אחרי חמישה חודשי הקפאה: פרויקט המחשוב של הביטוח הלאומי חוזר

המנכ"ל הנכנס של הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, קבע: ממשיכים בפיתוח, והמערכת הראשונה אמורה לעלות לאוויר כבר ביולי הקרוב ● ההחלטה על הקפאת הפרויקט התקבלה לאחר חריגה בולטת בתקציב

המוסד לביטוח לאומי

אחרי חמישה חודשי הקפאה, בעקבות חריגות ענק בתקציב, בהיקף של 600 מיליון שקלים, פרויקט המחשוב תבל של הביטוח הלאומי חוזר – כך נודע לאנשים ומחשבים. המערכת הראשונה תעלה לאוויר כבר ביולי הקרוב והיא מיועדת לטיפול בנושא הנכות הכללית בוועדות הרפואיות.

פרשת הקפאת הפרויקט עוררה סערה בענף ה-IT, ואף "זכתה" להתייחסות של מבקר המדינה. החריגה בתקציב נחשבת לאחת החריגות הגדולות שאירעו בתקופת כהונתו של המנכ"ל הקודם של הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף. ההחלטה על ההקפאה התקבלה בעקבות ועדת בדיקה חיצונית שמינה ממלא מקום המנכ"ל, רמי גראור, שהמליצה להפסיק מיד את הפרויקט. הוועדה כללה נציגים של שני ספקים ושני מנמ"רים בכירים לשעבר, שקבעו כי פיתוח התוכנה נעשה בצורה מקצועית אך נפל כשל בניהול הפרויקט מבחינת לוחות הזמנים, התשומות והתפוקות.

עם כניסת המנכ"ל החדש, מאיר שפיגלר, לפני כארבעה חודשים, הוא אמר לחברי הנהלת הביטוח הלאומי כי "המצב שבו המוסד הסוציאלי ביותר במדינת ישראל לא מאפשר שקיפות מרבית כלפי האזרחים הוא מצב שצריך להשתנות לאלתר. אני לא יכול לתקן את עוולות העבר אבל כמנכ"ל הביטוח הלאומי, אני מחויב להסתכל קדימה ולנסות, ככל שלאל ידי, לספק את השירות הטוב ביותר לאזרח, לרבות צמצום הביורוקרטיה וקיצור משכי זמן הטיפול הכרוכים בתהליכים ממסדיים".

הפרזנטציה שקבעה: הפרויקט – ללא תקלות

שפיגלר החל לקיים סדרת פגישות בנוגע לפרויקט עם חברי ההנהלה של הביטוח הלאומי, צוות המומחים ועובדי מערכת המחשוב תבל, בכדי לקבל החלטה בדבר עתידה של המערכת.

כחלק מהתהליך, הוא ערך ביקורי פתע, קרא את הדו"חות וקבע: הפרויקט ממשיך. בנוסף, הוא ערך פרזנטציה, יחד עם גראור וכן עם ראש הלשכה הרפואית, סמנכ"לי הגבייה והגמלאות ומבקרת הפנים של המוסד לביטוח לאומי, חשבת משרד האוצר וצוות המומחים. במסגרת זו, המערכת הריצה בזמן אמת כ-50 תיקי תביעות חדשים בארבעה חדרים נפרדים, בהשתתפות צוותים שונים שאתגרו אותה, ללא הכנה מוקדמת. נמצא שהרוב המוחלט של המקרים עבר ללא תקלות.

פרויקט תבל הוא פיתוח של מערכת מידע חדשה של המוסד לביטוח לאומי, במטרה להסיר חסמים טכנולוגיים, לייעל תהליכים ולהבטיח שקיפות מקסימלית כלפי אזרחי המדינה. על הפרויקט הוחלט ב-2009 והוא היה אמור להימשך כ-10 שנים, בהוצאה של 477 מיליון שקלים. אולם, בשלב שבו הוחלט על ההקפאה היה פיגור משמעותי בקצב העלאת המודולים לאוויר, כאשר מתוך 33 מודולים עלה לאוויר רק אחד, ולא היה סיכוי שהפרויקט יסתיים בזמן, ובוודאי שלא בחריגה בתקציב. מומחים העריכו שאילו לא היו עוצרים את הפרויקט, החריגה הייתה מגיעה למיליארד שקלים.

לפני חמישה חודשים ערכה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דיון נוקב בנושא, בעקבות חשיפת העצירה. בדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, שאין חולק על הצורך בפרויקט ושההחלטה לעצור אותו הייתה נכונה. "הבעיה לא הייתה בצד הטכנולוגי אלא בניהול, ואחת המסקנות שצריכה להיות היא הקמת מנהלת בקרה לפרויקט", ציין.

בשיחה עם אנשים ומחשבים ערב החג אמר ח"כ מקלב כי בכוונתו לשוב ולדון בפרויקט תבל במושב הקיץ, כדי לראות איך ממשיכים אותו, במטרה לשפר את השירות לאזרחים.

מדוברות הביטוח הלאומי לא נמסרה תגובה.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. יובל

    כל מה שצריך זה כמה מנהלים עם כתב אישום, וכמה עובדים מפוטרים בקלון, ואז הפרויקט ירוץ. בשנת 2018 לא מצליחים לממש פתרון של המאה שעברה.

אירועים קרובים