הקרב של צוקרברג מול הקונגרס: האם ההגנה על הפרטיות תנצח?

השבוע הזה היה ללא ספק השבוע של פייסבוק (Facebook). הלייקים, האימוג'ים והפוסטים עלו לראש מהדורות החדשות לא בגלל התוכן אלא עקב מי שעומד בראש החברה שמאפשרת ליותר משני מיליארד בני אדם לגלוש ולנהל את חייהם כפי שלא ניהלו אותם אי פעם בעבר.

הופעותיו של מארק צוקרברג, ביומיים רצופים, בשני בתי הקונגרס האמריקני – תחילה בסנאט ויום למחרת בבית הנבחרים, והתשובות שלו למטח השאלות שהטיחו בו חברי הפרלמנט היו לקרב שמשודר לעיני מיליוני בני אדם. הצופים בבית חיכו לראות מי ינצח בקרב הזה ומי יפסיד.

הסבבים הנוכחיים הביאו להערכות שונות בכלי התקשורת בעולם. היו בהן כאלה שלא נבעו מניתוח אמיתי של השימועים, אלא היוו חלק מאתרוג שלו זוכה צוקרברג מצד חוגים רחבים במדיה ובכלל בעולם. פרשנים אלה אמרו כי מנכ"ל ומייסד פייסבוק נתן הופעות יפות, הצליח להבהיר את המסרים שהוא רצה להעביר, שידר כל העת קור רוח וביטחון עצמי, ולא הסיר כמעט לרגע את החיוך שובה הלב שלו. גם המשקיעים בנאסדא"ק אהבו את ההופעות שלו והביאו לעלייה מסוימת במניות, לאחר ירידות בשבועיים האחרונים.

אין להטיל ספק בכנות התנצלותו של צוקרברג. לאף אחד אין ספק שאכן נעשו טעויות, ויש מקום לבדוק אם אלה טעויות שקשה למנוע אותם או שהן נובעות מחוסר תשומת לב, או אפילו רשלנות.

השאלות ההזויות של הסנאטורים

לעומת זאת, חלק מהפרשנים טוענים בימים האחרונים שההצלחה של צוקרברג להעביר את המסר שלו בגבעת הקפיטול נובעת מכך שהיו בין חברי הקונגרס שמולם הוא הופיע כאלה שגילו חוסר בקיאות ממשי בשורשיה של הפרשה. היו אף מומחים שהטילו ספק אם הם בכלל יודעים איך הרשת החברתית עובדת.

מי שהובילה את הביקורת הזו, ובמיוחד על הסנאט, הייתה CNN. במאמר נוקב שפרסמו אתמול (ד') עורכי הרשת הם רמזו שחלק מחברי הסנאט לא עשו את שיעורי הבית המינימליים ולא למדו על בוריה את מהות הבעיה: כיצד נפגעה הפרטיות במקרה זה ומהם התהליכים שהובילו לכך?

אחת הדוגמאות ההזויות שצוטטה בכלי התקשורת היא השאלה שהופנתה לצוקרברג:" אם הגולשים לא משלמים לכם, מה המודל העסקי שלכם?" זאת שאלה שכל ילד יכול להשיב עליה.

שאלה אחרת הייתה: "כמה קטגוריות מידע אתם שומרים?". צוקרברג התנצל והשיב: "אני לא בטוח שאני מבין למה הכוונה".

ועוד שאלה הזויה: "האם כשתחזור למשרד תוכל בבקשה למחוק את המידע שלי?". צוקרברג הביט בדף המסרים המוכן שלו ואמר: "כל אחד יכול למחוק כל מידע שהוא לא רוצה שנדע".

היה גם רגע שבו הסנאטורים הצליחו לדחוק את העד שהופיע מולם לפינה. אחד מהם שאל אותו היכן לן לילה קודם לעדות, ולאחר שקיבל תשובה שאל האם הוא מוכן לחשוף בפנינו את כל ההודעות שקיבל והעביר בשבוע האחרון. צוקרברג השיב בשלילה והרים לאותו חבר סנאט להנחתה, שאמר שהמיליארדר הצעיר שומר בקנאות על הפרטיות שלו, מה שלא עולה בקנה אחד עם (אי) השמירה על הפרטיות של מיליוני הגולשים.

ילד כאפות

במידה רבה, צוקרברג דומה לילד הכאפות בשכונה, שעושה את מה שעושים כל החברים שלו, אבל אותו תפסו. כל מי שמכיר קצת את דרך הפעולה של ענקיות הטכנולוגיה יודע שאיסוף מידע על גולשים הוא בסיס הפעילות שלהן, יחד עם השתלטותן על עולם הפרסום. חלק מתהליכים אלה מאפשרים לגורמי צד שלישי להשתמש במידע, במגוון דרכים ולצרכים שונים. פרשת קיימברידג' אנליטיקה (Cambridge Analytica) והגילויים על פעילות הרוסים במערכת הבחירות מעידים לכאורה על דבר חמור מאוד: ניסיונות התערבות בשאלה מי ייכנס לבית הלבן.

רבים מחברי הקונגרס שחקרו את צוקרברג, כך נוכחנו לדעת השבוע, לא ממש בקיאים בחומר. ואם הם לא יודעים את מהות הבעיה – כיצד ידעו איך לפתור אותה? אלא שהם לא היחידים שצריכים לעסוק בזה: על פייסבוק להירתם גם היא ולעמול על כך בתקופה הקרובה. כל הצדדים צריכים למצוא את דרך המלך – כיצד לאפשר לכמה שיותר אנשים לשתף מידע ולחברות לאסוף אותו, אבל מצד שני להגביל ולפקח עליהן.

דבר אחד אפשר לומר בוודאות: לא ברור כרגע מה יניבו החקירות בבתי הקונגרס, שיש האומרים שהן לא הרבה יותר מהצגת ראווה, אבל אנחנו, הגולשים, עשויים להרוויח מזה ואולי אף לישון יותר בשקט. יצרניות פלטפורמות וחברות שיש להן גישה למידע תהיינה מעתה והלאה הרבה יותר זהירות וקפדניות, ותשמורנה טוב יותר על הפרטיות שלנו. הרגולציה המתבקשת תהיה שומר הסף התקיף, שיעניש מידית את כל מי שיחרוג מהתנהגות זו. ואם זה מה שיושג – הכל היה שווה.