תכנית הבריאות הדיגיטלית: אתגרים וסימני שאלה

הממשלה אישרה היום (א') בישיבתה השבועית את התכנית הלאומית ליישום הבריאות הדיגיטלית במערכת הבריאות. זוהי אחת התכניות היותר מקיפות שאושרו באחרונה במערכת הבריאות והיא מתוקצבת בסך כולל של כמיליארד שקלים, לחמש שנים.

מדובר בתכנית לאומית, משום שהיא מסתכלת הרבה מעבר לתחום המוגדר של הבריאות – בתי חולים, ארגוני בריאות ומרפאות – ומשותפת למספר משרדים וגופים ממשלתיים, כשכל אחד מהם תורם את חלקו לתקציב הנדרש. המשרדים ששותפים הם משרד הבריאות, משרד הכלכלה באמצעות רשות החדשנות, משרד החינוך באמצעות הות"ת והמועצה להשכלה גבוהה, משרד ראש הממשלה באמצעות מטה הסייבר וגופים נוספים.

כאמור, מטרות התכנית מכוונות גבוה הרבה מעבר למערכת הבריאות הישראלית על אתגריה השונים. היא רוצה להפוך את החדשנות בבריאות למנוע צמיחה נוסף, שיתווסף לתואר הידוע שלנו כאומת החדשנות.

היעד: להשיג נתח גדול בשוק העולמי

שוק הבריאות הדיגיטלית בעולם מגלגל טריליון דולר בשנה, והרצון בזכייה בנתח משוק ענק זה הוא סיבה מספיק טובה על מנת להשקיע בנושא בארץ. זאת ועוד, כמות הסטארט-אפים בישראל שעוסקים בבריאות דיגיטלית מוערכת ב-470, כ-7% מכלל חברות ההזנק שפועלות בשוק הישראלי. הערכת הממשלה היא שכנגד השקעה כוללת של מיליארד שקלים, המשק הישראלי צפוי ליהנות מהכנסות של 12 מיליארד שקלים – יחס נאה בהחלט.

זה מתקשר למרכיב נוסף ולא פחות חשוב בתכנית, שמודגש לכל אורך דפי ההסבר שלה: המרכיב הטכנולוגי. קצת באיחור, אבל מוטב מאשר אף פעם, הממשלה מבינה ומצהירה שעתיד מערכת הבריאות בישראל מבוסס על מערכות מידע, מחשוב ובעיקר על אנליטיקה ברמה גבוהה ביותר, מהסוג שיכול להוביל אותנו לקדמת הבמה העולמית. גם פה, מערכות המידע הן לא העיקר אלא כלים, אבל כלים חשובים ביותר, שיאפשרו, בפעם הראשונה בתולדות המדינה, הנגשת מידע רפואי שאגור בבסיסי נתונים בשורה של ארגוני בריאות לכל מי שיוסמך לכך, כדי שיוכלו לבצע בו שימושים רבים.

באופן טבעי, זה כבר מעורר תגובות נגד בציבור, מחשש שמידע רפואי על אנשים או קבוצות יהיה נגיש לגורמים שיעשו בו שימוש שעד היום לא התאפשר להם. אבל אם מתעמקים בתכנית, יש יסוד סביר להאמין לתשובת משרד הבריאות, שלפיה אין לאף אחד כוונה לתת אישור למישהו לספסר במידע. הכוונה הזו תצטרך לעמוד במבחן המציאות והיא ללא ספק תזכה לזרקורים חזקים מאוד מצד הציבור ונציגיו.

במערכת הבריאות לא המציאו את הגלגל

עיון מעמיק בפרטי התכנית מגלה שאלה שכתבו אותה לא המציאו את הגלגל אלא זיהו לא מעט פתרונות שכבר קיימים בארגונים ובמוסדות בריאות שונים, או מוצעים על ידי חברות סטארט-אפ שונות – שניתן לאמץ אותם במסגרת התכנית.

כך, למשל, הרפואה מרחוק. השימוש הנרחב במחשב האישי ובטלפון החכם, יחד עם פיתוחים טכנולוגיים שונים, הביא את מחברי התכנית לקרב במסגרתה עוד יותר את תחום הרפואה מרחוק והנגשת השירותים הרפואיים החיוניים, שלתושבי גדרה-חדרה נראים מובנים מאליהם, אבל במרחק שעה נסיעה מתל אביב הם לא נגישים למגזרים שלמים. הרפואה הדיגיטלית מאפשרת חיבור בין רופאים למטופלים במרחקים גדולים, כך שניתן לבצע דיגיטלית שורה של פעולות שעד כה הצריכו ביקור פיזי במרפאה. כמו כן, ניתן לזמן תורים בסמארטפון במקום בשיחת טלפון או בהגעה למרפאה.

גם פה מדברים על העמדת האזרח במרכז. זו סיסמה יפה, שהיישום שלה יעמוד למבחן המציאות כבר בתקופה הקרובה. לא צריך מנה גדושה של ציניות כדי לדמיין תשובות אופייניות של לקוחות מערכת הבריאות למשמע התכנית הגדולה הזו: "שיטפלו קודם בזקנה במסדרון", יגידו הפחות מנומסים בינינו. אחרים יציפו שורה ארוכה מאוד של כשלים של ביורוקרטיה או מחסור בכוח אדם, שמונעים ממטופל לקבל תור לבדיקה או ניתוח במשך חצי שנה ויותר.

כותבי התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית חייבים להדגיש את המרכיבים הללו שיש בה, רגע לפני ששוב יישמעו הקולות שיכול להיות שישראל תהיה המדינה הכי מתקדמת בבריאות דיגיטלית, אבל מפגרת משמעותית בכל מה שקורה לבריאות הציבורית באופן כללי. בדיוק כמו שקורה בתחומים כמו ממשלה וסייבר. בעולם אנחנו נחשבים לגאונים, אבל אצלנו פנימה, הדרך להיות חדשניים עדיין רחוקה.
ויש עוד מרכיב נפיץ בתכנית: העובדה שהיא משותפת ליותר מדי גורמים, משרדים ואנשים. יש כאן הרבה אגו והרבה אינטרסים. אם היא תצליח, הרי שזה יהיה נס רפואי בפני עצמו.

השורה התחתונה: התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית היא מהלך חשוב, מתבקש לאור השינויים שמתחוללים בעולם. אבל היא רק צעד ראשון, שבעקבותיו צריכים לבוא צעדים רבים, חלקם בוני אמון, כדי שבעוד חמש שנים נוכל לומר שההשקעה החזירה את עצמה ואולי החזירה לחיים ולו נפש אחת – וזה שווה הכל.