בלוקצ'יין – האתגרים הטכנולוגיים והעסקיים

ההיבטים הטכנולוגיים של הבלוקצ'יין די מבלבלים את מי שלא עוקב אחר מה שקורה יום יום בתחום. במערב, לפחות, יש שתי בריתות עיקריות:

●  EEA (ר"ת Enterprise Ethereum Alliance)  – זהו בלוקצ'יין ציבורי עם אזורים מוגנים ברמת האנטרפרייז.

● Hyperledger – היא קהילת קוד פתוח רחבה של 167 חברות משלמות ועוד יזמים מפתחים אינדיבידואליים המתארחת בארגון המייסד של Linux, מתבססת על ועדת היגוי אשר יבמ (IBM) היא חברה מרכזית בה. היא פרסמה את מסמך העמדה הראשון שלה באוגוסט 2017.

שלא כמו הליבה של Linux שבה יש סוג אחד של טכנולוגיה, כאן יש הרבה גישות טכנולוגיות שונות שניתן לנקוט בהן כדי להתאים לדרישות של עסק ספציפי. חמישה פרויקטים שונים מתנהלים בה עתה במקביל – המפורסם ביותר שבהם הוא Fabric אשר נתרם במקור על ידי יבמ ופרסם גרסה 1.0 שלו בחודש יולי האחרון.

אופן הפעילות של הקהילה בנוי על חברות מצטרפות המביאות בסיס קוד תוכנה שפיתחו ותורמות אותו לקהילה. Fabric נתרם בבסיסו על ידי יבמ, אבל כרגע יש 27 חברות שעובדות ומייצרות איטרציות וסבבי פיתוח רבים. תהליך דומה נכון לגבי Sawtooth, אשר נתרם במקור על ידי אינטל (Intel).

אמנם נראה ששתי הבריתות הללו מתחרות ישירות אחת בשנייה, אך בשטח זה לא שחור או לבן.

דובאי, למשל, הודיעה כי תבנה עיר חכמה על תשתית בלוקצ'יין בשנת 2017, והבהירה שהשותפים צריכים להיות מסוגלים להשתמש הן ב-Ethereum וב-Hyperledger כדי לעשות את העבודה בפרויקט.

Hyperledger אינו בלוקצ'יין ציבורי פתוח שיכול לארח ולהתארח ברשתות ציבוריות. בעידן בו גובר העניין בטכנולוגיות מחשוב פתוחות ורשתות, ל-EEA יש באופן משמעותי יותר חברות ותמיכה של מפתחים המהווים תחרות קשה ל-Hyperledger.

ההיבטים התעשייתיים של הבלוקצ'יין

מעבר לטכנולוגיה הבסיסית, מופיעים במהירות בשוק חברות סטארט-אפ חדשות ושחקנים גדולים חדשים כדי לסייע לעסקים להשתמש בבלוקצ'יין בעסקיהם. גישת הענן של הבלוקצ'יין היא ברורה ומעודדת שני ענקים טכנולוגיים כמו יבמ ומיקרוסופט (Microsoft) להציע שתי גישות מתחרות.

יבמ כבר מובילה את הדרך עם הצעת בלוקצ'יין משלה כבר זמן מה. היא השקיעה יותר מאחרים וסללה את הדרך לקבלה של שחקנים קטנים יותר. מיקרוסופט הייתה מאוד מוקדם בשוק עם הבלוקצ'ין שלה כשירות כבר משנת 2015, אבל רק באוגוסט 2017 שחררה באמת מסגרת עסקית מוכנה. ניתן להניח כי לא ירחק היום וגם AWS תצטרף למשחק עם פוטנציאל ארכיטקטורת הענן שלה. ריבוי שחקנים וגישות לא נראה תמיד טוב בסביבה המחייבת סטנדרט גבוה של אבטחה ועמידה בדרישות רגולציה מחמירות.

גם חברות השירותים בתעשייה כמו אקסנצ'ר (Accenture) ודלויט (Deloitte) מזהות את הפוטנציאל לייצר רווחים מהנכסים האינטלקטואליים המעורבים בתחום. אקסנצ'ר לדוגמה משקיעה רבות ב-Editable Blockchain. אפילו חברות ייעוץ האסטרטגיות כמו BCG ומקינזי (McKinsey), וחברות השירותים מהודו כמו Infosys ,Wipro ו-TCS, שלהן יש הבנה עמוקה מאוד של תהליכי הליבה העסקיים של הארגון, נמצאות במגרש.

