מיוני הדואר ועד דני דין ששיבש את תכנית האטום האיראנית

המתיחות הביטחונית והעיסוק התקשורתי בכמה גזרות, השכיחו את העובדה שהשבוע נחגגו 70 שנים להקמת צה"ל.

צה"ל הוקם בכ"ב באייר התש"ח (31 במאי 1948), כשבועיים לאחר קום מדינת ישראל ותוך כדי קרבות מלחמת העצמאות. הממשלה הזמנית החליטה על הקמתו. ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון חתם על "פקודת צבא הגנה לישראל" ופרסם את "פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל".

תחום הקשר עבר כמה אבני דרך ב-70 שנות פעילותו: שירות הקשר בהגנה הוקם ב-1937, ובאותה שנה נערך קורס אלחוטני מורס ראשון. אז פעלו בארץ ישראל, תחת המנדט הבריטי, 12 תחנות שידור מחתרתיות. ב-1938 הופעלה מזוודת השידור הראשונה מספינת המעפילים פוסידון ב', על ידי הגדעונים – אלחוטני העפלה. אותה שנה יובאו ארצה 150 יונים מבלגיה, ששימשו כיוני דואר. ב-1939 הופעלה תחנת השידור הראשונה "קול ציון הלוחמת" של האצ"ל, וב-1940, זו של ההגנה.

בשנת 1942 הפלמ"ח הפעיל את רשת המורס "תמר" ורשת מורס ארצית, "אבינועם". אז הוקמו בתי ספר לאימון אנשי קשר בתל אביב ובשפיים, וכן הוקמו שתי תחנות רדיו מחתרתיות במדינות ערב, בדמשק ובקהיר, שהעבירו ידיעות למעפילים. עוד ב-1942 הוקם עורק רדיו במורס בין איטליה לארץ ישראל, ששימש להבאת מעפילים בשנים 1945-1948. קורס קציני הקשר הראשון נערך ב-1947, ובעת המצור על ירושלים, הותקנו מכשירי קשר רדיו על משורייני הפלמ"ח שעלו לעיר.

גוף מבצעי שחי במרחב הטכנולוגי. צילום: דובר צה"ל

ב-1948, עם סיום המנדט הבריטי בארץ, התשתית של שירות הקשר היתה מחתרתית, מרבית היישובים היו מקושרים בקשר אלחוטי נייח ועדיין השתמשו באמצעי קשר של איתות ראייה. תשתית ציוד הקשר הנייד הייתה דלה ולצבא שבהקמה היה חוסר ניסיון וידע בהפעלת הציוד. ערב מלחמת העצמאות, מנה שירות הקשר כ-150 תחנות אלחוט נייחות. את משימות הקישור הראשונות במלחמה מילא הגדנ"ע. נערים ונערות שרכבו על אופניים, או נעו ברגל, שמשו כרצים והעבירו תשדורות בין העמדות השונות והיישובים.

מבצע נחשון, שנערך ב-6 לאפריל 1948, נועד להסיר את המצור מעל ירושלים. אז נעשתה הפעולה החטיבתית הראשונה של ההגנה, שבמהלכה נעשה שימוש בציוד הקשר שנרכש בארצות הברית. היתה זו הפעם הראשונה שבאה לידי ביטוי התפיסה המודרנית של מערכת קשר מסועפת וניידת, שנפרשה בשדה הקרב והקנתה תקשורת רציפה ואמינה במהלך הקרבות עצמם, ובכך הגבירה את הבקרה השליטה והתיאום שבין הכוחות השונים לפיקוד.

חיל הקשר הוקם באוקטובר 1948, והשתמש באמצעי קשר שבאו מעודפי ציוד של צבאות שלחמו במלחמת העולם השניה. במלחמת העצמאות בלטה תרומתם של יוני הדואר במבצע "חורב", כשצה"ל התקדם במהירות לעומק השטח המצרי ויחידותיו היו פרוסות על פני שטח נרחב ומרוחקות מן הפיקוד העליון.

"המברק עבור יעבור"

ב-1954 נקבעה סיסמת החיל הרשמית: "המברק עבור יעבור". בסוף שנות ה-50' הבשילו התהליכים שהביאו להקמת מרכז המחשבים הראשון בצה"ל ובמערכת הביטחון. עד אז היה מחשב אחד בארץ – במכון ויצמן למדע, הוא שימש למחקר מדעי בלבד, ורפאל ואגף המודיעין השתמשו בו לצרכיהם. ב-1960 זכה צוות קציני חי"ק בפרס ביטחון ישראל, על פיתוח הצפנה. המחשב הראשון, פילקו 211, שנרכש והגיע לממר"ם ב-1961.

