נדחו שתי עתירות של בזק נגד משרד התקשורת

שני פסקי הדין קשורים לרפורמת השוק הסיטונאי ● באחד המקרים דחה בית המשפט את עתירת בזק לבטל קנס כספי בסך 8.5 מיליון שקלים שהטיל עליה המשרד, וקבע כי היא הייתה יכולה לקבל קנס גבוה פי ארבעה

בית הדין לנס: למרות טענותייך, ההסתדרות היא הארגון היציג של עובדי החברה. צילום אילוסטרציה: JanPietruszka/BigStock

שתי החלטות שקיבלו באחרונה בתי המשפט העליון והמחוזי דוחות את העתירות שהגישה בזק לגבי שירותים סיטונאיים.

הבוקר (ב') דחה בית המשפט העליון את עתירת בזק, שביקשה מבית המשפט לחייב את ביצוע עבודות פריסת הסיבים של מתחרותיה בתשתיות שלה על ידה באופן בלעדי, ולא לאפשר את פריסתן, כמוגדר בתיק השירות, בידי קבלני המתחרות. זאת, לאחר שכחלק מאסדרה כוללת של שוק התקשורת הנייחת קבע משרד התקשורת מתן אפשרות למתחרים של בזק להשתמש בקבלנים לפרוס כבלי תקשורת בתוך הצינורות, על גבי עמודים ובתוך גובים ברשת שלה.

במהלך הדיון הביע בית המשפט העליון את עמדתו שאין בסיס לטענותיה של בזק נגד הוראות הרפורמה, ושהרגולציה של משרד התקשורת בנוגע לביצוע העבודות בתשתיותיה של החברה בעינה עומדת. החלטה זו תאפשר את המשך פריסת הסיבים גם על ידי החברות המתחרות, במתכונת ולפי כללי הרגולציה שנקבעו על ידי המשרד.

נדחתה עתירה של בזק לביטול קנס גבוה

כמו כן, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העתירה המנהלית שהגישה בזק נגד החלטת משרד התקשורת מדצמבר 2015 להטיל עליה קנס בסך של 8.5 מיליון שקלים, בשל פגיעה בהליך העברת מנויים ממנה לחברות המתחרות במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי.

מדו"ח הפיקוח שהוציא המשרד עולה כי בזק ביצעה ארבעה סוגי הפרות ופעלה בניגוד להוראות. בין היתר, היא העבירה מידע שסיפקו לה ספקיות השירות לגבי מנויים במסגרת הבקשות לקבלת שירות סיטונאי למחלקות השיווק והמכירה לצורך "שימור מנויים". בנוסף, הליך העברת המנויים מבזק לספקיות השירות היה ארוך משמעותית מהדרוש, וגרם להמתנה ממושכת לביצוע המעבר ולביטולים רבים מצד המנויים. במקרים מסוימים, קבע המשרד, בזק אף סירבה לקבל בקשות בעל פה (בטלפון) להעברת מנויים מהחברות המתחרות, בניגוד להוראות, ובכך סרבלה את הליך המעבר של המנויים. עוד עלה כי החברה נקטה באפליה בפתיחת שעות הפעילות במוקד השירות הטלפוני שלה, באופן שהיקף שעות פעילות מוקד השירות עבור מנויי ספקיות השירות היה נמוך משמעותית מזה שניתן למנויי בזק.

בינואר 2016 שילמה בזק את הקנס ובד בבד הגישה את העתירה. בפסק הדין, שניתן ב-25 בינואר, קיבל בית המשפט את עמדת המשרד ודחה את טענות בזק. בית המשפט קבע, בין היתר, כי לא נפל כל פגם בהליך המנהלי שבו נקט המשרד ובהחלטתו להטיל את הקנס על בזק, שממצאי הפיקוח היוו תשתית ראייתית ראויה, וששיקולי המנהל ותהליך הפיקוח היו ללא רבב. כמו כן, בזק מימשה את זכות הטיעון לא פחות משלוש פעמים במהלך ההליך המנהלי, ובית המשפט ציין שמשרד התקשורת קיים חובת היוועצות כדין עם ועדה חיצונית מייעצת לקנסות. עוד נכתב בפסק הדין כי לפי דעת בית המשפט, ניתן היה להטיל על בזק קנס הגבוה פי ארבעה מהסכום שהוטל. משכך, החליט בית המשפט שהחלטת המשרד הייתה מידתית ולמען תכלית ראויה, ועל כן לא מצא מקום¬ להתערב בה.

בתגובה להחלטות בתי המשפט ציין שר התקשורת, איוב קרא, כי "נמשיך לפעול לקידום התחרות ולפריסת תשתיות רחבות פס במדינת ישראל לרווחת הציבור, ונעשה הכל כדי להציב את ישראל בין המדינות המתקדמות בפריסת תשתיות התקשורת".

בזק סירבה להגיב.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים