"שכר הנשים בהיי-טק עלה – אבל הפער נשאר"

"שכר הנשים בהיי-טק עלה, אבל הפער נשאר או אף גדל", כך מעריכה ד"ר גלית דשא, מנהלת יוזמת "Power in Diversity" לתעשיית היי-טק מגוונת בישראל שסייעה לאנשים ומחשבים לנתח את מצבן של הנשים בהיי-טק לקראת יום האישה הבינלאומי החל היום.

ד"ר דשא גם היתה שותפה לארגון יום עיון שהתקיים היום לרגל יום האישה במרכז הבינתחומי תחת הכותרת "גיוון והכללה בהיי-טק הישראלי". יום הלמידה השנתי בנושא גיוון נערך זו השנה השניה על ידי בית הספר לפסיכולוגיה ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי ותוכנית הופ"א ללימודי התנהגות ופיתוח ארגונים. השנה חברו יחד התוכנית ויוזמת Power in Diversity על מנת לדון בהזדמנות הייחודית לגיוון והכללה שנוצרת מתוך מחסור כח האדם כיום בתעשיית ההיי-טק בישראל.

על כל שקל שגבר מרוויח – אישה מרוויחה 67 אגורות

יוזמת Power in Diversity הוקמה על ידי אלן פלד המייסד והמנהל השותף של Vintage Venture Capital, והיא מחברת יחד מעל 30 קרנות הון סיכון ישראליות ומעל 80 סטארט-אפים במטרה לקדם תעשיית סטארט-אפים מגוונת ומכלילה בישראל על מנת להביא את קהילת ההיי-טק בישראל לרמה הגבוהה ביותר של ביצוע ולעיבוי המגוון האנושי.

"אנו מאמינים כי אנשים בעלי רקע, נקודת מבט, ניסיון והון תרבותי וחברתי מגוון הפועלים יחדיו, מייצרים חדשנות ויצירתיות שהם המצרך הבסיסי ביותר לתעשיית היי-טק פורחת ופרודוקטיבית", אמרה ד"ר דשא.

הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה השייכת למשרד הרווחה מפרסמת מדי שנה דו"ח על מצבן של קבוצות אוכלוסיה שונות. מנתוני דו"ר הנציבות מסוף 2016 (נתוני 2017 טרם עלו באתר הנציבות), שיעור הנשים המתכנתות בהיי-טק הוא 22%. "פערי השכר מאוד דומים לשאר המשק הישראלי. על כל שקל שגבר מרוויח אישה מרוויחה 67 אגורות".

ממה נובעים פערי השכר?
"יש את פערי השכר הקלאסים – באותה משרה עם אותם נתונים אישה תרוויח 13% פחות. הפערים האחרים נובעים מכך שיש פחות נשים בעמדות ניהול, פחות נשים במקצועות שהתעשייה נמצאת בהם במצוקה גדולה, ושהרבה מאוד הן משרות QA בהן מעסיקים הרבה נשים חרדיות במסגרות נפרדות, וזה בוודאי מגדיל את פערי השכר".

"מרבית הנשים שתמצא בתפיקדי תכנות הן המקבילה הנשית של הגברים שנמצאים בהיי-טק – יהודים, אשכנזים, שצמחו באיזור המרכז, השכלה תיכונית טכנולוגית מדעית, מעמד סוציו-אקונומי גבוה, ועברו הסללה לשירות צבאי מסוים".

"בגיל צעיר אין הבדל בין הגברים והנשים מהמודל הזה. ממחקר של אתוסיה המתמחה בהשמה בהיי-טק וביוטק ובהשמת בכירים, עולה כי ככל שהגיל צעיר יותר – שיעור הנשים המתכנתות גבוה יותר. מבין ילידי שנות ה-50, כ-87% מהמתכנתים גברים לעומת 13% מתכנתות. בקרב ילידי שנות ה-60 כ-85% מהמתכנתים גברים ו-15% נשים. בשנות ה-70 נמצא כי 82% לעומת 18%, בקרב ילידי שנות ה-80 שיעור הגברים ירד ל-76% ובקרב ילידי שנות ה-90 כ-63%. כלומר חלקן של הנשים הצעירות בקבוצת גילן בהיי-טק הוא 37%".

לדברי דשא, "אין ספק שיש עליה אבסולוטית מרשימה בנתונים. יש יותר בנות שלומדות מדעים בתיכון ויותר בנות שהולכות לשירות צבאי שמסליל אותן לטכנולוגיה – הרבה יותר מבעבר ועדיין שיעור הבנות ביחידות הטכנולגויות נמוך. צה"ל לא מספק נתונים אבל רואים מספרים נמוכים שגם לא תואמים את אחוז הבנות שלומדות מתמטיקה ומדעים בתיכון".

