המיזם שאוטובוס המנכ"לים לא עצר בו

חבל שאנשיו של הנשיא פרס לא הצליחו להכניס ללו"ז הצפוף של סיור המנכ"לים שנערך בצפון, גם את המיזם המיוחד שפועל בנצרת לשילוב ערביי ישראל בענף ההיי-טק ● לו היו מצליחים הנשיא ופמלייתו לעצור שם, היו מבינים עד כמה קשה היא המלאכה ועד כמה עזרתם חשובה

אוטובוס המנכ"לים המתוקשר שסייר בשבוע שעבר בצפון הארץ כדי לחשוף בפני בכירי המשק את הפוטנציאל התעסוקתי שבמגזר הערבי, דילג משום מה על מיזם חשוב שפועל בנצרת בנושא. במסגרת המיזם, לומדים מזה כמה חודשים 25 אקדמאים ערבים בקורס אינטנסיבי שאורך שנה וחצי, ובתומו הם ישובצו לעבוד בחברות היי-טק בישראל.

הרעיון קרם עור וגידים לפני כשנתיים, כיוזמה של מספר חברות היי-טק מובילות בענף, דוגמת HP-EDS, מטריקס, אורקל (Oracle), צ'ק פוינט (Check Point), ג'ון ברייס הדרכה ואחרות, שהיו מוכנות לתרום ולסייע להקמת המכללה המיוחדת הזו, ואף התחייבו לקלוט חלק מבוגריה. שילובם של ערביי ישראל בהיי-טק עוד לא עמד במבחן המציאות. ערב הקמת המיזם אותרו בישראל רק 300 עובדים כאלה. אחת המטרות של היזמים השותפים לפרויקט הזה, היתה לתקן את המצב המעוות הזה.

חברות ההיי-טק שדווקא כן הסכימו לגייס עובדים ערביים, דיווחו ערב הקמת המיזם, כי אותם עובדים פשוט לא באים. בדיעבד, הם דיברו אמת. יזמי המכללה בנצרת, רו"ח ד"ר ירון זליכה – החשב הכללי לשעבר ומשפחת זועבי הערבית, חשו זאת היטב כשהשקיעו מאמצים אדירים בגיוס מועמדים.

החיבור בין זליכה למשפחת זועבי היה אידיאלי. זליכה לקח על עצמו להביא את החברות הישראליות ואת המרצים, זועבי טיפלו בכסף ובשכנוע האקדמאים להצטרף למיזם. אחד האנשים הראשונים שזליכה הצליח לגייס לטובת הסיפור הזה, היה מוטי גוטמן – מנכ"ל מטריקס, שרתם לצורך כך את חטיבת ההדרכה שלו – ג'ון ברייס.

כך, המיזם נחנך באוקטובר 2008 בטקס חגיגי שנערך באחד מבתי המלון בנצרת, בהשתתפות בנימין נתניהו – אז יו"ר האופוזיציה. נתניהו גילה התלהבות מהפרויקט ובדברי הברכה שלו אמר, כי ערביי ישראל הם יהלום שיש ללטש. חודשיים לאחר מכן השתתף נשיא המדינה, שמעון פרס, בארוחת ערב חגיגית שנערכה בכדי להודות לכל מי שלקח חלק בפרויקט. באותה הזדמנות אמר הנשיא פרס, כי פוטנציאל השילוב של ערביי ישראל בהיי-טק לא נופל מזה של היהודים.

אלא שמלאכת הגיוס של 25 אקדמאים מהמגזר שיסכימו ללמוד על חשבון משפחת זועבי ולקבל עבודה בענף היוקרתי – לא היתה קלה. היא חשפה את אחת הבעיות הכואבות והעצובות ביותר במערכת היחסים שבין הערבים ליהודים בישראל – הניכור הערבי שגובל בשנאה תהומית לממשל ולמוסדות שמייצגים אותו. אלא שהעיקשות של הצוותים שעסקו במלאכה גרמה לכך שבסופו של דבר המיזם יצא לדרך והקורס החל.

תוך כדי הניסיונות להקים את הפעילות בצפון, גילו זליכה וחבריו למיזם, כי מעבר לאקדמאים הערבים, יש בצפון גם פוטנציאל גדול של צעירים שרוצים ללמוד את מקצועות המחשב שאינם דורשים דווקא הכשרה אקדמית. זליכה פנה לערן לסר וזיו מנדל – מנכ"לים משותפים בג'ון ברייס הדרכה, ואיתגר אותם לפתוח סניף של מרכז ההדרכה שלהם בנצרת, כדי להתחיל ולהכשיר אנשים למקצועות המבוקשים.

"גילינו שבעלי עסקים שממחשבים את העסקים שלהם בקצב מהיר הולך וגובר, נעזרים בשירותי תמיכה ושירותים טכניים במומחים מאזור המרכז. אין שום סיבה שהם לא יעזרו באנשים שגרים לידם, ויספקו להם תעסוקה", אומר לסר. הפעם מלאכת הגיוס והאיתור היתה קלה יותר, למרות שכל הקורסים נערכים בתשלום. כבר כיום ניתן לראות בוגרי קורסים של ג'ון ברייס בנצרת פותחים עסקים קטנים ומספקים שירותי מיחשוב לעסקים באזור מגוריהם.

אוטובוס המנכ"לים של פרס, שנסעו בו בין היתר מנכ"ל יבמ (IBM) ישראל – מאיר ניסנסון, מנכ"ל CA ישראל – שי און, ומנכ"ל מיקרוסופט (Microsoft) ישראל – דני ימין, דילג על המיזם בנצרת – לדברי המארגנים, מפאת חוסר הזמן. חבל. אילו היו עוצרים במכללה בנצרת, היו רואים איך אפשר לממש את חלום שיתוף הפעולה היהודי-ערבי ומבינים עד כמה קשה הדרך וכמה חשובה היא עזרתם.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים