"עיר חכמה זה להביא שירותים אחרים בצורה שונה לתושבים"

"יש יותר מ-120 הגדרות ל-מה זאת עיר חכמה. עיר חכמה היא הטרנספורמציה הדיגיטלית של העיר. המשמעות שלה זה מינוף טכנולוגיות דיגיטליות, באופן מהותי ועמוק, לגבי האופן בו אנו עושים דברים – מובייל, סושיאל, אינטרנט של הדברים, סייבר ו-Analytics. בדרך זו העיר מביאה דברים חדשים לתושבים, הצרכנים", כך אמר שלי תשובה, שותף ומוביל תחום טכנולוגיה, מדיה וטלקום, דלויט (Deloitte) ישראל.

תשובה דיבר בכנס Ericsson Innovation Day 2017. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך זו השנה השניה ברציפות. הוא התקיים אתמול (ד'), באולם אירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מלקוחות החברה. את הכנס הנחה אדם לויד, מנהל שיווק אגן הים התיכון, אריקסון.

לדברי תשובה, "מדובר בשינוי שכבר קורה, בין השאר בתעשייה ובממשלות. גם ארגונים מסורתיים משנים את עצמם, בעולמות הבנקאות והקמעונאות למשל – על מנת לשרוד".

ברמת המדינה, אמר תשובה, "הממשלה עושה לא מעט מאמצים, עם תקציבים, כדי לקדם את התחום, עם המשרד לשיוויון חברתי, או לדוגמה, עם קמפוס, המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית".

מסע עם הבשלה מתמשכת

דלויט, אמר תשובה, "פיתחה מסגרת עבודה לתמוך בערים חכמות. הוא כולל כמה שכבות: מהי האסטרטגיה, ומהם יעדי העיר; תשתיות מידע טכנולוגיות ותשתיות טלקום והגנת סייבר; המקומות בהם ערים חכמות משרתות: חינוך, אבטחה, ניידות ותחבורה, כלכלה ותמיכה בעסקים, חיים, סביבה; ולבסוף, האזרח, התושב – במרכז. מדובר במסע עם הבשלה מתמשכת".

לאחר קביעת האסטרטגיה והחזון, ציין תשובה, "יש לבחון מה מקורות המימון למימוש החזון. יש לטפל בהיבטי יכולות וכישורים, ואז לפעול לשינוי ההיבט התרבותי. רק לקראת הסוף באים הטכנולוגיות והנתונים ולבסוף – השילוביות והחיבוריות, שהן מימדים קריטים".

בישראל, אמר תשובה, "יש 256 רשויות, כאשר 15 הערים הגדולות אוחזות ב-45% מכלל התקציבים. אם עיר מנסה לעשות לבד פרויקט עיר חכמה, היא מוצאת עצמה חסרה".

המכשולים העומדים בפני ערים הרוצות להיות חכמות, ציין, "הם שלרוב הערים אין לכך עדיפות וחזון ברור, קיים היעדר משאבי מימון, מחסור בכוח אדם מקצועי ושמרנות. המענה למכשולים ולפערים, טמון בכך שראש הרשות צריך להוביל את המהלך, יחד עם המנכ"ל. זו לא משימה של המנמ"ר".

"התמקדו בשיכוך הכאב לטווח הקצר – חישבו על הטווח הארוך. בהיבט המימון, קחו מהממשלה וגם צרו פתרונות יצירתיים למענה, דוגמת 'עיר חכמה כשירות', או מימון משותף לזכיין במודל BOT, שתפו פעולה עם המגזר האזרחי. שתפו את האזרחים, הם מקור למידע ולרעיונות".

עיר חכמה, סיכם תשובה, "עברה לשלב הרציני. הסימן המעיד לכך הוא הזרמת כספים לתחום. אבל אין 'כדור כסף', אין פתרון אחד מוכן מהקופסה. ישנם מודלים שונים, הנדרשים לפלחים שונים. זה מורכב ודורש שיתופיות".

"ארגונים נדרשים לשנות את תהליכיהם העסקיים"

לורן מאיו, יועץ בכיר בצוות המכירות לעולם האינטרנט של הדברים באריקסון, אמר כי "האתגר של ארגונים בימינו אלה הוא להיכנס לעידן הדיגיטלי ולבצע את הטרנספורמציה הדיגיטלית הנדרשת. זאת, על מנת להתחדש ולספק לארגונים ערך עסקי מבוסס IT. ארגונים נדרשים לשנות, ולשפר את תהליכיהם העסקיים, כמו גם התפעוליים. עליהם להוון את הנתונים המגיעים אליהם – ולהפיק מהם ערך כספי. כדי שזה יקרה, יש לשלב בין אספקת טכנולוגיות חדשות, עם קישוריות ברמה גבוהה ואמינה".

לדברי מאיו, "יש לנו הוא מערך שלם של פלטפורמות ופתרונות לעולם האינטרנט של הדברים, מיכולות קישוריות ועד לרשת חדשה, מבוססת סטנדרטים בקישוריות לטובת עולם ה-IoT".

לורן מאיו, יועץ בכיר בצוות המכירות לעולם האינטרנט של הדברים באריקסון. צילום: ניב קנטור

בעולם ה-IoT, אמר מאיו, "נדרשת התשתית התקשורתית לטובת האינטרנט של הדברים. אריקסון מספקת לעולם זה רשתות שיתמכו בחיבור החיישנים הרבים לרשת ותמיכה בתקנים חשובים. האתגר בעולם ה-IoT, הוא כיסוי מאד רחב, עם יכולת להגיע ולתקשר עם חיישן כמעט בכל מקום בו הוא נמצא. ברשתות הסלולר יש תקנים המאפשרים יכולות אלו".

"אנו מספקים פתרון מוכן מן המדף לעולם האינטרנט של הדברים", אמר מאיו. "בעולם כיום נדרש להנפיק ולפתח פתרונות במהירות ולמנף את השירותים שפותחו. אריקסון נותנת את היכולת הנדרשת של גמישות שקיימת בפלטפורמה, על מנת לפתח אפליקציות ושירותים חדשים – כדי להגיע לשוק במהירות".

אריקסון, סיכם מאיו, "משקיעה בשלושה תחומים: דור 5, אינטרנט של הדברים וענן. דור 5 יספק קצבים מהירים יותר פי 100 מהיום להורדת והעלאת נתונים מהרשת. בדרך זו ניתן יהיה לטפל בתעבורת הנתונים שתגיע ממיליארדי הרכיבים והחיישנים המקושרים – במהירות וביעילות, תוך מענה לאתגרי הקישוריות האמינה, צמצום ההשהייה ורוחב הפס הנדרש. נהיה בחזית ההתפתחות הטכנולוגית של רשת עבור IoT".