 סיבובים לדקה.

עלות הדיסק עמדה על כ-10,000 דולר לכל מגה-בייט ויבמ החכירה את המערכת תמורת 3,200 דולר לחודש. היו זמנים.

1998
ב-28 באוקטובר באותה השנה חתם הנשיא דאז של ארצות הברית, ביל קלינטון, על Digital Millennium Copyright Act – DMCA, החוק שמטרתו להפליל ייצור והפצה של טכנולוגיה שנועדה לעקוף את ההגנה על זכויות יוצרים דיגיטליות (ידוע גם כ-DRM – Digital Rights Management).

ביל קלינטון. צילום: ג'ואי גיל, BigStock

ביל קלינטון. צילום: ג'ואי גיל, BigStock

החוק הזה קלקל את מצב הרוח ואת חשבון הבנק של הרבה אנשים בעולם, ועורר מחלוקות, ובציבור נשמעו האשמות על כך שהוא נועד לחנוק חדשנות ותחרות.

1955
אני מקווה שלא שכחתם לברך ביום א' האחרון, 28 באוקטובר, את ביל גייטס, שנולד בתאריך זה ב-1955. זהו האיש שייסד יחד עם פול אלן את מיקרוסופט (Microsoft) והיה המנכ"ל שלה שנים רבות.

בתחילת הדרך פיתחה החברה מערכת הפעלה למחשבים אישיים של יבמ ובהמשך את מעבד התמלילים Word, את מערכת ההפעלה Windows ועוד ועוד תוכנות – עד ימינו אלה.

ב-1999 העביר גייטס את השרביט לסטיב באלמר, ועל אף שנותר מעורב וקרוב לפעילות ולחזון של החברה, הוא החליט להקדיש את רוב זמנו לקרן ביל ומלינדה גייטס – ארגון פילנתרופי שחרת על דגלו, בין מטרות נוספות, לקדם יוזמות למען הבריאות העולמית, לאפשר הזדמנויות חינוכיות ולהפיץ אמצעים לחיסול העוני והרעב בעולם. למרות סכומי הכסף האדירים שתורמת הקרן שלו, גייטס מופיע לא אחת בראש רשימות האנשים העשירים ביותר בעולם. רק השבוע הוא הודח מראש הרשימה על ידי ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון (Amazon).

2003
זה קרה לא מזמן, במילניום שלנו: ב-27 באוקטובר 2003, לאחר המתנה ארוכה ולחץ קשה מצד השווקים, אפל (Apple) השיקה סוף סוף את תוכנת ה-Client שלה ל-iTunes עבור Windows. עד כמה שאני יכולה להעריך מניסיוני ומידע אישי, רוב משתמשי Windows עושים בה שימוש כי אין להם ברירה, ולא מאחר שהיא "סקסית" או ידידותית.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים