ההיי-טק בראי המספרים: הקטר ממשיך להוביל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ד') את השנתון הסטטיסטי (עם נתונים שנכונים ל-2016). זהו ספר בן 300 עמודים, עשיר בנתונים, שמפלח את החברה הישראלית לפי תחומים ומגזרים, בהם הכלכלה, התעשייה והשירותים.

בחלק של הכלכלה יש ייצוג נכבד לתחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההיי-טק וה-ICT. בפרק על ה-ICT נכתב כי תוצריו הסתכמו ב-2016 ב-76 מיליארד שקלים – עלייה קלה, של 0.7%, לעומת 2015. לשם השוואה, התוצר של המגזר העסקי כולו עלה באותה השנה ב-4% וסך כל תוצרי הענף עמד על 10.8% מכלל התוצר העסקי.

התוצר העיקרי של ה-ICT – כמעט 80% מהפעילות – הוא בתחום השירותים, כאשר בראש הטבלה ניצבים תחומי הייעוץ והשירותים האחרים, ושירותי התקשורת – שמהווה 23.6% מכלל פעילות ה-ICT.

על פי השנתון, יצוא ענף זה עמד בשנה הנסקרת על 65.5 מיליארד שקלים – עלייה של 1.1%. גם כאן שלט בכיפה תחום השירותים, שאף גדל ב-2016 – לעומת ירידה במגזר התעשייה.

אם לסכם את הנתונים האלה, בסך הכל, ענף ה-ICT ממשיך לשמור על יציבות ועל חלקו בכלכלה הישראלית. אסור לשכוח שהתרומה הממשית של תוצרי הענף לכלל המשק היא הרבה יותר גדולה, משום שרמת התלות של ארגונים במערכות מידע, מחשוב ואוטומציה של תהליכים הולכת וגוברת.

נתונים אחרים בשנתון מראים שיש בארץ 565 אלף עסקים פעילים, ו-10% מהעסקים לא שרדו. נראה שאחוז ניכר מהעסקים שפועלים בארץ לא מיצו את הפוטנציאל הטכנולוגי שלהם, כמנוע להתייעלות ומנוף לצמיחה, ואפשר להניח שאחת הסיבות לכישלון שלהם היא העדר שימוש מושכל במערכות מחשוב.

מה עם ההיי-טק בכללותו?

ה-ICT הוא חלק מענף ההיי-טק, שגם אליו יש התייחסות בשנתון. בהקדמה לפרק שעוסק בו מצוינת העובדה שהוא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק הישראלי, בשל הפריון הגבוה שמאפיין אותו. זאת ועוד, הערך המוסף הגולמי בענפי ההיי-טק עמד על 121.2 מיליארד שקלים – גידול של 8.7% מאז 2013. גם כאן, עיקר הייצוא היה בתחומי המחשבים, המכשור האלקטרוני ושירותי התקשורת. אלא שצריך לשים כאן שתי כוכביות: האחת היא שענף ההיי-טק כולל את ייצור התרופות, המהווה 8.2% מכלל הייצוא שלו, והשנייה היא שהנתון כולל גם את הייצור של טבע בישראל, שפעילותה בארץ נמצאת בתהליכי צמצום.

עוד מראים הנתונים שבענף ההיי-טק הישראלי היו מועסקים, נכון ל-2016, כ-297 אלף שכירים – ירידה קלה לעומת 289 אלף איש ב-2015. מתוכם, בענפי התעשייה וייצור ההיי-טק הועסקו כ-111 אלף שכירים. עדיין, כך הלמ"ס, מספר הגברים המועסקים בענף גדול בהרבה מזה של הנשים – 190 אלף לעומת רק 108 אלף. בסך הכל, הנתח של ההיי-טק הוא כ-10% מכלל המועסקים במשק. ישראל, אגב, נמצאת במקום גבוה בעולם בהיבט זה: על פי השנתון, ב-2015 עמד הנתח של ההיי-טק על 8.3% מכלל המועסקים במשק, לעומת 7.5% באירלנד ושוויץ.

הנתונים על חלקם של המועסקים בהיי-טק מכלל המשק מהווים את הבסיס לתכניות העבודה של גורמים כמו רשות החדשנות, משרד הכלכלה בכלל ומיזם ישראל דיגיטלית. כאן ראוי לציין את דבריו של אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, בהקדמה לדו"ח השנתי שלה. הוא הזהיר שאם מדינת ישראל לא תתגייס מיד להרחבת מעגל המועסקים בהיי-טק, אנחנו צפויים למשבר חברתי עמוק ולהגדלת הפערים בצורה מסוכנת.

השנתון של הלמ"ס הוא עוד קריאת השכמה לכל הגורמים להתעורר. אבל כדי לפתוח את הענף למועסקים נוספים צריך להכשיר עתודה של מהנדסים. כאן נכנס החינוך הטכנולוגי ולפי השנתון, יש אמנם גידול במספר הפונים ללימודי מדעים באקדמיה, אבל אי אפשר להתעלם מהנתון המדאיג שלפיו בין השנים 2015-2016 הייתה צניחה של 6.5% במספר מקבלי התארים בתחום המחשבים. המועצה להשכלה גבוהה פרסמה באחרונה תכניות שונות לעידוד הרחבת מספר התלמידים במדעים, כולל תמרוץ של 7,000 שקלים לאוניברסיטאות על כל סטודנט. אולם, זו עדיין טיפה בים, והמחסור החמור במהנדסים בענף ממשיך.