הסיבה המרכזית לשחיקה – היעדר הזדמנות להתקדם

"ישנה זליגה מתמדת", אומרת דשא. "לא כל התלמידות שלומדות בתיכון מתמטיקה פיזיקה וכימיה הולכות אחר כך ליחידות טכנולוגיות, הרבה מהבוגרות של היחידות הטכנולוגיות לא הולכות ללימודים טכנלוגיים. ואולם גם בקרב העובדות בהיי-טק קיימת נשירה. אין לנו נתונים על ישראל אבל בארצות הברית בדקו ומצאו שנשים מחזיקות מעמד בתעשייה בין שמונה לעשר שנים. היו מי שכינו את תעשיית ההיי-טק סביבה רעילה לנשים.  הסיבה המרכזית לשחיקתן היא היעדר הזדמנות להתקדם".

"כשאנחנו מנתחים למה יש יותר נשים בשנות ה-20 לחייהן בתעשיית ההיי-טק – וללא ספק יש יותר נשים שעובדות בתעשיה – זה מכיוון שיותר קל לשרוד בתעשיה כשאת צעירה ונטולת ילדים מאשר כשאת עם ילדים. זו תעשיה שמידת הסובלנות שלה לשונות מאוד נמוכה בכלל, ולכן אתה גם מוצא בה מעט מאוד אוכלוסיות מגוונות – לא רק נשים. בסטארט-אפים במיוחד יש תרבויות ארגוניות מאוד מסוימות – תרבות מאוד רזה".

מה שמדהים, מסבירה דשא, "הוא שאנחנו בשוק של דרושים היום. לכאורה כל אישה מוכשרת עם השכלה במסלול מאוד סצפיפי (זאת אחת הבעיות בסטארט-אפים – מחפשים אנשים עם התמחויות ספציפיות) אמורה להצליח למצוא עבודה, ובכל זאת הנתונים מאוד נמוכים. 22% בכלל בתעשיית ההיי-טק. בסטארט-אפים הנתונים הרבה יותר נמוכים".

הפיכת ישראל לחברה פחות מקוטבת

"הסטארט-אפים מנסים למשוך עובדים באמצעות תנאי העבודה מותאמים – שולחן ביליארד, Happy Hour, מסיבות. כל הדברים שמדברים לאנשים מסוימים וחתך מסוים באוכלוסיה. אנחנו ביוזמה טוענים שארגון, במיוחד סטארט-אפ, שצריך להתעסק המון בפיתוח ובחדשנות ולפתור בעיות מהר, אם הוא ינהל את זה נכון, מאוד כדאי ובריא לו להעסיק קהלים מגוונים בשביל יצירתיות חדשנות ופתרון בעיות בצורה מגוונת. אבל זה מצריך גם התארגנות של הארגון והתאמות".

לדבריה, "ארגון שבו אנשים מדברים בשפות תרבותיות מגוונות ויש להם נסיונות חיים מגוונים – הוא ארגון שיש בו הרבה מאוד רעשים ושיבושים. את הדבר הזה צריך לדעת לנהל. לא מספיק להגיד 'אני רוצה חרדים, נשים וערבים'. אבל כשהעובדים אומרים – תהיה עובדת אחת מניקה – למה צריך חדר הנקה? הסיפור האמיתי הוא להצליח לבנות ארגון שבאמת יודע להתנהל בתוך הרעש הזה, וזה הרבה רעש. לחיות בתוך קבוצה מגוונת זה לא פשוט. ביוזמה שלנו אנו מפתחים כלים שיאפשרו לארגון לעשות את זה נכון. זה אתגר מאוד גדול לסטארט-אפים".

לסיכום אומרת דשא, "מחסור כוח האדם בהיי-טק הוא הזדמנות לייצר ארגונים יותר טובים, יותר מקצועיים, יותר איכותיים וגם לתרום להפיכת ישראל לחברה פחות מקוטבת. זה גם משהו. נכון שבעולם עסקי בלי ערך עסקי יהיה קשה מאוד לקדם תהליך. אף אחד לא עושה דברים לשם שמים או בשביל תיקון עולם. אבל אני פוגשת המון אנשים שהערך החברתי חשוב להם והוא הזדמנות יוצאת דופן להקטין קיטוב בישראל".