חמש שנים אחרי: החשיפות של סנואודן עדיין מהדהדות

החודש (יוני) לפני חמש שנים פרץ לתודעה הציבורית אדוארד סנואודן. הצעיר, כיום בן 35, היה עובד בסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ארצות הברית והדליף מידע סודי עצום על תוכניות המעקב של הסוכנות.

סנואודן החל את דרכו בממשל כמומחה טכני במחשבים וסייבר בסוכנות הביון האמריקנית (CIA) ולאחר מכן עובד קבלן עבור הסוכנות לביטחון לאומי. בתחילת יוני 2013 פרסם הגארדיאן (Guardian) הבריטי את הסנונית הראשונה כאשר גילה כי צו בית משפט סודי איפשר לממשלת ארצות הברית לקבל מ-ורייזון (Verizon) את רשומות הטלפונים של מיליוני אמריקנים. הייתה זו תוכנית המעקב PRISM.

מאוחר יותר חשף הוושינגטון פוסט (Washington Post) כיצד סוכנויות ריגול בארצות הברית ובבריטניה השיגו מידע מהכבלים הנושאים את תעבורת הטלפוניה והאינטרנט העולמית.

עדיין גר במקום לא ידוע ברוסיה

עוד באותו חודש הגישה מחלקת המשפטים של האמריקנית אישומים פליליים נגדו באשמת עבירה על חוק הריגול וגניבת מידע ממשלתי. הוא ברח להונג קונג ומשם טס למוסקבה שם ביקש מקלט מדיני, אותו קיבל מאוחר יותר. סנואודן עדיין גר במקום לא ידוע ברוסיה ומחפש מקלט מדיני נוסף.

אף שחלפו מאז חמש שנים, בכירי המודיעין בארצות הברית מתלוננים שבעקבות המסמכים המסווגים שחשף עדיין זולג לציבור מידע סודי. כך, באחרונה דיווח אתר התחקירים The Intercept, הנמצא בקשר עם סנואודן, על תוכנית מעקב המונית המנוהלת על ידי יפן. פרסום נוסף נסב על שה-NSA עוקבת באופן ממוקד אחר משתמשי ביטקוין במסגרת מלחמתה בסחר בסמים ובהלבנת הון.

פקיד בכיר במחלקת ההגנה האמריקנית העוסק בביון נגדי אמר כי העיתונאים פרסמו רק כ-1% מהמסמכים שסנואודן לקח "ולכן אנחנו לא רואים את הנושא הזה מסתיים בקרוב".

ה-NSA. צילום אילוסטרציה: BigStock

נזק בקנה מידה שהציבור אינו מבין

המסנגרים על סנואודן טוענים שממשלת ארצות הברית ניפחה במשך שנים את הנזק שלכאורה נגרם מחשיפותיו. גלן גרינוואלד, מייסד משותף של האינטרספט ועיתונאי לשעבר בגרדיאן, אמר כי "ישנם אלפי מסמכים רבים שהעיתונאים בחרו שלא לפרסם משום שהם יפגעו בשמם הטוב של אנשים או בזכותם לפרטיות או כי פרסום שכזה היה חושף תוכניות לגיטימיות למעקב". לדבריו, "חלפו חמש שנים מאז החשיפות, ה-NSA סיפקה כל מיני סוגים של רטוריקה צווחנית ופזיזה על הנזק שנגרם לה אך מעולם לא היו ראיות, ולו למקרה אחד של סכנת חיים".

מנגד, גורמי ביון בארצות הברית מספרים כי הערכות הנזק של סנואודן נמשכות גם כיום תוך ניהול סיכונים לגבי מתקנים או אנשים מסוכנויות הביון שהועמדו בסכנה בשל החשיפה. כך, אמרו, מאמצי איסוף המודיעין של ארצות הברית ברחבי העולם ניזוקו, נחשפו כלים המשמשים לצורכים מודיעיניים, שותפויות מודיעיניות של ארצות הברית שובשו, ונחשפו פעולות המודיעין, היכולות וסדרי העדיפויות שלה בעולם הביון. סוכנויות המודיעין האמריקניות והבריטיות לא סלחו לו ולא יעשו זאת. עבורם מעשהו של סנואודן הוא בגדר בגידה שהסבה נזק בקנה מידה שהציבור אינו מבין.

"הייתה תחושה של סופיות; לא הייתה כל דרך חזרה"

בראיון טלפוני עם הגארדיאן, סנואודן אמר כי אינו מתחרט למרות המחיר שהוא משלם וכי הוא מרוצה מהאופן שהחשיפה שלו את מעקב ההמונים זעזעה ממשלות, סוכנויות מודיעין וענקיות אינטרנט. הוא נזכר ביום בו חייו השתנו לבלי הכר כשהלך לישון בחדר המלון שלו בהונג קונג וכשהתעורר, הידיעה על כך שה-NSA "שואבת" את נתוני הטלפון של מיליוני אמריקנים התפרסמה והיכתה גלים ברחבי העולם. סנואודן ידע באותו רגע שחייו הישנים נגמרו. "זה היה מפחיד אבל זה היה משחרר. הייתה תחושה של סופיות. לא הייתה כל דרך חזרה".

"אנשים אומרים שדבר לא השתנה", אמר, "ושיש עדיין מעקב אחר המונים אולם לא זו הדרך לבחון האם חל שינוי בעקבות החשיפה שלי. תסתכל אחורה לפני 2013 ותראה מה קרה מאז – הכל השתנה".

השינוי החשוב ביותר, אמר, הוא המודעות הציבורית. "המגזר הממשלתי והמגזר העסקי ניצלו את הבורות שלנו. אבל עכשיו אנחנו יודעים. אנשים מודעים עכשיו. אנשים עדיין חסרי אונים לעצור את זה אבל אנחנו מנסים. הגילויים שלי העצימו עוד יותר את המאבק".

סנואודן אומר כי אינו מתחרט על מעשיו. "לו הייתי רוצה להיות בטוח, לא הייתי עוזב את הוואי (שם עבד עבור NSA, לפני שטס להונג קונג)".