"העיסוק בשמירה על הפרטיות מוגזם; אין צורך להחמיר בנושא"

"בכל מה שקשור למערכות אוטונומיות מבוססות על בינה מלאכותית, כגון רכב אוטונומי יש מקום להסדרה אתית מצד ממשלות בכל העולם", כך אמר פרופ' אמנון שעשוע, סגן נשיא בכיר באינטל (Intel). פרופ' שעשוע נמנה על מייסדי מובילאיי (MobileEye), שנמכרה לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, ומשמש כמנכ"ל וכמנהל הטכנולוגיות שלה. הוא השתתף בדיון שערכה אמש (ב') ועדת המדע של הכנסת בנוגע להיבטים השונים של הבינה המלאכותית והשלכותיה על החברה הישראלית. "מערכות אוטונומיות מבוססות על בינה מלאכותית, עליהם מבוסס בין היתר הרכב האוטונומי, מייצרות אצלנו ציפיה שמצד אחד דפוס ההתנהגות יהיה כמו של בני אדם ומצד שני אתה שואף למקסימום בטיחות ורוצה שהרכב לא יהיה מעורב בתאונה וכאן צריכות הרגולציות להתערב ולקבוע הסדרים אתיים שיבואו לידי ביטוי במערכת קבלת ההחלטות של הרכב האוטונומי" אומר שעשוע.

רגולציה בתחום ההגנה על הפרטיות? לא צריך

לעומת זאת, שעשוע אמר כי בניגוד לנושא הרכב האוטונומי,.אין צורך ברגולציה בכל מה שקשור לשמירה על הפרטיות וכי לדעתו העיסוק בתחום הזה מוגזם. "אני ממליץ לא להחמיר בנושא שליטה על מידע ושמירה על פרטיות, במיוחד לא בישראל", אמר. "אנחנו מדינה קטנה וההישרדות שלנו תלויה בטכנולוגיה וחדשנות" "בתחום הרפואה הדיגיטלית, למשל, כולנו רוצים שהמידע יגיע למקומות הנכונים כדי להציל חיים ולכן לא צריך להגזים ברגולציה", הוסיף. הוא דיבר גם על חוקי ה-GDPR, שנכנסו לתוקף לפני כשבועיים, ואמר כי "חוקי הפרטיות באירופה די מורכבים והם מתעלמים מהפוטנציאל הגדול שיש בנושא הבינה המלאכותית. האזרחים לא כל כך זקוקים להגנה על פרטיות כפי שזה מתבקש". בהמשך ציין שעשוע שגם מערכת החינוך צריכה להתאים עצמה לעידן החדש של הבינה המלאכותית. "בישראל, הסטודנטים נחשפים לכל התחום הזה רק בסוף תואר ראשון, ואח"כ מתפלאים שיש מחסור בכוח אדם", אמר.

"הבינה המלאכותית נוגעת בכל תחום בחיינו"

בדיון השתתף גם ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, שאמר כי אינו שותף לדעתו של פרופ' שעשוע לגבי הרגולציה בנושא הפרטיות וההגנה על האזרחים. גם הוא דיבר על נושא הבינה המלאכותית וציין כי "היא נוגעת בכל תחום בחיינו. כמעט כל פעולה שעושים נגזרת מההשפעה שלה ואין ספק שהיא הדבר הבא, ולכן צריך להחליט כיצד מתמודדים עם הטכנולוגיה הזו. בהעדר חשיבה כוללת, ההשפעה שלה על חיינו עלולה להיות מסוכנת". באשר לקשר שבין הבינה המלאכותית לפרטיות אמר ח"כ הרצוג: "מדברים על אפשרות שמחשבים ייצרו ויפתחו איברי אדם. זה לא קרוב אבל אפשרי. מנהיגים ישלטו במכונות ויכולים לעשות פעולות שונות. אתה לא יכול לתת למישהו את המידע הרפואי עליך מבלי שתדע מה הוא עושה בו".

"יש לקבוע לוחות זמנים לפיתוח והטמעת הבינה המלאכותית במשרדי הממשלה"

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, אמר כי נושא הגנה על הפרטיות עומד על סדר היום של הוועדה בדיונים שונים והוועדה הביעה את דאגתה מהנעשה וממה שלא נעשה עד היום. לדבריו, "משלחות מכל העולם מגיעות אלינו כדי ללמוד איך אנו מתמודדים עם נושא הפרטיות". יאיר פראנק, ראש הרשות לתקשוב ממשלתי, הוסיף כי גם בממשלה מתחילים לדבר על שירותים מבוססי AI, כגון שילוב של עוזרים אישיים וירטואליים, שיסייעו לאזרחים – אולם יש בעיה של תמיכה בעברית. "כמו כן", הוסיף, "הממשלה תורמת לקידום המחקר בכך שהיא פותחת את המאגרים שלה לטובת חוקרים וסטארט-אפים, והמידע שיש שם מקדם את מציאת הפתרונות לאתגרים השונים". ח"כ מקלב סיכם את הישיבה בקריאה לממשלה לבחון היבטי רגולציה שונים של תחום הבינה המלאכותית, בהם פרטיות ואחריות משפטית, ולקבוע לוחות זמנים לפיתוח והטמעת מערכות בינה מלאכותית במשרדי הממשלה, לשם ייעול השירות לציבור. "ללא הכנה רצינית של משרדי הממשלה לנושא בהקדם, לא רק שנקשה על מחקר ופיתוח בנושא, אלא גם נתמודד עם שאלות משפטיות רבות, ובעיקר נוכל לגלות לפתע אלפי מובטלים שינשרו מאותם ענפי תעסוקה שייסגרו הודות למערכות החדשות שיגעו בכל תחום בחיים", אמר. יו"ר הוועדה ביקש כי בראש ובראשונה תהגה הממשלה תכנית לימוד, הכשרה והתאמה, כדי שיהיה מי שיכול לעסוק בפיתוח בינה מלאכותית.