יו"ר ועדת המדע: הממשלה צריכה לפקח על מכשירי IoT

לאור העובדה שמהפכת האינטרנט של הדברים הופכת רלוונטית יותר ויותר לחיי היום יום שלנו – הן כפרטים והן כמועסקים, הופכת קריטית גם שאלת הליקויים והסכנות שהיא מציבה לפגיעה בפרטיות ובאבטחת המידע. "מדובר גם בסיכון לחיי אדם", אמר קובי הירש ממערך הסייבר הלאומי בדיון שקיימה אתמול (ב') בנושא ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. "מישהו יכול לכוון מרחוק תאונה ברכב חשמלי ולהצית אש בבית של מישהו אחר. בצד הנוסף, אם נחמיר את תקני הייבוא באופן שידרוש אמצעי הגנה, נפגע בצורה קשה מאוד בתעשייה הישראלית".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, אמר בדיון כי "מה שהיה פעם רעיון דמיוני, הפך להיות למעשי וטכנולוגיות רבות כוללות פונקציות שונות, שלצד היעילות והרווחיות שיש בהן, יש להן השלכות בעייתיות במיוחד, שלא בהכרח ידועות לכל מי שרוכש את המוצר. בכל המוצרים יש פרצות אבטחה וחוסר הגנה, שמחייבים אותנו לעסוק בכך. כגוף מפקח על עבודת הממשלה, אנחנו באים לבדוק כיצד נשמרות זכותו וצנעתו של הפרט ומה אופן השימוש שנעשה באוסף המידע הנקלט במכשירים המתקדמים הללו. אני שמח שהתקשורת מציפה את הדיון ומגלה את פרצות האבטחה".

ח"כ מקלב קרא לממשלה להקים גוף שיפקח, יתכלל ויאכוף את הנושא. "לא מתקבל על הדעת שמכשירים חכמים חשופים לכל כך הרבה פריצות ואין משהו מוגדר שנעשה בעניין. החובה הנדרשת היא על כל משרדי הממשלה, שכל אחד יעשה בתחומו את המקסימום", אמר.

פרטיות, האינטרנט של הדברים וסרטונים

ח"כ רויטל סויד, המשמשת כיו"רית השדולה למרחב הווירטואלי והרשתות החברתיות וכיו"רית השדולה לקידום הזכות לפרטיות, התייחסה גם לסרטונים של אנשים פרטיים המופצים ברשת ובווטסאפ (WhatsApp). היא ציינה ש-"זכות היסוד לפרטיות חייבת להיות מעוגנת בצורה רצינית. היכולת שלנו, כרגולטור, היא לפעול בכמה מישורים בנושא פרצות האבטחה במכשירים הביתיים וכן בסרטונים". לדבריה, על אף שקיים חוק הסרטונים, שנושא עמו עונש מאסר של עד חמש שנים, "המציאות היא שאנשים מגישים תלונות בנושא ועדיין לא הוגשו כתבי אישום. גם כשיש חוק, המשטרה לא יודעת לאכוף אותו והפרקליטות לא יודעת להגיש את כתבי האישום".

דובר נוסף היה עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט, שאמר כי "ההערכה היא שב-2025 יהיו יותר מ-100 מיליארד חפצים מחוברים לאינטרנט. זה הולך לשמש את כל מערכות המדינה – תחבורה, תשתיות, רפואה, ביטחון וכדומה. יש בכך תועלות מאוד גדולות, אבל צריך להיזהר מאוד שכל תהליך שיהיה לא יפגע בהן".

"על הרגולטור להגביר את הקצב"

בדיון דיברה גם טליה פלד קינן, ממגישות התכנית עושות חשבון בערוץ 10, שביצעה תחקיר טלוויזיוני בנושא. היא סיפרה ש-"הדבר שהכי צרם לנו לאורך התחקיר היה שנפגשנו עם אנשים שיש ברשותם כאלו מוצרים והם פשוט לא ידעו על כל הסכנות. אין לאנשים מושג מה הם מכניסים הביתה כשהם רוכשים את המוצר החכם שמחובר לרשת ושהוא דו כיווני, שיכול גם להסריט אותם. לצורך זה ניתן דבר ראשון לייצר תוויות אזהרה במצלמות, בדומה לסיגריות ומזון מזיק. עניין נוסף ומטריד שעלה באיסוף המידע הוא שאף אחד מהיצרנים שפגשנו לא התחייב שלא יסחור במידע שאוסף המכשיר הביתי החכם. המסקנה מהתחקיר היא שהשוק הטכנולוגי כנראה זריז הרבה יותר מהרגולטור, ועל הרגולטור להגביר את הקצב".

עו"ד לימור שמרלינג-מגזניק מהרשות להגנת הפרטיות קראה לחברות להתחייב שלא לעשות שימוש למטרת רווח במידע שהן אוספות עלינו, וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה התריעה ש-"חוק הגנת הפרטיות לא תואם לימינו ואין בו מענה לשאלות של מאגרי מידע, עיבוד מידע וכדומה. רשויות האכיפה מגמגמות בנושאים אלה, כי אין להן מסגרת חוקית". כמו כן, היא ציינה שעל משרדי הממשלה לתכנן את היום שבו נוצף במכשירי IoT בהיבט החברתי: "אם כיום אנחנו עוסקים בהתמכרויות לרשתות חברתיות, מה יקרה בעולם של בתים חכמים? עלינו לחשוב אילו בעיות חרדה צפויות כאשר מכשיר כזה או אחר לא יפעל".