המטרות: לתת סמכויות לתקשוב הממשלתי – ולהביא את האזרח למרכז

כנס התקשוב הממשלתי השנתי e-Gov של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ג') במרכז הכנסים LAGO בראשון לציון, היה ה-18 ברציפות. כמו בכנסים קודמים, גם מ-e-Gov השנה עלה כי מאז הקמתו, התקשוב הממשלתי נועד לממש שתי מטרות מרכזיות: לייעל ולהגביר את קצב המיכון בפעילות הממשלה ולשפר את השירות לאזרח – ביטוי שמלווה את הכנס מאז התקיים בפעם הראשונה.

מה קרה מאז הכנס הראשון? בתחום ייעול מערכות העבודה והמחשוב נעשו מספר צעדים מרכזיים, כמו פרויקט מרכב"ה, שרשמית עדיין לא הסתיים, אבל אפשר לומר שהוא מימש את החלק המרכזי שלו: חיבור כל מערכות המחשוב של הממשלה לפלטפורמה אחת, שמאפשרת עבודה יעילה וממוקדת יותר. היעד השני – כאמור, שיפור השירות לאזרח – היה גם הוא על סדר היום כל השנים, במסגרת ממשל זמין ולאחר מכן גם רשות התקשוב הממשלתי.

רשות התקשוב הממשלתי היא הגוף שמתכלל את התקשוב בממשלה. היא הוקמה ב-2012, תחת משרד ראש הממשלה, על כל המשמעיות של הדבר. צדק ד"ר נחמן אורון, יו"ר פורום המנמ"רים הממשלתי, שמלווה את e-Gov מאז שהתקיים בפעם הראשונה, שאמר בדברי הפתיחה שלו הבוקר כי לא היה פשוט לשכנע את משרדי הממשלה, את השרים ואת שאר מקבלי ההחלטות בתועלת שיש בראייה רוחבית של התקשוב בממשלה. זה נושא שעדיין לא ממש מיושם ויש להניח שבשנים הבאות ישתנה.

בכנסים הקודמים הציג יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב, את החזון שלה בנוגע לצורך למקם את האזרח במוקד. הפעם הוא, כמו גם מנמ"רים במשרדי ממשלה אחרים, שדיברו אחריו, הציגו הישגים. בין היתר, פראנק הציג את האתר האחוד של הממשלה, שזכה לקמפיין אגרסיבי בחודשים האחרונים. ראיית העולם שעומדת מאחוריו מייצגת מהפך בתפיסה הממשלתית: במקום אתרים נפרדים רבים לשלל המשרדים, אתר אחד שבו יכול האזרח לבצע פעילות אונליין מול הממשלה. את האזרח לא מעניין איזה משרד אחראי לאילו תחומים, אגפים ויחידות, ולפעמים הוא בכלל לא יודע את זה – הוא רוצה את השירות שהוא מקבל יהיה פשוט, מהיר ובמקום אחד.

פראנק דיבר על הסיבות שבגללן הרייטינג של פורטל הממשלה היה נמוך יחסית במשך שנים: בעיקר חוסר ידע וחוסר אמון של האזרחים. אפילו כשהם רואים ומתבשרים שהם יכולים לעשות פעילות מסוימת מול הממשלה אונליין, יש אזרחים לא מעטים שעדיין מעדיפים לבזבז כמעט חצי יום עבודה כדי לקבל את השירות פיזית במשרדי הממשלה. המציאות הזו יוצרת בעייתיות, משום שחישובים הראו שבשירותים פופולרים, כמו הנפקת או חידוש של רישיון נהיגה, דרכון או תעודת זהות, או עדכון כתובת, הנזק הכלכלי שנגרם למשק מאובדן שעות עבודה הוא 600 מיליון שקלים בשנה – סכום עתק, שיש לו משמעויות רחבות ביותר לכלל המשק.

לדברי פראנק, המהפך הוא לא רק באתר החדש והאחוד, אלא גם במעבר של הממשלה לשירותים במובייל. הוא ציין כי בדיקה שנערכה העלתה שהכניסה לפורטל הממשלה נעשית במשך היום בעיקר ממחשבים שולחניים, כלומר – ממקומות עבודה, ואילו בערב בעיקר מטלפונים ניידים. עובדה זו חייבה את משרדי ושירותי הממשלה להתאים את עצמם לעידן החדש, כדי שיוכלו להגשים את התפיסה שלהם, שלפיה הם לא מחכים שהאזרח יבוא אליהם אלא נותנים לו את השירות היכן שהוא נמצא. זאת, בין היתר על מנת לשכנע אותו לבקר כמה שפחות במשרדי ממשלה, כדי לאפשר לפקידים לתת שירות למגוון רחב של אוכלוסיות שאינו נגיש לדיגיטל או שצריך לבוא למשרדים פיזית – כי בכל זאת, יש עדיין שירותים שכדי לקבל אותם נדרשת אינטראקציה עם הפקיד.

דיבורים לחוד ומציאות לחוד

אלא שבחלק מהמקרים, דיבורים לחוד ומציאות לחוד: הטכנולוגיה אמנם זמינה, אבל מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה לא תמיד שמים את התקשוב בראש סדר העדיפויות שלהם, מה גם שהביורוקרטיה, שלפעמים מקשה על כך, רחוק מאוד ממיגור. הדברים האלה נאמרים כבר מהכנס הראשון. גם לפני 18 שנים רווחה ההבנה שהצלחת יישום המחשוב והדיגיטל במשרדי הממשלה לא בהכרח תלויה באנשי המחשוב וה-IT. למרבה הצער, האמירה הזו נכונה גם כיום. מדובר בשאלה של משילות, של מתן סמכויות לרשות התקשוב הממשלתי ושל הגברת היכולת שלה לאכוף ולוודא שפעילות המחשובית הנדרשת אמנם מתבצעת.

את זה רק מליאת הממשלה יכולה לשנות. עליה לתת את הדעת על כך ולאמץ ראייה אסטרטגית של תקשוב לאומי לטובת האזרח, שכולל את כל הגופים והמוסדות שנותנים שירותים לאזרח – בממשלה ובשלטון המקומי. הדבר מתבקש כיום יותר מתמיד, ויפה שעת אחת קודם.