ניצב (דימ') סגלוביץ': "יש להתמקד בשחיתות החוקית – ולא רק בפלילית"

"נדרש להתמקד בשחיתות החוקית – משמע, כל מה שאינו ראוי ואינו מוסרי – ולא רק בשחיתות הבלתי חוקית, זו הפלילית", כך אמר ניצב בדימוס יואב סגלוביץ', לשעבר ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל.

עו"ד סגלוביץ', כיום חבר מפלגת יש עתיד, דיבר בכנס המקצועי השנתי של IIA ישראל, איגוד המבקרים הפנימיים. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מבקרי פנים. את המושבים במליאה המרכזית הנחו רו"ח דורון רונן, משנה לנשיא IIA ישראל, דורון רוזנבלום, סגן נשיא IIA, ורו"ח דניאל שפירא, דירקטור IIA ישראל.

לדברי סגלוביץ', "אחרי שמבקר המדינה פועל – פועלת המשטרה, ולאחריה הפרקליטות. לבסוף, יש תוצאות: בשנים האחרונות ישבו בין הסורגים שר אוצר, שר פנים, נשיא מדינה וראש ממשלה. ראשי רשויות מכל הסוגים והגוונים משלמים מחירים פליליים על מעשיהם".

"התחושה הבסיסית שלי, והיא לא מהיום", אמר, "היא שבסופו של דבר איננו מצליחים לשנות את המציאות".

שחיתות, ציין סגלוביץ', "אינה רק עבירה פלילית. בבואנו לשיח בנושא, יש לזכור שמדובר גם בשחיתות חוקית: כל אותן פעילויות ומעשים שאינם בלתי חוקיים, אלא 'רק' בלתי אתיים. כל אלה שבמעשיהם עוטים על עצמם הילה של אנשים ישרים, כשבפועל הם 'בולדוזרים', קומבינטורים, שיודעים להסתדר".

לדבריו, "הליקוי המרכזי בשנים האחרונות הוא עיסוק יתר בשחיתות הפלילית ועיסוק חסר בנורמות חסרות ההתנהגות הערכית. זו הבעיה. נדרש לנהל שיח ציבורי מעמיק על המחיר הפוליטי שיש לשלם על התנהגות בלתי ראויה".

ח"כ קארין אלהרר. צילום: ניב קנטור

הוא סיכם באמרו כי "נמשיך לדבר על זה. הציבור צריך להעביר מסר למקבלי ההחלטות שהנורמות הנהוגות הללו הן פסולות, והן לא מקובלות ועוברות יותר. לצערי, זה לא קורה".

"נבחרי הציבור איבדו את הבושה"

דוברת נוספת באירוע הייתה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), לשעבר יו"רית הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. היא אמרה כי "אינני יודעת האם יש כיום יותר שחיתות מבעבר, אבל יש יותר שקיפות מבעבר – ואז השחיתות נראית, גם בשלטון המרכזי וגם במקומי. אפשר בהחלט לפעול למיגור השחיתות ולצמצם אותה, ולצערי אנחנו עוסקים בכך פחות מדי. יש לעשות הרבה יותר למימוש ההמלצות הכתובות בדו"חות מבקר המדינה". לדבריה, "אחת הדוגמאות לביקורת בזמן אמת ולתוצאותיה היא פרשת בזק, שבחקירתה החל מבקר המדינה – מה שהוביל לחקירה פלילית כמה ימים לאחר פרסום הדו"ח שלו".

"יש להביא למיגור השחיתות, שהיא בחלקה פלילית ובחלקה מוסרית", אמרה ח"כ אלהרר. "לצערי, אנחנו חיים בעידן אובדן הבושה אצל נבחרי הציבור שלנו. החלטות שהתקבלו בעבר במחשכים, בחדרי חדרים, מתקבלות כיום בגלוי ולאור יום. היעדר הבושה הוא הראייה שאין באמת רצון לתקן. נדרש לתקן את השיח ולהביא להבנה ולהפנמה שהטיית מכרז, גם אם היא לא מגיעה לכתב אישום – היא חמורה".

אלי מרזל, מנכ"ל משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. צילום: ניב קנטור

"לא יעלה על הדעת שמשרדי הממשלה יפעלו ככל העולה על רוחם", הוסיפה. "אנחנו יוצרים כללים ולא פועלים לפיהם. כשהייתי יו"רית הוועדה לביקורת המדינה, הכלל שהנחה אותי היה שאיני רוצה כותרות ביום הפרסום. המטרה הייתה, ועודנה, לפעול בכל הכלים על מנת לתקן את הכשלים. מבחינת משרדי הממשלה, דו"ח המבקר הוא הפרעה. השאלה היא למה כולם משלבים ידיים ואינם ממהרים לתקן את הכשלים".

"אם לא בזמן אמת – מתי המבקר יבצע את הביקורת?"

אלי מרזל, מנכ"ל משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, אמר כי "בשני כובעיו, למבקר המדינה יש תפקיד עקרוני במלחמה בשחיתות: לאתר ליקויים, לבדוק אותם ולכתוב עליהם בדו"ח. תפקידו מסתיים, לכאורה, לאחר הכתיבה, אבל תפקידנו ברמה הציבורית הוא לשדר לציבור כי יש תקלה ועלינו לפתור אותה".

מרזל מתח ביקורת על הצעת החוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), שמבקש לקבוע בה כי המבקר לא יוכל להתעסק בענייני השעה ובתיקון ליקויים בגופים אותם הוא בודק בזמן אמת – אלא לטפל בהם רק בדיעבד. "הוצע בה שהמבקר לא יעשה ביקורת בזמן אמת. אז מתי נעשה?", אמר, "אחרי שהכל ייגמר? עוד הוצע שבדו"חות המיוחדים של המבקר לא יהיו המלצות. אני לא יודע אם לצחוק או לבכות. כל אחד ממרכיבי הצעת החוק לא מתקבל על הדעת ויחד – הם משקפים רצון לעקר ולסרס את ביקורת המדינה".