Mi Mix 2: הרבה כן עם קצת לא וגם קצת למה – מה לא ברור?

כששיאומי (Xiaomi) השיקה בשנה שעברה את ה-Mix זה היה טלפון שיצר מגמה חדשה בשוק בהיבט של עיצוב המכשיר. זה היה המכשיר הראשון שהציע מראה כמעט נקי לחלוטין ממסגרת בשלושה כיוונים, והוא העניק למכשיר לא רק מראה ייחודי, אלא גם הרגשה חזקה מאוד של מכשיר פרימיום.

שנה אחרי, עם השקת ה-Mix 2, שוק הטלפונים אימץ את מגמת המסך ללא שוליים בעוצמה רבה. בעצם, כמו שקרה פעמים רבות בשוק הדינאמי הזה, ברגע שחברה אחת מציעה משהו חדש, עד מהרה מאמצות את זה יצרניות אחרות בשוק, אם לא כולן.

זה קרה עם המצלמה הכפולה מאחור, שכבר הפכה במכשירים מסוימים גם למצלמה כפולה מקדימה, זה קרה עם הגודל של המכשירים כשכל החברות מרבות להשיק יותר מכשירים עם מסכי 5.5 אינץ' או גדולים יותר מאשר מסכים קטנים יותר, וזה הגיע גם לאימוץ של מכשירים עם מסכים ללא מסגרת – אם בסגנון של סמסונג (Samsung) עם המסכים המשתפלים לצדדים, הסגנון אותו הציגה לראשונה עם ההשקה של Galaxy S8, ואם בסגנון של שלושה כיווני אוויר אותו הגדירה שאומי עם ה-Mi Mix.

שיא תשומת הלב והטכנולוגיה של החברה

ה-Mi Mix 2, כמו קודמו, הוא מכשיר יפה לעין. המסגרת הצרה משלושה כיוונים, יחד עם הפס הצר למטה מקדימה כדי שיהיה מקום לשלב את מצלמת הסלפי, יוצרים הרגשה של מסך שצף באוויר בעיצוב עתידני משהו, וזה בדיוק מה שרצתה החברה להשיג בטלפון הזה שהוא, נכון להיום, מרכז אליו את שיא תשומת הלב והטכנולוגיה של החברה.

בעצם כמעט. הדבר שהכי בולט ב-Mi Mix 2 כשהופכים אותו מצד לצד, זה שהחברה ממשיכה להתעקש על מצלמה אחת, וגם לא איכותית במיוחד, וחבל. למעשה, מבין כל מכשירי הדגל שלה, רק ב-Mi 6 שילבה שיאומי, ובהצלחה גדולה, שתי מצלמות – וזה לא מובן עבור חברה שרוצה להתחרות גם בחלק העליון של השוק בו התמורה היא סעיף פחות רלוונטי.

אבל מעבר לכך, התצורה של ה-Mix 2 של שיאומי היא לכל דבר ועניין תצורה של מכשיר דגל מהרבה בחינות. בכל מקרה, הדבר הכי בולט במכשיר הזה בהשוואה למכשיר משנה שעברה היא הגודל של המסך. לעומת ה-Mix שהציעה מסך בגודל של 6.4 אינץ', שדומה מאוד לגודלו של האח הענק Max, הפעם בחרה החברה לשבץ מסך בגודל 5.99 אינץ' ברזולוציית +FHD. הגודל של המכשיר יותר קרוב כך לגודל של מכשיר עם מסך 5.5 אינץ' סטנדרטי, ומכיוון שהוא יחסית דק, עובי של 7.7 מ"מ בלבד, הוא נוח להחזקה ביד, אם כי המעטפת הקרמית נוחה להתלכלך בטביעות אצבעות ולפעמים גם יש הרגשה שהמכשיר מעט מחליק.

לגבי התצורה הטכנית קשה לבוא בטענות. כמו כל מכשירי הדגל של השנה האחרונה, גם ה-Mi Mix 2 מגיע עם המערכת על שבב Snapdragon 835, עם ארבע ליבות שפועלות במהירות מרבית של 2.45 ג'יגה-הרץ ו-4 ליבות שפועלות במהירות מרבית של 1.9 ג'יגה-הרץ, ועם השבב הגרפי Adreno 540 שנחשב, בפני עצמו, לאחד הטובים בשוק. המכשיר שהגיע לבדיקה הציע 6 ג'יגה-בייט זיכרון עבודה לצד 64 ג'יגה-בייט זיכרון אחסון מובנה, אך יש גם דגמים שמציעים 128 או 256 ג'יגה-בייט זיכרון אחסון. בנוסף יש מהדורה עם גוף קרמי מושלם, ולא עם מסגרת אלומיניום, וזה מוצע בתצורה של 8/128 מגה-בייט זיכרון.

טעינה סבירה ולא יותר

כמו במקרה של ה-Max 2 מול ה-Max, גם במקרה של משפחת ה-Mix בחרה שיאומי לשבץ במכשיר החדש יותר מצלמה עם אבחנה נמוכה יותר, 12 לעומת 15 מגה-פיקסל, ועם אותו מפתח צמצם של f/2.0, אבל החליפה את מייצב התמונה האלקטרוני במייצב תמונה אופטי על ארבעה צירים. התוצאה היא תמונות יחסית טובות בתאורה של אור יום, עם הפרדה טובה בין גוונים, עם קצוות שמופרדים היטב, וגם כמעט בלי תופעות של שריפת שטחים לבנים שמשתלטים על אזורים סמוכים בתמונה, וגם אם יש עיוות מונוכרומטי, הוא ממש בקצוות של התמונה וכמעט ולא מורגש. האיכות של התמונות יורדת בתאורת חדר, והופכת לנמוכה כשמצלמים בשעות הלילה, גם אם מנסים להשתמש בהגדרות ידניות. בסך הכל, Mix 2 לא מתחרה בהיבט הזה במכשירי השורה הראשונה.

עוד דבר שפחות טוב במכשיר הזה לעומת קודמו, ובאופן די צפוי, זו הסוללה שקוצצה מ-4,400mAh ל-3,400mAh וזה כמובן משמעותי. עדיין זה מכשיר שמספק יותר מאשר יום עבודה, ובטוח שלא צריך לרוץ לחפש, בשימושים רגילים, שקע חשמלי איך שמגיעים הביתה או כשעוד נמצאים במשרד. הסוללה גם תומכת, על הנייר, בטעינה מהירה בתקן Quick Charge 3.0 אבל זה לא ממש בא ליד ביטוי בטעינה שהיא סבירה ולא יותר, במונחים של ימינו.

כך שבשורה התחתונה, כמו הרבה מכשירים אחרים של שיאומי, גם Mi Mix 2 מציע שילוב של הרבה כן עם קצת לא וגם קצת למה. הוא מעוצב יפה, אולי אפילו אחד היפים בשוק, והוא גם חזק טכנית, אבל מאכזב קצת מבחינת ההיבט של הצילום וגם הסוללה. המחיר עדיין רחוק מאלו של מכשירי הדגל של השוק, כ-2,200 ש"ח, וזה כנראה עומד לזכותו. המחיר הזה לייבוא אישי מסין ולא כולל מע"מ. הוא הגיע לבדיקה מ-Gearbest, וזה הקישור לדף שלו.