"למרות הגינויים, יש לטפח את תרבות האקזיטים"
בניגוד לדעה הרווחת, רו"ח ישי דה ליאון, דירקטור במחלקת ההיי-טק של פאהן קנה Grant Thornton Israel, סבור שהאקזיטים טובים לחברות הישראליות ● עוד הוא טוען שלמרות הנתונים של הלמ"ס, מצב אומת הסטארט-אפ טוב ויציב
לפני ימים אחדים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תמונת מצב מעניינת של חברות הסטארט-אפ הישראליות בשנים 2011 עד 2016. בין היתר, צוין בנתונים כי ב-2016 נפתחו 625 סטארט-אפים ונסגרו 396, וכי בשנה זו פעלו בישראל 4,362 חברות הזנק – עלייה של 1% לעומת 2015. פדיון הסטארט-אפים ב-2016 הסתכם בשישה מיליארד שקלים – גידול של 2% בלבד מהשנה שקדמה לה.
מדובר בנתונים לא חיוביים, אך כדי להבין טוב יותר האם מצב הענף ב-2016 אקטואלי גם לאמצע 2018, שוחחתי עם רו"ח ישי דה ליאון, דירקטור במחלקת ההיי-טק של פירמת רואי החשבון פאהן קנה Grant Thornton Israel, שמלווה באופן שוטף את ענף הטכנולוגיה הישראלי בכלל ואת ענף הסטארט-אפים בפרט.
"מדובר במגמה חולפת", הוא אומר. "שנת 2017 ותחילת 2018 היו טובות להיי-טק הישראלי. בשתי התקופות קמו חברות חדשות ובשנה שעברה גייסו חברות ישראליות 5.24 מיליארד דולר ב-620 עסקות – סכום הגבוה ב-9% ביחס ל-4.83 מיליארד דולר ב-2016".
בנתונים שהלמ"ס פרסם רואים שהשכר בענף עלה ב-2016 ב-6%. האם העלייה בשכר פוגע בכושר התחרות של העף?
"עלייה בשכר פוגעת בתחרותיות של סטארט-אפים ישראליים. מצד אחד, קשה להם להשוות משכורות לענקיות רב לאומיות שפועלות בישראל. מצד שני, השוק העולמי רואה שכדי לפתח בישראל נדרש שכר הדומה לזה שמשולם במדינות עשירות, דוגמת ארצות הברית וגרמניה".
מה קרה בהקשר זה מאז?
"השכר המשיך לעלות ב-2017 ובתחילת 2018, בעיקר עקב מחסור בכוח אדם והעובדה שחברות רב לאומיות כמו אמזון (Amazon), שמקימות בישראל מרכזי מו"פ, מקפיצות שכר ומענקי חתימה לטאלנטים – בעיקר אנשי תוכנה. סטארט-אפים מתקשים לעמוד בתחרות האגרסיבית על המועמדים ומשלמים את המחיר.
כדי להתגבר על סוגיית המחסור בכוח אדם, אני ממליץ שמנהלי סטארט-אפים יגייסו אנשי תוכנה פחות מנוסים ויכשירו אותם בתוך החברות במקום לייבא טאלנטים".
מה דעתך על תרבות האקזיטים? באיזו מידה סטארט-אפים ישראליים צריכים לכוון את עצמם לרכישה או להנפקה?
"למרות הגינויים, יש לטפח את תרבות האקזיטים. מעט חברות מסוגלות להתפתח ולהבשיל לחברות גדולות ולשרוד לאורך זמן בשוק דינמי ואגרסיבי מבחינה ניהולית ופיננסית. במצב זה קשה מאוד לחברות המקומיות , להתמודד לאורך זמן מול הגדולים. כוחם של הסטארט-אפים המקומיים טמון בחדשנות, ועליהם לנצל את כוחם".
מה ישמר את היתרון התחרותי של הסטארט-אפים הישראליים?
"יתרוננו היחסי הוא חדשנות, אך זו מאותגרת על ידי הגודל והעוצמה של חברות בינלאומיות. אני מאמין שהיתרון התחרותי יישמר. לראיה, 2017 הייתה טובה להיי-טק הישראלי, עם 70 אקזיטים לעומת 55 ב-2016, בסכום כולל של 7.4 מיליארד דולר – גידול של 110% ביחס ל-2016. ב-2017 נפרץ פעמיים רף מיליארד הדולרים לעסקה, ברכישות מובילאיי (Mobileye) ונוירודרם. בנוסף, חברות חזרו לבורסות השונות – היו 11 גיוסים ב-414 מיליון דולר בהנפקות לציבור, בשווי כולל של 1.5 מיליארד דולר".
מה יהיו התחומים החמים בעולם הסטארט-אפים השנה וב-2019?
"שלושה תחומים ימשיכו לבלוט: תחבורה חכמה, שם מספר החברות הישראליות זינק מ-87 לפני חמש שנים ליותר מ-600 ב-2018; סייבר, שם כ-10% מכלל המכירות העולמיות מגיעות מישראל, ויש כאן יותר מ-260 סטארט-אפים בתחום; ובינה מלאכותית – חברות ישראליות בתחום גייסו ב-2017 כ-1.1 מיליארד דולר".
תגובות
(0)