ביולי 1976, כשנחטף מטוס אייר פראנס (Air France) לאנטבה, חיל הקשר ערך מבצע תקדימי מבחינת קשר ארוך טווח: גדוד "צמרת" הפעיל מערך קשר אווירי שחיבר את המטכ"ל לכוחות שנחתו בשטח לשחרור החטופים.

ב-1978 החל פרויקט "אבן יקרה", להקמת רשת טלפון צבאית נייחת ומסווגת. לימים יהפוך ענף מס"ד (מערכות הסתרת דיבור) ליחידת מצו"ב, מרכז הצופן והביטחון הלאומי.

ב-1982 שינה החיל את שמו ל-"חיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים". ב-1999, החל פרויקט "ורד הרים", הסלולר המוצפן הראשון בעולם, שנכנס לשימוש ב-2004. פרויקט "אבנט ירוק", פרויקט תשתיתי-אסטרטגי לרישות צה"ל ולהעברת נתונים בקצבים מהירים, החל ב-2001. אגף התקשוב הוקם ב-3 במרץ 2003, ובמסגרתו נערכו בצה"ל מאות פרויקטים בתחומי ה-ICT.

ב-2009 לקח החיל חלק פעיל במבצע "עופרת יצוקה" בעזה, והפעיל בראשונה לוחמה מבוססת רשת, שתרמה לאפקטיביות המבצעית. צה"ל נכנס לעידן הצי"ד – צבא היבשה הדיגיטלי, פרויקט רחב היקף שמטרתו לרשת את כלל הדרג הנפרס בשטח במערכות שליטה ובקרה.

דני דין לוחם בכורש

ביוני 2010 התגלתה התולעת סטוקסנט (Stuxnt). על פי פרסומים זרים, היא פותחה על ידי יחידת הסייבר שבחיל המודיעין, בשיתוף גורמי ביון בארצות הברית. בנובמבר 2014 גילו חוקרי קספרסקי (Kaspersky) מה היה היעד המקורי של התולעת, שפגעה במתקני הייצור של הגרעין האירני: חמישה מפעלים במדינה האסלאמית שמעורבים במיכון תעשייתי.

בספטמבר 2010 היא זכתה לפרסום עולמי כשדווח שהיא נוצרה והופצה על ידי גוף ממשלתי, כצעד של לוחמה קיברנטית שנועד לחבל במתקני הגרעין של איראן. נשיא אירן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, הודה שהתולעת פגעה בתוכנית הגרעין של ארצו. הנוזקה הביאה להשמדתן של יותר מ-1,000 סרכזות (צנטריפוגות) במפעל האטום שנמצא בסמוך לעיר נתאנז שבאיראן. בסופו של דבר, היא התפשטה ופגעה במאות אלפי מערכות ברחבי העולם, מה שהביא לגילויה.

סטוקסנט הוגדרה כאחת התוכנות הזדוניות המתוחכמות ביותר שנכתבו אי פעם. היא פגעה במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA של סימנס (Siemens) ודרכן במתקנים תעשייתיים המבוקרים על ידי מערכות אלה. הנוזקה הכילה כ-15 אלף שורות קוד, שתקפו את הבקרים של הסרכזות ושינו בהם את ההוראות – כך שהן יתחממו וייהרסו.

מ-"דור הפלזמות" ועד אינטרנט מבצעי

בקיץ 2006, במלחמת לבנון השנייה, התעורר ויכוח על הצטרפותם של מפקדי צה"ל לדור הפלזמה, כלומר ישיבתם בחדרי פיקוד מרוחקים מהחזית – כשהם שולטים בנעשה בשדה הקרב באמצעות מסכי פלזמה, המציגים נתונים שהועברו אליהם בתקשורת נתונים ממערכות השו"ב (שליטה והבקרה) של צה"ל.

ב-2011 הוחלט על הקמת מחלקת ההגנה בסייבר באגף התקשוב, שנועדה לנטר ולנטרל איומים במרחב הקיברנטי. ב-2012 צה"ל הגדיר רשמית את המרחב הקיברנטי כמימד לחימה, בנוסף ליבשה, לאוויר ולים, וקורס "מגן בסייבר"הראשון יצא לדרך.

בעשור האחרון, ובפרט בשלוש השנים האחרונות, אגף התקשוב משנה את ייעדו, והופך מגוף טכנולוגי לגוף מבצעי, שחי במרחב הטכנולוגי. האגף רוצה להיות גורם מעצב ומשפיע בעידן החדש. אנשיו מבינים שפעילות מבצעית מבוססת מידע – היא שתכריע את שדה הקרב.

על מנת להגיע לאפקטיביות המבצעית ולעליונות הנדרשת, האגף מביא יכולת לכלל הגופים הרלוונטיים בצבא להיות חלק ממרחב דיגיטלי משותף: סביבת האינטרנט המבצעי, עם עבודה רב-זרועית.