מגלישת גלים וליטוש יהלומים להשקעות בסטארט-אפים

גיא גמזו עבד בגיל 14 בתחנת דלק כדי לחסוך לגלשן גלים ומאז יש לו רומן עם הים. הוא יוצא לעתים קרובות מאוד אל הים – לעולם הכחול, הקסום והחופשי. כשסיים את שירותו הצבאי, עבד גמזו במפעל לליטוש יהלומים. כעבור מספר שנים הוא הקים מפעל משלו, שם הטמיע טכנולוגיה אופטית חדשה, שאפשרה מדידה של חומר הגלם בצורה מדויקת. כך הוא בנה מותג חדש בתחום היהלומים.

באותה התקופה, אמצע שנות ה-90, חבר קרוב של גמזו, עו"ד גיל ברנדס, סיפר לו שמדי פעם מגיעים אליו למשרד לקוחות שהם גם יזמים צעירים, ושהם היו שמחים לשותף מבוגר ומנוסה מהם, שגם ישקיע בהם. גמזו אמנם היה אז בסך הכל בן 30, אבל החליט להגיע למשרד של חברו כדי לפגוש את אותם הלקוחות.

באחת הפעמים הוא פגש את צביקה (צבי) איינטרכט, שכבר היה יזם בפעם השנייה. איינטרכט בנה טכנולוגיה שגמזו הצליח פחות או יותר להבין מה היא עושה, כיוון שהיא נגעה בתחומים שהוא הכיר. הוא החליט להשקיע את השקעתו הראשונה ברעיון זה ביחד עם אבא של גיל, חנינה ברנדס. ב-2005, כשבע שנים לאחר ההשקעה הראשונה שלו, מכר גמזו את המותג שהקים בתחום היהלומים לאחד הלקוחות שלו בהונג קונג, כדי שיוכל להקדיש את כל כולו להשקעות בהיי-טק.

השקעות ב-32 חברות

מאז הפעם הראשונה, השקיע גמזו ב-32 חברות בסכום כולל של יותר מ-10 מיליון דולר. מתוך אותן חברות, 10 נרכשו או הונפקו (שש ברווח) ו-15 נמחקו. שבע חברות שבהן הוא השקיע עדיין פעילות. בין ההשקעות הבולטות של גמזו ניתן למצוא את Fraud Sciences, שנרכשה על ידי PayPal ב-170 מיליון דולר, ו-Firebase, שאותה קנתה גוגל (Google) תמורת 120 מיליון.

בראיון לפודקאסט יזמות או למות מספר גמזו על התהליך שאותו הוא עובר יחד עם היזמים עד להשקעה בהם, על פילוסופיית ההשקעה שלו, על מערכת היחסים בין יזמים למשקיעים ומה הוא חושב על טכנולוגיית הבלוקצ'יין.

לראיון המלא לחצו כאן.