"הצבא צועד לא על קיבתו – אלא על ה-IT שלו"

"על משקל אמירתו של נפוליאון, 'הצבא צועד על קיבתו', ניתן לקבוע כי צה"ל צועד על הנתונים ועל מערכות המידע שלו", כך אמר סא"ל איתי פרייז, ראש ענף הטמעה והפעלה, אט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה), בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים.

באגף, אמר סא"ל פרייז, "פועלות מערכות תקשוב שונות, על מנת לשמור על ביטחון החיילים בשטח ועל מנת לשלוט במערכה בשעת חירום. כלל המערכות תורגלו גם במהלך תרגיל 'אבן הראשה', שהתקיים לפני ימים אחדים".

אבן הראשה 2018 הוא תרגיל מטכ"לי רחב היקף. במסגרת התרגיל המטכ"לי תרגלו המפקדות הראשיות בצה"ל ובהן הפיקודים המרחביים, האגפים והזרועות, תרחישי חירום ומלחמה, במטרה לשפר את מוכנותם ולהעמיק את השיח האופרטיבי בין המפקדות השונות.

לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות ברמה המטכ"לית

התרגיל כלל תרחיש רב-זירתי, אל מול מגוון אתגרים ואיומים. התרגיל עמד השנה בסימן העמקת האיום מצפון-מזרח: אמנם, בצה"ל רואים בחיזבאללה את האויב העיקרי לכשיפרוץ העימות המשמעותי הבא, לצד העובדה שהאיראנים בסוריה מבססים את אחיזתם במדינה – אך צה"ל נערך גם למלחמה רב-זירתית, שתכלול גם את החזית הדרומית – ברצועת עזה.

"תרגלנו כמה מערכות IT בתרגיל", אמר סא"ל פרייז. "האחת היא מערכת יהלו"ם. זוהי מערכת BI לתחום המלאי, שייעודה הוא לאפשר לקבל תמונת מצב לוגיסטית ולשפר את תהליכי קבלת ההחלטות ברמה המטכ"לית".

"המערכת, מבוססת פלטפורמת האנליטיקה והנתונים Spotfire של טיבקו (Tibco), עלתה לאוויר לפני כשנה, ומשרתת מאות משתמשים. הנתונים מגיעים אליה מהמודולים הלוגיסטיים במערכת ה-ERP של סאפ (SAP), ממערכת השו"ב משואה וממערכות אחרות, חלקן מבוססות מיינפריים. היא עושה אגרגציה לנתונים מכל המערכות, ומאפשרת את הצגת הנתונים באופן גרפי. היא עורכת חישובים, תוך יצירת תמונה שמאפשרת קבלת החלטות לגבי הצגת המלאים, כשירות של רק"ם (ר"ת רכב קרבי משוריין) וציוד, חיזוי כלי נשק ועוד. כך, מתקבלות יכולות לתובנות, מגמות, חיזוי מבוסס  נתונים וחקר ביצועים".

המערכת, אמר, "עונה לשאלות איפה לשים איזה מלאי ציוד, דוגמת הדלק והתחמושת. ההטמעה שלה הביאה לייעול של 40%-30% בתהליכי קבלת ההחלטות בתחום הלוגיסטי. המערכת תורגלה ב-'אבן הראשה' בצורה מלאה על כל יכולותיה הקיימות".

להביא נתוני שגרה במצב חירום

מערכת נוספת שתורגלה, אמר סא"ל פרייז, "היא אטלס. זו מערכת לתכנון ולניהול היסעים ולשימוש שיירות צבאיות. היא מאפשרת שליטה בתנועות ובהיסעים, ובהתאם ביצוע חסימות. אין מערכת כזו באזרחות".

לדבריו, "במערכת יש רכיב ייחודי של אלגוריתם בינה מלאכותית, המסייע לתכנון האופטימלי, תוך התחשבות בנתונים שונים, כגון כמות כלי הרכב, שעת הנסיעה ביממה, פקקים, ועוד. מדובר על עשרות כלי רכב, המעמיסים כלי רכב כבדים, דוגמת טנקים ונגמ"שים. המערכת פותחה בלוט"ם, היא כוללת רכיבי GIS. המערכת משרתת את מקבלי ההחלטות, היא מעניקה תכנון מהיר עם יותר חלופות לנתיבי תנועה ומועדים, וקובעת את מי להזיז ומתי. בשל ההטמעה שלה, זמן התכנון של ההיסעים צומצם ביותר משני שלישים".

עוד ציין סא"ל פרייז את מערכת ה-ERP, "זו מערכת תפעול לוגיסטית, אשר מתריעה על ירידה במלאים, תוך פירוט על החוסרים והכמויות. זה מסייע בזמן חירום, כאשר יש צורך ברכש מזורז. עם התקדמות התרגיל וירידת רמות המלאים, המערכת מגבירה את פעילותה ומוכיחה את משמעותה". לדבריו, "זו המערכת התפעולית של הצבא בשגרה, והאתגר הוא להביא נתוני שגרה במצב חירום".

"מערכות ה-IT של אט"ל זוכות להערכה רבה בקרב המפקדים", סיכם סא"ל פרייז. "הערכות המצב של הבכירים בפיקודים ובמטכ"ל שופרו והיו לקלות ומהירות יותר בזכות המערכות הללו. אנו מנסים לשפר ולייעל את בניית תמונת המצב עבור המפקדים, לטובת שיפור של תהליכי קבלת ההחלטות. אנו משקיעים רבות בשיפור איכות הנתונים לטובת טיוב התוצרים".