"בעזרת הטכנולוגיה, ילדים עם מוגבלות זוכים לחיים עצמאיים וטובים יותר"
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, העניק תעודות הוקרה ל-16 מורים ומורות מצטיינים מהחינוך המיוחד ואמר כי "בזכותם, הילדים יכולים לתקשר עם הוריהם והסביבה והם יוצאים אל העולם" ● אורי בן ארי, מייסד קרן אתנה, שיזמה את הטקס: "זוהי הכרה ציבורית חשובה במאמצים שמשקיעים המורים הללו"
"בעזרת הטכנולוגיה, ילדים שמתמודדים עם מוגבלות זוכים לחיים עצמאיים וטובים הרבה יותר. בזכות המורים והמורות לחינוך מיוחד, הילדים יכולים לתקשר עם הוריהם והסביבה – והם יוצאים אל העולם", אמר נשיא המדינה, ראובן ריבלין. הוא דיבר בטקס הענקת תעודות הוקרה שנערך היום (ב') במשכן הנשיא ל-16 מורות, גננות ומורים מצטיינים מהחינוך המיוחד.
זו הפעם הראשונה שבה נשיא המדינה עורך קבלת פנים רשמית למורים ממגזר החינוך המיוחד. את האירוע יזמה קרן אתנה, הפועלת מזה עשור לצייד את מורי ישראל במחשבים ניידים. בין השאר יזמה הקרן, בראשותו של אורי בן ארי, הנשיא והמייסד, את פרויקט iPad לכל מורה, שכחלק ממנו יקבלו 10,000 מורים וגננות מהחינוך המיוחד את מכשירי ה-iPad – וכ-1,900 כבר קיבלו. באמצעות המכשירים יכולים ילדי החינוך המיוחד ללמוד וליצור קשר עם סביבתם, עד כדי עשיית שינוי בחייהם.
חברי ועדה מקצועית של משרד החינוך, ביחד עם מנהלות המחוזות ומפקחות החינוך המיוחד, וכן אנשי קרן אתנה, הסתדרות המורים, בנק מסד, אנשי מקצוע ואישי ציבור נוספים, ראיינו את 34 המועמדים שהמליצו על המורים והמורות ובחרו את 16 המצטיינות והמצטיינים, שקיבלו את אות ההוקרה בבית הנשיא.
הנשיא ריבלין פתח את דבריו בפנייה לסגל ההוראה ואמר: ״אני סבור שביסוד החינוך המיוחד עומדת ההכרה ביכולתם של כל הילדים ללמוד ובזכותם לכך. חובתה של החברה לממש זכות זו". עוד אמר הנשיא כי "הגורם הכל כך 'מיוחד' בחינוך המיוחד הוא החומר האנושי – המורים והמורות, שמעניקים לכל ילד חינוך למימוש מרבי של יכולותיו".
בהמשך אמר ריבלין כי זהו יום המורה המיוחד הבינלאומי הראשון "וללא ספק, אתם ראויים לכך. בזכותכם נרקמת חברה מכילה וסובלנית יותר". הוא אף הודה למורים "בשמי ובשם אזרחי ישראל".
"ה-iPad מסייע רבות למורי החינוך המיוחד"
בן ארי הודה לנשיא ואמר: "אנחנו שמחים שמורות, גננות ומורים מצטיינים בחינוך המיוחד מתקבלים בכבוד במשכן הנשיא, כשם שמתקבלים חיילים וקצינים מצטיינים בצה"ל ביום העצמאות. נשמח להפוך אירוע זה למסורת שנתית במשכן הנשיא, שתביא גם להכרה ציבורית במאמצים הרבים שמשקיעים מורות, גננות ומורי החינוך המיוחד בקידום התלמידות והתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים".
בין המברכים הייתה יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים. היא ציינה כי "זהו יום מרגש שבו עובדי ההוראה מקבלים כבוד והערכה מנשיא המדינה". לדבריה, "הוכח כי ה-iPad הוא כלי שמאפשר תקשורת מצוינת עבור ילדי החינוך המיוחד ומסייע להם רבות. אנחנו מקווים שהיום הזה יהפוך להיות מסורת בעולם החינוך, כולל החינוך המיוחד".
יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים. צילום: אמיר אלון, קרן אתנה
יעקב שורי, מנכ"ל בנק מסד, ציין ש-"המורות והמורים לחינוך מיוחד הם יחידת העלית של אנשי ההוראה בישראל".
יעקב שורי, מנכ"ל בנק מסד. צילום: אמיר אלון, קרן אתנה
אלוף (מיל.) אליעזר שקדי, הפעיל בקרן אתנה ומסייע לה, ציין ש-"גדלתי בבית שכולו חינוך. אמי ואבי עסקו בחינוך מיוחד. אני מכיר את ההרגשה של המורים לחינוך מיוחד. אי אפשר לעשות זאת בלי לב גדול ונשמה גדולה. אני שמח שהתחום הזה זוכה להכרה ולזכות להיות בבית הנשיא. כמו כן, אני שמח על החיבור לעולם הטכנולוגי, שמשפיע לטובה על ילדי החינוך המיוחד ומחולל דרמה בעולמם של הילדים האוטיסטים".
אלוף (מיל') אליעזר שקדי. צילום: אמיר אלון, קרן אתנה
באירוע נכח גם סילבן אדמס, פילנתרופ ועולה חדש, מידידי הקרן. לדבריו, "כשפגשתי את בן ארי, הוא דיבר על כך שבכל משרד בישראל יש לעובדים מחשב על השולחן, אבל אנחנו שוכחים את האוצר הגדול ביותר שלנו – הילדים, וצריך לתת מחשבים גם למורים. אנחנו רוצים שלכל המורים יהיו מחשבים. המורים עושים עבודת קודש, והילדים המיוחדים יגדלו וישתלבו בעזרתם בחברה".
הפילנתרופ סילבן אדמס. צילום: אמיר אלון, קרן אתנה
מקבלי תעודות ההוקרה הם: חני דחבש, מחנכת ומורה שיקומית בבית הספר עלה בירושלים; יוחנן נראל, מורה למוזיקה בבית הספר בן יהודה בירושלים; אסתי ברגר, מרכזת גני החינוך המיוחד במרכז התמיכה היישובי האזורי (מתי"א) באשדוד; פאני יצחק, רכזת תקשוב בבית הספר דקל בלוד; רחל לוי, מנהלת בית הספר אדנים בחדרה; סוזן ריינהורן, מורה לאנגלית בבית הספר ניצנים בגדרה; רחל פוקסמן, גננת בגן גני פרח – מ.ש.ה באלעד; אביבה שמיר, רכזת הנגשה פרטנית והצטיידות במרכז התמיכה היישובי האזורי (מתי"א) בבאר שבע ובמחוז דרום; נורית ליברטי, מנהלת מסלול כבדי שמיעה וחירשים (כו"ח) בבית הספר אורט גאולה בתל אביב ; ענת שקד, רכזת כיתות ליקויי תקשורת (ASD) בתיכון ליידי דייוויס בתל אביב; רוזיטה אודסקי, קלינאית תקשורת בבית הספר גולני בבית שאן; מרווה עבד אלחאלק, מורה בבית הספר אלזהראא בירושלים; חמוטל עמית, רכזת תחום מטפלים באמנויות בבית הספר שפרירים במועצה האזורית עמק חפר ומדריכה מחוזית במחוז ההתיישבותי של משרד החינוך; ישי זינגר, מטפל בהבעה ויצירה בכיתות חינוך מיוחד בבית הספר דרך אבות באפרת ומדריך בתחום הטיפול במחוז ההתיישבותי של משרד החינוך; מירב מנור, מורה ומחנכת כיתה ד' תקשורתית בבית הספר שלמה תל (אהוד) בחיפה; וקהת בר חמא, מורה לחינוך מיוחד בבית הספר דקלים בטבריה.
