איך קרה שהמעבד הפך ללהיט של 2017?

אם מישהו היה אומר בשנה שעברה שאחד הלהיטים הגדולים ב-2017 של תעשיית המחשוב הבסיסית, שרשרת הייצור שאחראית לכל מה שמתרחש בעולם הדיגיטלי, יהיה דווקא המעבד, ועוד למחשבים אישיים – רבים היו מסתכלים עליו כאחד שלא ממש מבין מה קורה.

אלא שבסופו של דבר, אחת הסיבות ש-2017, בהיבט של ייצור החומרה, תהיה שנה שיחזרו אליה בשיעורי היסטוריית המחשוב היא הניתור הנחשוני של השוק הזה ממש.

האחראית לכך היא לא אינטל (Intel), אלא דווקא AMD. שנים ארוכות אחרי שכמעט שנמחקה, בגלל בעיות כלכליות וניהוליות, חזרה פתאום AMD לקדמת במת המעבדים עם משפחת ה-Ryzen החדשה שלה, שכוללת מעבדים מרובי ליבות בביצועים מתקדמים, ובדרך כלל במחירים נוחים יותר מהמעבדים המקבילים של אינטל. אחרי שהיא פתחה במתקפה על השוק השולחני, התחילה החברה לקרוץ לשוק הניידים, ופתאום יש תחרות של ממש בתחום שכבר נחשב למדשדש ואפילו קצת משעמם.

אחת הסיבות לכך היא שבסיבוב הזה מול AMD אינטל הגיבה מהר מאוד. עוד לפני שדיו ההכרזה של המתחרה התייבש, אינטל כבר שלחה הודעות משלה על סדרה חדשה של מעבדי Core-i9 חזקים במיוחד, ועל מעבדים שמציעים ליבות בכמויות שהשוק לא הכיר, אלא לעולם השרתים בלבד. השנה הקרובה תהיה שנת המבחן של שתי החברות: האם AMD תצליח להתייצב הפעם או שהיא תיעלם שוב לכמה שנים? האם אינטל שוב תתגבר על המכשול ותצא ממנו חזקה יותר, או שתיאלץ להתמודד מול מתחרה נוקשה ועיקשת מאי פעם?

בדרך לשם, בכל מקרה, אינטל תצטרך להתמודד עם עוד היבט מסוים של מעבדים לשוק ה-PC. שיתוף הפעולה של קוואלקום (Qualcomm) עם מיקרוסופט (Microsoft) להרצת Windows 10 על מעבדי Snapdragon נשא פרי. כמעט כל החברות הגדולות, כשהחלוצות הן אסוס (Asus) ו-HP, הולכות להציע מחשבים שמריצים Windows באופן מלא ושלם – ולא מבוססים על מעבדים של אינטל.

ממש לפני סוף השנה התברר שיש כוונה של כמה יצרניות לבסס מחשבי Chromebook המריצים את Chrome OS של גוגל (Google) על מעבדי ה-Snapdragon 845 החדשים, בדיוק כמו טלפונים. גם אם בעולם עוד לא ממש מרגישים את מחשבי ה-PC הללו, בארצות הברית יש להם שוק חזק מאוד, ועד עתה הוא פעל על מעבדים של אינטל כמעט לחלוטין – כך שיש כאן עוד חזית מעניינת.

השנה שאו טו טו מסתיימת אותה הייתה שנת השבבים, בהחלט גם בהיבט הכלכלי ולא רק בהיבט החדשני. ב-2017, המכירות בשוק הזה שברו את מחסום ה-400 מיליארד דולר והוא חווה מהפך: סמסונג (Samsung) הצליחה לדחוק את רגליה של אינטל מהמקום הראשון המסורתי בו היא התיישבה ב-1992, אחרי שהדיחה ממנו את NEC. זה לא קרה בגלל מכירות מעבדים, אלא עקב מכירות זיכרון, בזכות כמויות הזיכרון הגדולות שמשובצות כיום כמעט בכל טלפון, אפילו אם הוא זניח.

מה עוד?

אי אפשר לסכם את השנה מבלי להתייחס לקרב האיתנים בין קוואלקום לאפל (Apple), שנובע מאי תשלום דמי הרישוי או גביית דמי רישוי מוגזמים – תלוי בנקודת המבט של החברה הטוענת. כמו כן, אי אפשר שלא להזכיר את עסקת הענק של טושיבה (Toshiba), שמכרה את חטיבת ייצור הזיכרונות שלה לקבוצה בהובלת חברת ההשקעות ביין קפיטל (Bain Capital) תמורת 17.7 מיליארד דולר, כשבדרך היא מצליחה להתחמק מתביעה מצד שותפתה, ווסטרן דיגיטל (Western Digital).

ואם זה לא הספיק, לקראת סוף השנה הגיע תורה של הצעת רכישה גדולה באמת: ברודקום (Broadcom) הודיעה על כוונתה לרכוש את קוואלקום, שבעצמה עדיין לא השלימה את הרכישה של NXP, תמורת סכום של כ-130 מיליארד דולר – שחלקו נובע מעסקת NXP. ההצעה הייתה אגרסיבית ונדחתה על חבר המנהלים של החברה. אי אפשר לדעת האם זה קרה מפני שהיא לא רוצה להימכר לברודקום או בגלל ההערכה שאולי אפשר להוציא מהעסקה הזו עוד כמה עשרות מיליארדים.

בשורה התחתונה, אם מתייחסים לחוט שני דקיק שעובר ברוב הסיפורים לעיל, קוואלקום כנראה הייתה החברה המעניינת ביותר בתחום השבבים ב-2017. עם פתרון שכבר מוכן לקראת תחילת העבודות המסיביות להנחת תשתית לדור הסלולרי החמישי, יש סיכוי שהיא תהיה חזק בכותרות גם בשנה הבאה.