"מערכת החינוך חייבת להתאים את עצמה לשינויים הטכנולוגיים"

"אנחנו מצויים בעיצומה של המהפכה הטכנולוגית, בעולם דינמי. כל השינויים – חברתיים וטכנולוגיים – חייבים להגיע למערכת החינוך, ויפה שעה אחת קודם. עליה להתאים את עצמה לכל השינויים, כולל בשוק העבודה", כך אמרה עו"ד רוית דום-עיני, מנכ"לית רשת בתי הספר עמל.

לדבריה, "בית הספר העתידי צריך להיראות אחרת. העולם הוא גלובלי, שיתופי וחברתי, ועל מערכת החינוך להתאים את עצמה לכך. צריך ללמוד כיום גם מהבית וגם מהשטח – איפה שקורים הדברים, לנתח את הבעיות הקיימות, לפתור אותן ולהסיק מהן את המסקנות".

עו"ד דום-עיני חתמה סדרה של הרצאות TED, שהתקיימו במסגרת כנס החינוך והטכנולוגיה Edutech 2018 של אנשים ומחשבים וקרן אתנה. הכנס נערך שלשום (ב') באולם האירועים LAGO בראשון לציון והנחו אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים; יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה; ואורי בן ארי, יו"ר ונשיא קרן אתנה.

לדברי עו"ד דום-עיני, "צריך לשנות את תוכן הלימוד ואת שיטות ההוראה. זה צריך להתחיל מהמבנה הפיזי של בית הספר, שחייב להשתנות". היא ציינה כיצד מיישמים זאת ברשת עמל. "לא באתי ממערכת החינוך וכשהגעתי לנהל את הרשת, חשבתי: איך להביא כלים מהחיים של הילדים? כיצד עושים בית ספר שיעזור להם בצבא, באקדמיה ובעולם התעסוקה? איך ניתן להם ארגז כלים אמיתי לחיים?"

"שברנו את קירות הכיתות, את מבני בתי הספר", אמרה. "יצרנו מרחבי לימוד יצירתיים עם אמצעים חדשניים – סביבות מקוונות וטכנולוגיה יישומית. עשינו זאת מתוך מסקנה שתלמידים לא יכולים בימינו לשבת 7-8 שעות בכיתה כמו פעם וצריך לגרום להם לחוויה, לפעילות מעניינת".

עו"ד דום-עיני ציינה כי "מאות מורים שלנו עברו הכשרות איך לאתגר את התלמידים ולגרום להם לחשוב בצורה יצירתית. הם בנו MOOCים (קורסים רבי משתתפים אונליין – י"ה), שמאפשרים לתלמידים ללמוד מכל מקום. אצלנו, המורים הם מנטורים, מנחים, לא רק צינור להעברת ידע".

היא הוסיפה ש-"בבתי הספר שלנו לומדים שילוב של מקצועות טכנולוגיים – סייבר, רובוטיקה, רחפנים, אינטרנט של הדברים ועוד. בנוסף, יש לנו מרכז יזמות וחדשנות, שמאפשר לתלמידים לחשוב על הצרכים שלהם ולפתח טכנולוגיות מתאימות. כך, הם פיתחו צמיד ששמים על היד ומאפשר להזעיק עזרה בלחיצה. כמו כן, אחת התלמידות שלנו נבחרה לייצג את ישראל בכנס בטורינו. הדבר מעצים את התלמידים, שמרגישים שהם מסוגלים, ואת המורים – ההון האנושי שלנו".

עוד ציינה עו"ד דום-עיני כי הרשת מקיימת קבוצות חשיבה אינטרנטיות של מורים מ-120 בתי הספר של עמל, ומריצה פרויקט בשיתוף גוגל (Google) ויעל תוכנה.

פרופ' אסתר אינסה קלדרון מאוניברסיטת ברצלונה. צילום: ניב קנטור

לסיכום היא אמרה ש-"רוב התלמידים שלנו מגיעים מהפריפריה וסביבות הלמידה מאפשרות להביא את המורה מצפון תל אביב לדימונה, למשל. זה מכשיר מצוין לצמצום פערים. צריך לחשוב כל הזמן כמה צעדים קדימה, כדי שנצליח בחינוך ונוכל לעשות את זה הכי טוב שאפשר".

איך המציאות המדומה מסייעת ללימודי אנטומיה ופיזיולוגיה?

דוברת נוספת באירוע הייתה פרופ' אסתר אינסה קלדרון מאוניברסיטת ברצלונה, שדיברה על מערכת מציאות מדומה ללימוד מדעים שפותחה ויושמה באחד הקמפוסים של האוניברסיטה.

"מערכות החינוך בעולם צריכות לחשוב איך לומדים באמצעות המציאות המדומה", אמרה. "עליהן לשאול את עצמן למה עדיין לומדים בבתי הספר ובאוניברסיטאות בצורה לינארית". היא לא סיפקה את התשובה לכך, אבל אמרה שהיא אינה שהחינוך נשאר מאחור בכל הנוגע לטכנולוגיה.

פרופ' קלדרון ציינה כי "בקמפוס, אנחנו משתמשים בכמה טכנולוגיות, שכולן מגדירות סביבת למידה חדשה. הבנו שיש לנו אחריות גדולה לעיצוב מומחי הרפואה של העתיד ואזרחי העתיד, ופיתחנו מערכת טכנולוגית בהתאם".

"פיתוח המערכת נעשה מתוך זיהוי של בעיה – הקושי של הסטודנטים ללמוד אנטומיה ופיזיולוגיה. 75% מהסטודנטים ציינו שזה קשה, דורש לזכור הרבה דברים וקל לשכוח את החומר. יצרנו מודל שמאפשר לסטודנטים לראות ב-360 מעלות, באמצעות משקפי תלת ממד, את המבנה האנטומי של הגוף ולנווט בו", הוסיפה.

היא ציינה כי "גילינו שהמציאות המדומה מיטיבה את הלמידה, מחזקת את הקשר של הסטודנטים עם החומר וממחישה להם את הדברים בצורה טובה יותר".

לסיכום אמרה פרופ' קלדרון ש-"טכנולוגיה היא דבר יקר, אבל צריך להטמיע אותה ולהשתמש בה כדי לתת יותר לסטודנטים. ההשקעה אמנם לא תמיד נושאת פירות, אבל זה כי היא לא הדבר היחיד: כדי שזה יצליח, על המוסדות האקדמיים להבין את המתודות לשימוש בטכנולוגיה ונדרשת עבודה משותפת של הסטודנטים, המורים, היזמים, החברות והממשלות".