שיקול מקצועי – לעתיד מגדרי טוב יותר

החברה שלנו רחוקה מלהיות שיוויונית, ובמצב הנתון - אם רוצים באמת להצליח, חייבים לתת לנערות מודל חיקוי נשי ● נקודת המפתח היא להתחיל לעשות זאת כבר בגיל הרך ולא לחכות לגיל בית הספר - משום שהפערים והתפיסות המגדריות השגויות מתחילים להתפתח מוקדם יותר

23/01/2018 12:31
זהר טל, יו"ר עמותת "עוז - תנועה ציונית לאומית". צילום: יוסף כהן

לאחרונה עלה לדיון נושא השיוויון המגדרי בתחומי המדע והטכנולוגיה, על רקע החלטת משרד המדע להגביל את חונכות הנערות בפרויקטי חקר כך שרק סטודנטיות תוכלנה לחנוך אותן. החלטה זו גררה ביקורת מגורמים באקדמיה, וכן ממנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי, ד"ר ליאת בן דוד.

הטעות ארוכת השנים של משרד המדע איננה בהצבת תנאי הזה, שבעיני הוא נכון ומתבקש.

הטעות הייתה בכך שמשרד המדע היה במשך שנים משרד שמרוכז באקדמיה ובסגמנט קטן מאוד של תעשיית החלל, והיה כמעט חסר השפעה על כלל האוכלוסייה בישראל. כל זה השתנה בשנים האחרונות, ובפרט תחת השר הנוכחי – אופיר אקוניס. כיום הפעילות של המשרד מתקיימת בכל הארץ ובכל מגזרים, והיא נעשית בתקציבים הגבוהים בסדר גודל ביחס לשנים קודמות.

פרויקט החונכות, שעל ההתניות שבו יוצא קצפן של מספר חוקרות ונשות חינוך, עומד השנה על כ-15 מליון שקלים, לאחר שבשנים קודמות פעל בתקציב זעום. המשמעות – הרבה יותר נערות ייזכו לחונכות. הרבה יותר נערות יקבלו את ההזדמנות להחשף לתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. חשוב לחשוף אותן לתחומים הללו בצורה חווייתית ונכונה.

ייתכן שבעבר הרחוק, הצבת תנאי מסוג זה לחונכות היה גורם לקריסת הפרויקט כולו. באותן שנים כמות המדעניות, החוקרות והמהנדסות הייתה לצערנו נמוכה מאוד וייתכן שלא ניתן היה להשיג סטודנטיות בכמות ובאיכות מתאימה לצורך חניכת נערות.

"מתמטיקה זה לא לבנות"

גם היום, אף על פי שקיים גידול עצום בכמות הסטודנטיות במקצועות המדעיים והטכנולוגיים, אנחנו עדיין רואים פערים מגדריים משמעותיים.

אני שומע על בסיס כמעט שבועי סיפורים על מורים ומורות בבתי ספר יסודיים שדוחפים את הבנים לחוגי העשרה במתמטיקה, אבל אומרים ש-"מתמטיקה זה לא לבנות"; על נערות שלא רוצות ללמוד מדעים מדויקים מכיוון שיש לכך תדמית חברתית שלילית; על נערות שעזבו את לימודי הפיזיקה מכיוון שלא יכלו להתמודד עם הצעקות והדורסנות של הבנים בני כיתתן; על חוקרות מצטיינות שמוותרות על פוסט-דוקטורט בחו"ל מכיוון שזה "לא מסתדר" עם הקריירה של בן הזוג; על חברות סגל באקדמיה, בפקולטות היוקרתיות ביותר, שלא מקבלות קביעות בעוד גברים צעירים בעלי רזומה פחות מרשים כן מקבלים קביעות.

זה לא נגמר בנערות. זה מתחיל בנערות!

פרויקט החקר הוא חשוב. אולם התוצאה המיידית של הפרויקט איננה העיקר. היא רק המדיום. המסר הוא גדול הרבה יותר. המסר הוא החיבור עם מודל לחיקוי, ועבור נערה יש חשיבות עצומה שהמודל לחיקוי יהיה נשי – מישהי כמוה שעשתה את זה, שהתמודדה עם הקשיים המגדריים ולכן היא מבינה לליבה הרבה יותר ממה שסטודנט, מבריק ככל שיהיה, יוכל להבין.

אני למדתי פיזיקה חמש יחידות ולמדתי בטכניון. האם מישהו מעלה בדעתו שאני אוכל להתחבר רגשית לנערה בת 15 ולהבין מה היא עוברת, חברתית ונפשית, כשהיא הולכת לשיעור מדעים? בחיים לא. החברה שלנו רחוקה מלהיות שיוויונית, ובמצב הנתון, אם רוצים באמת להצליח, חייבים לתת לנערות מודל חיקוי נשי. אני שמח על כך שגורמי המקצוע במשרד המדע מבינים זאת ופועלים בדרך זו.

תפיסות מגדריות שגויות מתפתחות מוקדם מהמצופה

אני מסכים שבכך לא מסתיימות חובותינו. אם להודות על האמת, לא נעשו בישראל מחקרים מקיפים רבים אשר בוחנים באופן שיטתי ולאורך זמן את ההצלחה של גישות שונות בעידוד ילדות ונערות לעיסוק במדע ובטכנולוגיה. הנושא עולה כמעט בכל דיון שנערך בוועדות הכנסת. זוהי אחת המשימות המרכזיות שלקחה על עצמה המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה, בהובלתה של פרופ' נאוה רצון, ואני מעריך שבעוד כשנה וחצי-שנתיים יהיו בידינו נתונים סדורים ואמינים.

עם זאת, קיימת היום הסכמה רחבה שפדגוגיה רגישת מגדר, שיח משתף ומערב לשני המינים ושימוש נכון גם בהפרדה בין בנים לבנות וגם בעבודה משותפת של בנים ובנות הם חלק מסל הכלים שעלינו להקנות למחנכות ולמחנכים בישראל.

לדעתי, נקודת מפתח נוספת היא להתחיל לעשות זאת כבר בגיל הרך. לא לחכות לגיל בית הספר, משום שהפערים והתפיסות המגדריות השגויות מתחילים להתפתח מוקדם יותר.

ובאשר למקרה בו נערה תרצה לעשות פרויקט חקר בנושא ספציפי בו לא ניתן יהיה להשיג מנחה סטודנטית – אני משוכנע שבמקרה זה, גם הביורוקרטיה הממשלתית הכבדה והאפרורית תוכל להראות גמישות ושיקול דעת, ולאפשר חניכה על ידי סטודנט גבר.

הכותב שימש כיועץ מקצועי לשר המדע והטכנולוגיה בשנים 2015-2017 ולקח חלק פעיל הן בפעילות המועצה לקידום נשים במדע והן בפעילות אגף מדע וקהילה במשרד המדע.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. נתי

    חבל שאתה צודק. יש לנונעוד דרך ארוכה לעבור.

אירועים קרובים