יש גם גישות חדשות רבות אחרות בהן מככבים השחקנים הקטנים כמו MTI – חברה בינלאומית להובלה ימית המבססת את שרשרת האספקה הגלובלית שלה על טכנולוגיית בלוקצ'יין אג'ילית שפתחה לאחר שלא מצאה תמיכה ברגולציה של סחר-החוץ הבינלאומית בפלטפורמות הקיימות, שהיו אף מאד יקרות עבורה.

סביר להניח כי פלטפורמת בלוקצ'יין נפרדת לחלוטין עם שחקנים שונים וטכנולוגיה שונה תצא מתוך בית היצר של סין כדי לכסות את המזרח.

IoT ה-use case הגדול של הבלוקצ'יין

יש צורך ברור למשהו שיאבטח את האינטרנט של דברים המורכב מעמידה בתקנות הנובעות מהצורך להגנה על פרטיות ושיתוף של נתוני צד שלישי.

בלוקצ'יין יכול למלא את הצורך למרות שיש עדיין מספר מכשולים ארגוניים בסיסיים המשפיעים על אימוץ המוני. והספקים הגדולים רוצים להיכנס לתחום על אף זאת.

למשל ל-IOTA יש בלוקצ'יין במיוחד עבור האינטרנט של דברים, וערכה זינק בדצמבר כאשר קבוצה כבדת משקל הכוללת את מיקרוסופט, סיסקו (Cisco) וסמסונג (Samsung) הודיעו על שותפות עמה. זֶה נבע בחלקו גם מהאינפלציה המהירה של Cryptocurrencies, אבל הוא גם עדות לערך הרחב יותר של הטכנולוגיה הבסיסית.

יבמ עדיין מובילה, עם זאת, כי קל לשלב טכנולוגית בלוקצ'יין  עם פלטפורמת IoT על מחשב הווטסון שלה המספקים יחד ניתוח AI משופר. יבמ ממוצבת באופן ייחודי בסיכוי להצטיין בבלוקצ'ין בשוק האינטרנט של הדברים, לא רק בשל ההשקעות המגוונות שלה בבלוקצ'יין, IoT, ענן ומחשוב קוגניטיבי -, אלא מהיכולת הנכונה לשלב אותם יחד בפתרונות ציבוריים ופרטיים.

כדאי להדגיש את העובדה כי לרוב ההתקנים של האינטרנט של הדברים יש זיכרון בגודל מוגבל, זמן חיים של סוללה מוגבל ומעבדים מוגבלים. עיבוד קריפטוגרפיה "כבד" על כן קשה לבצע אותו בחיישן טיפוסי ולכן רבים מההתקנים  של האינטרנט של הדברים הם חסרי אבטחה ופגיעים יותר להתקפות של האקרים שיש להם שליטה בכוח העיבוד של הבלוקצ'יין. התקני IoT חלשים מדי כדי להיות למעשה חלק מהצמתים בבלוקצ'יין כי הם נדרשים לחישובים מורכבים יחסית.

בלוקצ'יין הוא רק פתרון לחצי הדרך בשיפור האבטחה בהתקני IoT על ידי יבוא מרכיב האבטחה להתקן, אבל נדרש ליישם גם פרוטוקולים של הצפנה ביניהם על הרשת כדי להשיג את רמת האבטחה הנדרשת. יש מקום לשקול אפילו עבודה בארגון עם שתי רשתות נפרדות. רשת תאגידית רגילה ורשת בלוקצ'יין עבור האינטרנט של הדברים.

לסיכום

האתגר עם בלוקצ'יין כרגע שהוא מטופל בגישה של הכל או כלום. התומכים מדברים על שינוי דרמטי בדרכי העבודה ומצביעים על ערימה ההולכת וגדלה של שימושים ארגוניים ואישיים. השוללים נוטים להרים כתף ולומר שזה טרם מוכח. למעשה, יישום בלוקצ'יין דומה לכל עקומת אימוץ טכנולוגיה חדשה המושפעת מחולשות אנושיות. היתרונות הפוטנציאליים של טכנולוגיה זו מתקבלים על הדעת, אטרקטיביים, אבל גם דורשים הערכות למסע ארוך המהווה חלק מהשינוי הדיגיטלי המתמשך.

מקור: IDG Connect- A c-suite guide to blockchain