18 סטארט-אפים ישראליים – במשלחת עם נתניהו להודו

נציגים של 18 חברות וסטארט-אפים ישראליים בתחומי המים, החקלאות והבריאות נסעו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לביקורו בהודו, שמתקיים בימים אלה. יחד אתם משתתפים בביקור אנשי משרד הכלכלה, ובכלל זה רשות החדשנות, וכן נציגי חברות ואנשי עסקים נוספים.

18 החברות הללו נבחרו לתכנית India-Israel Global Innovation Challenge. ביניהן ניתן למנות את Lishtot, שזכתה במקום הראשון בתחרות חברות וסטארט-אפים בתערוכת CES, שהתקיימה בשבוע שעבר בלאס וגאס. החברה פיתחה מכשיר קטן, בגודל של מחזיק מפתחות, שיודע לאמוד את איכות מי השתייה ולתת אינדיקציה האם הם ראויים לשתייה או לא.

אסף צפריר, מנהל תחום שווקים מתעוררים ומימון בינלאומי במשרד הכלכלה. צילום: דוברות משרד הכלכלה

התכנית, שנמשכת חצי שנה, יוצרת שיתופי פעולה בין חדשנות ישראלית ותאגידים הודיים והסיור בתת היבשת הוא השלב הראשון בה. מטרת התכנית היא להביא סטארט-אפים וחברות מישראל לביצוע פיילוטים עם תאגידים, קרנות וגורמים ממשלתיים בתחומי הבריאות, החקלאות והמים בהודו.

"ההודים מתעניינים בטכנולוגיות הישראליות"

ביקור המשלחת, שנערך לרגל מלאות 25 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל להודו, בא לאחר שלפני כחצי שנה החליטה הממשלה להשקיע 240 מיליון שקלים עד 2020 בקידום היחסים בין המדינות בשורת תחומי חדשנות וטכנולוגיה. בשיחה מהודו עם אנשים ומחשבים אמר אסף צפריר, מנהל תחום שווקים מתעוררים ומימון בינלאומי במשרד הכלכלה, כי "מדובר במשלחת בעלת חשיבות כלכלית עצומה, שכן הסחר הבילטרלי שלנו עם ההודים מסתכם בכ-4.5 מיליארד דולר בשנה – היצוא שלנו לשם עומד על 2.5 מיליארד דולר והיבוא על שני מיליארד. אך ככל שהסחר הבילטרלי הנוכחי חשוב, הפוטנציאל גדול עוד יותר. לראייה, המשלחת שיצאה עם ראש הממשלה היא הגדולה ביותר אי פעם ונכללות בה 120 חברות וארגונים – מחברות קטנות ועד למנכ"לים ומנהלים בכירים".

הוא ציין כי "התחומים שאנחנו שמים עליהם את הדגש במשלחת וביחסים הכלכליים בין שתי המדינות הם חקלאות, פינטק, מכשור רפואי, חינוך ותחבורה – וכולם בהקשר הטכנולוגי. הודו היא עדיין מדינה חקלאית והממשלה שלה רוצה לעשות שימוש בטכנולוגיה בתחומי ההשקיה והזרעים, כדי לשדרג את החקלאות המקומות. הפינטק חשוב להודו בגלל המערך הפיננסי הגדול שיש בה, שיכול לעשות שימוש בכך. גם לימוד באמצעות טכנולוגיות מובייל ואינטרנט חשוב במדינה זו, מאחר שתשתיות התקשורת בה בעייתיות ומנגד, המרחקים עצומים. לכן, ההודים זקוקים ליכולות להעביר שיעורים מרחוק. הם גם מתעניינים בטכנולוגיות בתחום התחבורה החכמה, כאמצעי להקטין את הפקקים ואת תאונות הדרכים".

צפריר אמר כי "אנחנו רואים חשיבות רבה במשלחת הנוכחית ובקידום היצוא שלנו להודו, במיוחד בתקופה שבה הדולר חלש והיצוא שלנו יקר יחסית. לצורך זה, אנחנו פועלים באמצעות מערך הנספחות המסחרית שלנו במדינה – בניו-דלהי במומבאי ובבנגלור, שהיא מרכז ההיי-טק ההודי. אין לנו עוד נתונים רשמיים ל-2017 אך להערכתי, בשנה זו נחתמו בין ישראל להודו כ-180 עסקות בכמיליארד דולר – בסיוע הנספחים המסחריים שלנו שם".

לסיכום הוא ציין כי "הודו מתפתחת – ובכיוונים שאנחנו, הישראלים, יכולים להשתלב בהם. היא עושה מאמצים לעבור למשק דיגיטלי, להעלות את ההשכלה – כולל בקרב איכרים במקומות הנידחים ביותר במדינה – ולפתח את התשתיות שלה. יש לנו כאן הזדמנות להגדיל את היצוא שלנו, אבל צריך לשים לב שבכל תחום יש לנו מתחרים ולכן, עלינו לעבוד קשה. אני מעריך שבעקבות ההד התקשורתי המקומי של הביקור הנוכחי ייפתחו הזדמנויות רבות בפני חברות ישראליות – שעלינו לנצל".