"היעד: עד סוף העשור – כל הערים בישראל יהיו דיגיטליות"

"היעד שהצבתי למשרדי ולממשלה כולה הוא שעד סוף העשור, כל עיר בישראל תהיה עם תשתיות לפלטפורמות דיגיטליות. לא נשאיר אף עיר או ישוב מאחור", כך אמרה השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים. לדבריה, "הטכנולוגיה שמאחורי ישראל דיגיטלית היא המנוע שמאפשר ליישם את החזון של צמצום הפערים במדינת ישראל ומתן שוויון הזדמנויות לכל אזרח באשר הוא".

גמליאל חנכה הבוקר (ג') את התצוגה והפעילות של מטה ישראל דיגיטלית, שנמצא תחת אחריות משרדה, בתערוכה והכנס הבינלאומיים Smart City 2017, שנערכים בימים אלה בברצלונה. המטה מציג בתערוכה בביתן של יותר מ-100 מ"ר, שמאחד רשויות מקומיות שביצעו פרויקטי עיר חכמה בשיתוף משרדה של גמליאל: נתניה, בני ברק, אילת, אשדוד ויישובי חבל מודיעין. ביתנים ישראליים נוספים באירוע, שגם הם מעוררים עניין רב, הם של עיריית תל אביב-יפו, שהעמידה ביתן גדול, בראשותה של ליאורה שכטר, המנמ"רית, וזה של מכון היצוא, שמארח 16 סטארט-אפים ישראליים. כמו כן, יש חברות שמציגות בתערוכה בנפרד, בהן מובילאיי. אפקון מציגה במסגרת הביתן של מכון היצוא.

גמליאל אמרה כי ההשתתפות של ישראל דיגיטלית בכנס נועדה להביא לידי ביטוי עולמי עוד תחום ידע שבולט במדינה: "אנחנו צריכים להיות המצטיינים ביותר בתחום הערים החכמות וליישם טכנולוגיות שפותחו על ידי חברות ישראליות קודם כל בבית. המסר המרכזי שלנו השנה הוא שישראל דיגיטלית לא צריך להיות נחלתן של רשויות גדולות בלבד, אלא של כל הרשויות המקומיות בישראל, לטובת כל התושבים".

"הזדמנות למוביליות אמיתית בחברה הישראלית"

במהלך הראיון סקרה גמליאל את הפעילות של משרדה בשנתיים האחרונות ולדבריה, היא הצליחה לשנות מדיניות ולהעמיד את ישראל דיגיטלית על סדר היום הממשלתי. "השלב הראשון היה מהלך שהובלתי בממשלה, שהביא לאישור בפעם הראשונה של תכנית אסטרטגית דו שנתית להפיכת ישראל לדיגיטלית, בהיקף של 1.5 מיליארד שקלים", אמרה. "בזכות התקציב הזה תינתן הזדמנות למוביליות אמיתית בחברה הישראלית ותאפשר לילדה מדימונה או לילד מרהט להקים את הגוגל (Google) או הפייסבוק (Facebook) הבאים".

לדבריה, "גולת הכותרת של הפעילות שלנו בשנתיים האחרונות היא פרויקט המובילים הדיגיטליים. עד כה סיימו אותו 15 בכירים ברשויות, כשחלק מהלימודים נעשים באוניברסיטת MIT בבוסטון. בוגרי התכנית הזו חוזרים לרשויות ומחוללים שם מהפכות של ממש. המטרה היא להכשיר מובילים דיגיטליים לעוד 50 רשויות, כחלק מהמגמה לצמצום הפער הדיגיטלי".

פרויקטים נוספים שכבר נמצאים בשלבי מימוש הם קורסים אונליין לילדים בפריפריה במקצועות הנדרשים במשק, כולל מדעים, וקורסים מקוונים לסטודנטים. כמו כן, בימים אלה, אמרה גמליאל, הסתיים מכרז לבחירת ספק שינגיש את הבחינות הפסיכומטריות ללא תשלום לסטודנטים – בעיקר מהפריפריה. "בכך נוריד את החסם העיקרי לכניסה ללימודים אקדמיים", ציינה.

"שינוי נוסף שהובלתי הוא שילוב מלא של מרכז השלטון המקומי והרשויות המקומיות במיזמים והפיכתם לחלק בלתי נפרד מהפעילות. אנחנו עובדם בשיתוף מלא עם חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, ודרכו עם כל ראשי הרשויות – וזה מאוד משמעותי", אמרה.

"עלינו להקפיד שהפתרונות הישראליים ישרתו את אזרחי כל העולם"

בכנס ובתערוכה בברצלונה משתתפים כ-20 אלף איש מ-700 ערים עם 675 מציגים. הכנס נפתח הבוקר, כשגמליאל הייתה הדוברת המרכזית במליאת הפתיחה. יצוין כי זוהי הפעם השנייה ברציפות שבה השרה הישראלית פותחת את הכנס – דבר חריג בכנסים בינלאומיים, שם מקפידים לתת בכל שנה לאדם אחר להיות הדובר המרכזי במליאת הפתיחה של האירוע.

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, על הבמה בכנס הערים החכמות בברצלונה. צילום: פלי הנמר

בהרצאתה, שהתקיימה בפני אולם מלא מפה לפה, בנוכחות של כ-1,000 איש, אמרה גמליאל כי "ישראל היא מדינת החדשנות. בתחילת המאה הקודמת גידלנו תפוזים וכיום האוצר הכי חשוב לנו הוא ההון האנושי. לכן אנחנו נקראים מדינת סטארט-אפ, שמייצרת פתרונות שמעוררים עניין רב גם לתחום הערים החכמות. עלינו להקפיד שהפתרונות האלה ישרתו את כל אזרחי העולם – ללא הבדלים גיאוגרפיים, סוציו-אקונומיים ואחרים".

היא הדגישה שבמקביל לעבודה על הנגשת הטכנולוגיה לערים חכמות, בישראל דואגים לאבטח אותן מפני סייבר, "וגם בזה אנחנו מובילים".

הכותבים הינם שליחי אנשים ומחשבים לכנס.