"לרגולציה יהיה תפקיד מרכזי בפיתוח מערכות חדשות"

יותר מ-100 אלף מבקרים מ-125 מדינות, כולל ישראל, השתתפו בשבוע שעבר בכנס Viva Tech, שנערך בפריז. גודלו של הכנס והרכב המשתתפים בו הפכו אותו ל-"אקספו" של הטכנולוגיה והוא נחשב לאירוע החשוב באירופה בעולמות החדשנות בכלכלה. ישראל הציגה באירוע בפעם הראשונה, במסגרת ביתן של מכון היצוא.

בכנס הופיעו בכירי חברות הטכנולוגיה העולמיות, בהם סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט (Microsoft), ג'יני רומטי, מנכ"לית יבמ (IBM), ומארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק (Facebook).

עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה טכנולוגיה, שותף יזמות בקרן JVP ושותף במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן – מהו אירוע Viva Tech, שבו השתתפת?
"זה אירוע שמתקיים כבר כמה שנים. באחרונה הוא קיבל תאוצה, לאחר שממשלת צרפת, בהוראת הנשיא, עמנואל מקרון, לקחה את ההובלה שלו לידיה, כדי למצב את צרפת כמובילה עולמית בתחום החדשנות.

הקונספט של הכנס היה מעניין: אם עד עכשיו, בכנסי חדשנות היינו רגילים לראות סטארט-אפים במוקד העניינים, כשמנהלי חברות בתעשייה באו לראות מה הם מציגים, הרי שבכנס הזה המודל היה הפוך. מקרון ביקש מכל ראשי התעשיות להציג ולדבר כיצד הם רואים את החזון הטכנולוגי שלהם. לדוגמה, חברות ביטוח ומזון חשפו כיצד הן חושבות שהטכנולוגיה תקדם אותן וכיצד הן יבצעו את הטרנספורמציה הדיגיטלית. כל אחת מהחברות שהציגו שם אירחה סטארט-אפים שיש להם רעיונות לפתרונות נקודתיים לאותה התעשייה".

מה היו המגמות המרכזיות שהוצגו בכנס?
"הנושא הכי חם, שהכי מעניין את האירופים ובכלל בעולם, הוא הבינה המלאכותית. הוא עלה הן בהיבט הטכנולוגי והן בהשלכות החברתיות שלו, כמו השפעה על שוק העבודה ובכלל – משמעותו לכל אחד מאתנו. המסרים לא היו חדשים: שהבינה המלאכותית תחליף חלק מהפעולות שאנחנו עושים ושיהיו קבוצות של עובדים שיצטרכו להתאים את עצמן למציאות החדשה.

במקביל, מיצבו באירוע את הבינה המלאכותית כפלטפורמה שיכולה להיות זמינה לכולם. העתיד על פי מיקרוסופט היה שבינה מלאכותית תהיה סוג של פלטפורמת שירות שתעמוד לרשות כל אחד.

בלטה מאוד הרגישות שיש באירופה לשמירה על הפרטיות ועל היציבות התעסוקתית. לגמרי במקרה, עיתוי הכנס היה ביום כניסת תקנות ה-GDPR. המנכ"לים הבכירים של חברות הענק, ביניהם צוקרברג, עמדו בפני מטח של שאלות קשות מצד הקהל בכל מה שנוגע לשמירה על המידע ועל הפרטיות שלהם, ולא לכולן היו להם תשובות. דובר רבות על כך שכמו שיש זכויות אזרחיות, כך צריכות להיות זכויות דיגיטליות.

דוברים רבים הציגו את הצד היפה של הטכנולוגיה, כיצד היא משפרת את חיינו וכיצד תעשה זאת עוד יותר.

כל אלה הובילו לנושא אחר וחשוב שעלה, והוא כוחה של הרגולציה. למשתתפי הכנס היה ברור שאנחנו עומדים בפני עידן שבו מצד אחד הטכנולוגיה תחדור יותר ויותר לחיינו, אבל גם נשים לה גבולות ברורים – וזה בדיוק המקום שהרגולציה צריכה להיכנס אליו. בעתיד, החלק של הרגולציה יהיה חשוב ביותר. מסתכלים על זה מהצד הערכי – אי אפשר לקיים דיון על חדשנות טכנולוגית בלי לדבר על הנושא הערכי, ההשפעה שלה על האדם והחברה".

מה אנחנו, כישראלים, יכולים ללמוד מהכנס והמסרים שהועברו בו?
"כאומת הסטארט-אפ, כדאי שנפנים את המסר החשוב שהועבר שם, שלפיו חברות הסטארט-אפ צריכות להיות בקשר הדוק עם החברות הגדולות, המסורתיות. הדבר השני הוא שחברות ישראליות צריכות להסתכל יותר טוב על השוק האירופי ולכוון יותר לשם ולא להתמקד רק בשוק האמריקני כפי שהדבר מקובל. דבר נוסף, חברות סטארט-אפ צריכות לתת משקל רב יותר לרגולציה".

כיצד אתה רואה את זה כיזם וכמי שמשקיע בחברות?
"התיאבון של המשקיעים משתנה. הם רואים את המגמה באירופה, מבינים את השינויים שחלים שם בכל מה שקשור לקשר בין טכנולוגיה לרגולציה ולכן, הנטייה שלהם היא להשקיע בחברות שכבר מוכיחות יכולת ולא רק בכאלה שהן בוגרות חממות או האבים".