"החיבור בין ההיי-טק לתעשייה המסורתית – בדיוק מה שהמשק צריך"
"הפתרון לתעשיינים הוא שיפור הפריון, ושימוש נכון בטכנולוגיה ובמידע יכוון אותנו לשם", אמר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ● הוא דיבר באירוע השקת מיזם חדש ללימוד טכנולוגיה במפעלים של התעשייה המסורתית
"הפתרון האמיתי לתעשיינים הוא לא הדולר, כי אם הפריון. מאחר שאנחנו בפיגור של 26% מתחת למדינות ה-OECD, עלינו להזדרז ולעשות כל דבר שאפשר, והשימוש במידע שקיים בחברה ועיבודו מכוונים אותה למקום הנכון. החיבור בין תעשיית הידע לתעשייה המסורתית הוא בדיוק מה שהמשק הישראלי צריך", כך אמר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים.
ברוש דיבר באירוע חשיפת פרויקט DDIL – תעשייה עתירת דטה, שנערך באחרונה בבית גוגל (Google) בתל אביב. הפרויקט הוא יוזמה משותפת של החברה, התאחדות התעשיינים ומשרד האוצר, שבמסגרתה מכשירה גוגל ישראל עובד אחד מכל מפעל במפעלים מסורתיים לתפקיד של מומחה נתונים. המדינה מסבסדת את התכנית בשלושה מיליון שקלים, 10,000 שקלים לכל מפעל, המהווים מחצית מעלות ההכשרה, שהיקפה עומד על 80 שעות אקדמיות. גם גוגל תורמת לתוכנית והודיעה כי 15 מהמפעלים שישתתפו בה ייהנו מתמיכת החברה ביישום הכלים הדיגיטליים שיילמדו בהכשרות בערך של 10,000 שקלים נוספים לכל מפעל.
לדברי ברוש, "המטרה שלנו היא לשלב את היתרונות של שתי התעשיות – המסורתית והחדשנית – ולהמשיך לפתח, על מנת להגיע לשלב הבא. זה בדיוק תעשייה 4.0. מפעלים שלא ידעו לעשות זאת נסגרו או ייסגרו. התעשייה הישראלית משנה את פניה, ואנחנו רוצים להיות חלק מכך".
"ההיי-טק נמצא בשורה הראשונה בעוד שהתעשייה המסורתית מפגרת מאחור"
דובר נוסף באירוע היה שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר. הוא ציין ש-"ישראל נמצאת בפיגור לא קטן בכל הנוגע לפריון לנפש. כדי לסייע למפעלים לשפר את הפריון הקמנו ועדה ציבורית, שבעקבות מסקנותיה נבנתה תכנית נטו תעשייה. התכנית מטפלת בשלוש אבני ליבה מרכזיות: הראשונה היא החינוך – איך מכשירים כוח אדם לעולם החדשני הטכנולוגי, בדגש על השכלה טכנולוגית. הנושא השני הוא ההשקעות במו"פ ובטכנולוגיה, כלומר – שהתעשייה עצמה תקבל חכות ולא דגים. לתת סובסידיות ומענקים זה טוב וזה עוזר, אבל זה פתרון שהוא כמו פלסטר. הדרך הנכונה והטובה ביותר היא להעניק לתעשייה תמריצים לצורך השקעה במו"פ ובמרכזים טכנולוגיים, שמהם יוכלו המפעלים לקבל את היכולות, הידע והניסיון על מנת לשדרג את הרמה הטכנולוגיות שלהם. התחום השלישי הוא הפחתת עודף הביורוקרטיה והרגולציה המטורף שיש במדינת ישראל".
"אחד הדברים שזיהינו הוא שאנחנו חייבים לייצר גשר בין התעשייה המסורתית לתעשיית ההיי-טק", הוסיף מנכ"ל האוצר. "התעשייה העילית נמצאת בשורה הראשונה, בעוד שזו המסורתית מפגרת מאחור. הרעיון הוא להעביר את הכלים של ההיי-טק גם לתעשייה המסורתית. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות מידע והיכולת של מפעלים להבין איך הוא יכול לשרת אותם ולשמש אותם ללמוד על עצמם, על המתחרים ועל השוק. אם המפעלים הקטנים ילמדו לקבל ולעבד נכון את המידע, הם יוכלו לשפר את מצבם ולהעלות את הפריון שלהם בצורה משמעותית".
באב"ד אמר על היוזמה החדשה כי "מבחינתנו זו יריית הפתיחה. נלמד, יחד עם התאחדות התעשיינים, כיצד זה משפיע על החברות הקטנות בישראל, בעיקר על מפעלים קטנים בתעשייה המסורתית, ועד כמה זה משפר את יכולת הייצור ואת הפריון שלהם, וכתוצאה מכך גם את יכולת התחרות שלהם. אין ספק שהמעגל הזה ישפיע על המשק בהרבה מאוד מובנים טובים".
מחקר: שימוש נכון במידע יכול להוסיף 54 מיליארד שקלים לתל"ג
לפני כשנה וחצי ערכה פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט (Deloitte) מחקר שמצא שפיתוח מאגרי מידע ושימוש חדשני בנתונים עשויים לתרום להגדלת הפריון במשק, ויש להם פוטנציאל להוספה של 54 מיליארד שקלים לתוצר הלאומי של ישראל. המחקר נערך בהזמנת גוגל וביחד עם משרד האוצר, משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים.
ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל, אמר באירוע כי "מה שקורה כיום בעולם מבחינת דטה הוא מטורף. המידע שהאנושות מייצרת בזמננו בכל יום שווה ערך לכמות שיוצרה במהלך 500 השנים שלפני עידן האינטרנט. בנוסף, דברים מבוססי דטה מאפשרים להגיע הרבה יותר טוב לאמת".
לדבריו, "המחקר העלה נתון מדהים, שלפיו שימוש נכון בדטה, כלומר – דעה מבוססת דטה בתוך המפעל, בכל תחומי פעילותו – מפס הייצור ועד לחשבות – יביא לשיפור של 5% בפריון של התעשייה, שאם נתרגם את זה לכסף, מדובר ב-54 מיליארד שקלים בשנה. מה שיותר מרשים הוא שהמחקר הראה שאם מסתכלים על ההשפעה על הפריון במפעלים המסורתיים בפריפריה, הנתון עומד על כ-6.5%".
"הפוטנציאל העצום הזה וההבנה שאפשר לעשות פה משהו מיוחד גרם לנו לרצות להביא את הידע ואת הכלים שיש בעולם ההיי-טק גם לתעשייה המסורתית. אנחנו מאמינים שבעזרת המיזם הזה אנחנו יכולים להשפיע", הוסיף רגב.
תגובות
(0)