הרשויות המקומיות לא יהיו ערוכות ליישום תקנות הפרטיות החדשות במועד
כך מזהירה ליאורה שכטר, יו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי ● לדבריה, "המכשול העיקרי: הקושי בגיוס ממונה על הגנת המידע בכל רשות כפי שהתקנות מחייבות" ● ראשי השלטון המקומי פנו לשרת המשפטים בבקשה לדחות את יישום התקנות ברשויות בשנתיים
הרשויות המקומיות לא יהיו ערוכות ליישום תקנות הפרטיות של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, שייכנסו לתוקף במאי הקרוב – כך מזהירה ליאורה שכטר, יו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי ומנמ"רית עיריית תל אביב-יפו. לדבריה, "התקנות החדשות מחמירות ובלתי אפשרויות עבורנו. אין שום סיכוי שמרבית הרשויות יעמדו בהן".
שכטר אמרה את הדברים בכנס השנתי של פורום המנמ"רים בשלטון המקומי, שנערך השבוע באילת, בהשתתפות כמה עשרות מנמ"רים ועובדי אגפי המחשוב והטכנולוגיה מרשויות שונות בישראל.
לדברי שכטר, התקנות החדשות, מטילות אחריות אישית פלילית על המנמ"רים, ומתווספות לרגולציה שכבר קיימת על הרשויות בתחום של שמירת ואבטחת מאגרי המידע.
היא ציינה כי "האתגר הגדול ביותר, שהוא המכשול לסיכוי למימוש התקנות, הוא הקביעה שבכל רשות צריך להיות ממונה אבטחת מידע, שיהיה אחראי על יישום הגנת המידע. הדרישה היא שהממונה ידווח למנכ"ל, אסור שהוא יהיה מנמ"ר ועליו יעבוד במקביל למנהל אבטחת המידע ברשות. זה אבסורד והרשויות לא תוכלנה לעמוד בזה".
רק ב-30% מהרשויות יש תקנים למנמ"רים
שכטר אמרה כי רק ב-80 מתוך 257 הרשויות המקומיות בישראל יש מנמ"רים בתקנים כאלה ואחרים. "ללא קשר לתקנות, אנחנו נתקלים בקושי עצום לגייס אנשים. רשויות שכבר רוצות לגייס מנמ"רים לא יכולות לעשות את זה", ציינה. "הסיבה לכך היא חוסר היכולת של הרשות לעמוד בתנאי השכר שמקובלים במשק לגבי אנשי מחשוב".
מצב זה, לדבריה, יותר לחץ ודאגה רבה בקרב המנמ"רים, שעושים את כל מה שביכולתם על מנת להתיישר לפי התקנות אבל יודעים שהסיכוי לכך קטן. היא אמרה כי ראשי השלטון המקומי פנו לשרת המשפטים, איילת שקד, וביקשו דחייה של שנתיים ביישום התקנות ברשויות, כדי שיוכלו להיערך כהלכה.
"תפקיד המנמ"ר הופך מרתק יותר ויותר"
בפתיחת הכנס באילת אמרה שכטר ש-"תפקיד המנמ"ר בעידן הזה הופך מרתק יותר ויותר, והסיבות העיקריות הן שכולם מבינים את החשיבות של הטכנולוגיה בניהול עיר, ואת העובדה שלצד ההזדמנויות הרבות שהיא מאפשרת, היא עלולה להיות משבשת".
שכטר דיברה גם על העיר החכמה ואמרה שבשנה וחצי האחרונה חלה תנופה אדירה ברשויות בכל מה שקשור ליישומה. "ההוכחה לכך היא הזינוק העצום במספר הרשויות המקומיות שזכו השנה בפרסים בתחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים", אמרה. "ראשי ערים, מנכ"לי רשויות והחברות המסחריות הבינו שהטכנולוגיה, שהמנמ"רים מיישמים אותה, משנה את רמת השירות לתושב ומשפרת דרמטית את ניהול העיר".
על הפרק: מינוי מנמ"רים אזוריים
גם שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שדיבר במליאת הסיום של הכנס, התייחס לתקנות הגנת הפרטיות. "אנחנו מוטרדים מאוד מהן", אמר. "הגשנו לממשלה ולכנסת סקירות, ואנחנו מאוד מודאגים מכך שהמדינה דוחפת תקנות שלא נוכל לעמוד בהן. כך או כך, צריך לעשות את כל מה שניתן, אפילו למראית עין, כדי לעמוד בדרישות, כי זה נושא חשוב לכולנו".
הוא אמר שמרכז השלטון המקומי רואה חשיבות רבה בשיתוף פעולה עם המנמ"רים של הרשויות ופועל עם הממשלה להגדלת מספרם. "מספר המנמ"רים ברשויות אמנם גדל מ-65 ל-80, אבל זה לא מספיק", ציין. "אחד הרעיונות, שהועלה על ידי צחי שלום, לשעבר מנמ"ר עיריית רמת השרון וכיום פועל במסגרת מרכז השלטון המקומי, הוא למנות מנמ"ר על אזורי למספר ישובים וערים קטנות שאין בהם מנמ"רים, והוא ייתן להם שירותים לפי הצורך".
במליאת הסיום דיבר גם סרג'יו ויניצקי, הנציג בישראל של Smart City – התערוכה הגדולה בעולם בתחום הערים החכמות, שנערכת בכל שנה בברצלונה. הוא הציג בפני המנמ"רים נתונים מהתערוכה שהתקיימה בשנה שעברה, שבה לקחו חלק יותר מ-20 אלף איש מ-700 ערים, מתוכם מספר שיא של 64 ראשי ערים ומנכ"לים מישראל.
השנה הייתה בכנס השתתפות בולטת של המשרד לשוויון חברתי, בראשות השרה גילה גמליאל, שפתחה אותו בפעם השנייה ברציפות. המשרד הציג שם באמצעות מספר רשויות, כמו בני ברק, אשדוד, המועצה האזורית חבל מודיעין, אילת ונתניה. בנוסף, התקיימה בתערוכה תצוגה עצמאית וגדולה של עיריית תל אביב-יפו והוקם ביתן של מכון היצוא, שאירח סטארט-אפים ישראליים.
ויניצקי אמר שההיערכות לתערוכה הקרובה, שתתקיים בנובמבר, כבר החלה, ולדבריה היא צפויה להיות גדולה הרבה יותר מאשר בשנה שעברה. הוא קרא למנמ"רים להשתתף בה.
את מליאת הסיום סגר דרור מרגלית, סגן לטכנולוגיות במטה ישראל דיגיטלית, שסקר את הפעילות הממוקדת של המטה עם הרשויות המקומיות, ובעיקר עם המנמ"רים שלהן, ופרש את תכניות המטה לשנה הקרובה.
https://pc.co.il/news/262070/ עלינו לעשות כל מאמץ במשותף לקדם את מעמד המנמ״ר/ית ברשויות המקומיות. לחלק מהרשויות אין כלל מנמ״ר וברובן הגדול המנמ״ר הוא מנהל תשתיות במקרה הטוב ומנהל אגף שאינו מדווח ישירות למנכ״ל העיריה, ולא שייך להנהלה הבכירה. עלינו ללמוד מהטרנספורמציה שקרתה בעולם העסקים שם המנמ״ר הפך להיות תפקיד מפתח ברמת סמנכ״ל ששייך לסוויטת ההנהלה ומדווח ישירות למנכ״ל. כצעד ראשון עלינו להקים ועדה ציבורית שתקדם את הנושא ותתרום לכך שמנמ״ר תהיה סטטוטורית משרת ניהול בכירה ברמת סמנכ״ל מה שיאפשר לגייס אנשי מקצוע טובים ברמת שכר מתאימה למקצוע. הטכנולוגיה מתקדמת והסיכונים גדלים לא רק ברמת הסייבר אלא גם ברמת השליטה והבקרה ותפקיד המנמ״ר הינו קריטי וחשוב לכל רשות שרוצה להיות טובה יותר וחכמה יותר, ויפה שעה אחת קודם
במקום לבלות בכנסים ולעסוק בסוגיות שאין למרבית הרשויות מומחיות ו/או יכולת כלכלית (כדוגמת עיר חכמה), שידאגו שהרשויות יעמדו בדרישות תקנות הגנת הפרטיות.