"עולם הייצור, מבחינת תוכנה, מאוד כאוטי – הבלאגן משתלט"
"אנחנו מציעים למקסם את היכולת האנושית במקום לבטל אותה - להעצים את העובדים באמצעות הטכנולוגיה ולהוציא יותר מהמשאב הקיים - להגדיל את הפריון לעובד", כך אמר מיקי שפושניק, מנכ"ל SGC העברת ידע
כתב: צבי קצבורג
"קיימות מספר בעיות בעולם התעשייה. הראשונה שבהן היא העובדה שאנו נתקלים בריבוי מערכות מידע ומערכות בכלל בארגונים יצרניים. כשאתה מגיע למפעל אתה מוצא בו מערכת ERP, מערכת PLM ,CRM ,MRP ,CAD, אין-סוף טבלאות Excel ומצגות PowerPoint. כל מערכת כזו מדברת בשפה משלה, כל אגף במפעל משתמש ביישום אחר, וזה בנוסף לכך שהעברת המידע מתבצעת לרוב באמצעות מיילים אחד לשני. עולם הייצור, מבחינת תוכנה, אי אפשר להתעלם מכך, מאוד כאוטי. קיימים אין ספור ממשקים בין המערכות, רובם מיושנים – חלקם ידניים וחלקם אוטומטיים, וגם אם לא מודים בפה מלא; הבלאגן משתלט", כך סיפר לאנשים מחשבים מיקי שפושניק, מנכ"ל SGC העברת ידע.
שפושניק אמר את הדברים לאור זכיית פרויקט של החברה הבת, NextPlus, בתחרות מצטייני המחשוב לשנת 2017 של אנשים ומחשבים.
מדובר בפרויקט שבוצע בארונואטיקס, חברת מל"טים מיבנה. הזכייה הייתה בקטגוריית שיפור תהליכים עסקיים, והיא מביאה לידי ביטוי את היכולות של הפלטפורמה לשלב ולהביא לידי ביטוי תכונות Paperless Manufacturing, IIoT ו-Industry 4.0 ברצפת הייצור ובארגון בכלל.
לפי שפושניק, מעבר לבעיה של ריבוי מערכות, סובלת תעשיית הייצור גם מתחלופת כוח אדם גבוהה, וכן מכך שיכולות כוח האדם החדש שמגיע, לא תמיד עומדת בציפיות ההנהלה.
"כל השוק מדבר על מיכון, ליום שבו ייכנסו רובוטים והכל יהיה ‘ורוד יותר’. אנחנו באים עם גישה קצת שונה. ברור לנו שהאדם לא ייעלם בקרוב מהמפעל, בטח לא ב-50 השנים הקרובות. אנחנו בפשטות מציעים למקסם את היכולת האנושית במקום לבטל אותה, להעצים את העובדים באמצעות הטכנולוגיה ולמעשה להוציא יותר מהמשאב הקיים, בדיוק כמו שחייבים בארגונים יצרניים – להגדיל את הפריון לעובד", הוא אמר.
אז איך עושים את זה?
"הרעיון מאוד פשוט. מצד אחד יש מכונות וכלים לייצור שמתחברים באמצעות IIoT, מערכות מידע, כולל ה-ERP ומצד שני את העובדים. NextPlus מחברת את כלל המערכות במפעל וגורמת לכך שהעובד ברצפת הייצור, בסופו של דבר, מקבל מסך אחד בלבד בכל רגע נתון המציג לו פעולה ברורה ומדויקת – מה עליו לבצע: 'לחץ על..'; 'הלחם את..'; 'הברג כאן'".
ממש ברמה של הדיוטות?
"נכון מאוד. צעד אחר צעד את הפעולות שעל העובד לבצע, ובכך פתרת את בעיית שימור הידע ברגע – עם קבלת עובד חדש לעבודה כלל הפעולות מוצגות עבורו על המסך ובזמן אמת, ברמה שכל אדם עם יכולות בסיסיות יכול להבין ולבצע. זה מקרה נדיר של Win-Win, גם רמת איכות התוצר עולה וגם עלות ההכשרה והתפעול יורדת".
היבט אחר של מערכת NextPlus הוא איסוף נתונים שוטפים בזמן אמת באמצעותם יכולים מנהלי העבודה, הייצור וכל מנהל אחר בארגון לבדוק ברמה הפרטנית מה עושים העובדים ומתי, מי העובד הכי מיומן ומי הכי איטי. בפועל הופכים העובדים לסוג של חיישנים.
"אנחנו מכניסים את ה-Big Data לעולם הייצור. זה בא לידי ביטוי ביכולות של המערכת להציע כיצד לשפר את הפריון. כמו כן, נרשם כל רכיב בכל רמה – מי ייצר, מי אישר ומתי, כך שבמידה וקרתה תקלה בקו הייצור ניתן לתחקר בזריזות וביעילות מבלי לחפש דפים במחסן שבע שנים אחורה", תיאר שפושניק היבטים נוספים של הפלטפורמה.
הוא סיפר שמדובר במוצר עמו רצה החברה כבר מזה שלוש שנים, ומעבר לרצפת הייצור היא מוצעת גם עבור תרחישים של אחזקה בשטח ובמעבדות.
"גם כאן, אנחנו מציעים לטכנאי התחזוקה פלטפורמה שמציגה בפניהם שלב אחר שלב מה לבדוק, איך לבצע דיאגנוסטיקה וכיצד לתקן. לאחר מכן המנהלים יכולים לדעת בקלות מה התקלה הנפוצה ביותר, כל כמה זמן חוזרת תקלה מסוימת וכדומה, מידע שגם כמובן עוזר לפעולות מניעה", הוא אמר.
האם הפרויקט בארונואטיקס הוא חלק ממגמה?
"כבר היום, מפעלים בינוניים ולא רק גדולים מתחילים לעבור לייצור ללא דפים. העולם הזה מתקדם בקצב מדהים. יש מחקרים שמראים שעד 2021 שוק ה-Industry 4.0 יהיה גדול יותר משוק הסייבר בכ-30%, זה מטורף אם חושבים על זה, אבל גם מאוד הגיוני".
"כל היום מדברים איתנו על היי-טק ועל מכשירים חכמים, מכוניות אוטונומיות וסייבר ומה לא. חשוב לזכור שיש חברות מאחורי הקלעים שבפועל מייצרות את הדברים הללו שבסופו של דבר אפשר פיזית לגעת בהם. מיותר לציין שהביקוש למוצרים הללו רק גדל".