מכתב שכתבתי לחברי כנסת רבים לפני עשר שנים (לפני שהיה IPAD) ולא זכה לתגובתם: "הנושא: פרוייקט יש לי חלום דיגיטלי - קריאה לשינוי עתיד החינוך המיוחד שלום, שמי יניב והנני אב לילדה בת 7 עם צרכים מיוחדים - חרשות עמוקה ו-CP. בתי הושתלה בשתל כוכליארי מגיל שנה. פגיעתה המוחית פגעה גם ביכולת הדיבור שלה וביכולות מוטוריות. בתי אומרת כ-200 מילים בצורה ברורה אבל לא מסוגלת לצרף 2 מילים ביחד. למרות זאת היא מאד תקשורתית. הננו מקיימים תקשורת בצורות הבאות: דיבור רגיל, שימוש בסמלים (תת"ח) וכן שפת סימנים כאשר כל אמצעי העשיר את התקשורת בעוד כמה מילים. כיום לומדת בתי בכיתה ב' בבית ספר "און" בתל אביב. הנני אב גם לילדה "רגילה" בת 6 שלומדת בכיתה א'. כאב שיש לו גם קבוצת בדיקה (האחות בת ה-6), הרי שברור לי שמחשב לכל ילד יכול לקדם את מערכת החינוך אך יחד עם זאת מערכת החינוך יודעת יפה להסתדר גם בלעדיו. בתי בת ה-6 למדה לקרוא,לכתוב ופעולות חשבון בסיסיות תוך זמן קצר, כל זאת ללא שמוש במחשב. בטוחני שהיא מקבלת את הכלים לרכישת ידע גם ללא שמוש במחשב בבית הספר. לטעמי, שמוש במחשב בגיל בית ספר יסודי לילדים רגילים הוא זכות אך לא הכרח. לעומת זאת בתי הבכורה מתקשה בדיבור ורק מתחילה לקלוט את משמעות האותיות והיא בראשיתה (אם ניתן לקרוא לזה כך) של קריאה וכתיבה. שמוש במחשב בחינוך ילדים עם צרכים מיוחדים בגיל צעיר הוא בלתי יסולא בפז והוא הכרח ולא זכות - המחשב משמש היום ככלי תקשורת מרכזי בחיי היום יום. המחשב משפר את הרמה הקוגניטיבית, את רמת המוטוריקה העדינה, את הקשר בין יד ועין, וכן את יכולת הקריאה והכתיבה. מקריאה באתרים השונים ובאתרי החינוך המיוחד, הנני חש שקורית מהפכה אשר לא נותנת את אותותיה במערכת החינוך הארצית. הנני מדבר על המהפיכה הדיגיטלית: א. שמוש במצלמה דיגיטלית ע"מ להעביר תקשורת דו צדדית: הילד מצלם את חוויותיו בעצמו. ב. שמוש במסגרת דיגיטלית להצגת תמונות דיגיטליות. ג. שמוש בסמלים (תת"ח) אינטרקטיביים כאשר במקום סמלים לא ברורים ישנן תמונות מוחשיות. ד. שמוש במחשב למציאת תמונות/וידאו כאמצעי המחשה. ה. שמוש במחשב ע"מ ללמוד לקרוא, לכתוב ולדבר. ו. שמוש במשחקי מחשב לשיפור מוטוריקה עדינה וקוגניציה. ז. שמוש בלוח אינטרקטיבי ("חכם") בכיתות החינוך המיוחד כאמצעי לימוד. דמיין ילדים בעלי קושי בהליכה שעונים לשאלות המורה ללא צורך בהליכה אל הלוח. מנסיון אישי המהפיכה הדיגיטלית עושה פלאים - תוך חודשיים של שימוש במחשב אישי (Tablet PC) עם תוכנות מתאימות, בתי עושה את הלא יאומן מבחינתנו והחלה לכתוב ולקרוא 10 מילים. הדרך עוד ארוכה. ראיתי ילדים נוספים שהמחשב משמש להם ממש כפה וללא מחשב לא יכולים ליצור שום תקשורת!" אודה לך אם תוכל לקדם נושא זה או אם תוכל לייעץ לי כיצד ניתן לקדם נושא זה - מחשב אישי לכל ילד עם צרכים מיוחדים ושיפור הטכנולוגיה של בתי הספר שמטפלים בחינוך המיוחד. באמצעות פרוייקט זה ניתן להטמיע שינוי שישפיע על העתיד של החינוך של ילדים עם צרכים מיוחדים! הדבר דורש השקעה כספית קטנה בהרבה מאשר הכנסת מחשבים לחינוך הרגיל והשינוי שיעשה הרבה יותר משמעותי. תודה לך על הקריאה של דוא"ל זה למרות אורכו," כיום הטכנולוגיה יותר זולה ונגישה אך עדיין לא מנצלים אותה כמו שצריך.