"ערים חכמות בפריפריה חייבות להיות בעדיפות עליונה"

"ערים חכמות בפריפריה צריכות להיות בעדיפות עליונה, כדי לענות על המטרה המרכזית של העיר החכמה – צמצום הפערים", כך אמר ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שעסק בנושא.

הדיון נערך במסגרת יום עיירות הפיתוח, שבו התקיימו דיונים בנושא בוועדות הכנסת. לדברי ח"כ מקלב, "הערים החכמות נותנות מענה אדיר לקידום וחיזוק תחומי התברואה, החנייה, התחבורה והבריאות היכן שהן מיושמות. מנתונים שהוצגו לי, תחום החינוך יעבור שינוי דרמטי של ממש בעיר מסוימת אם תוטמע הטכנולוגיה הרשתית בכל העיר".

"עיר חכמה – הקמת מוקדי סייבר ורכב אוטונומי בפריפריה"

בדיון השתתפו מספר ראשי ערים מהפריפריה, שהדגישו כי אצלם מיישמים את התפיסה הכוללת של עיר חכמה ולא מתמקדים רק בטכנולוגיה. עם זאת, הם אמרו כי הפערים הבולטים בתקצוב ובהקצאת המשאבים מטעם הממשלה והחסמים הביורוקרטיים מעצימים את הפערים ולא מאפשרים לערי הפיתוח להתפתח.

שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות תרשיחא ובעברו יו"ר מרכז השלטון המקומי וח"כ מטעם מפלגת העבודה, אמר כי "יש ערים שתופסות את נושא העיר החכמה רק בהיבט של התקנת רכיבים אלקטרוניים שמאפשרים לנהל חנייה, אשפה ועוד, אבל בפריפריה, המציאות היא שונה. עיר חכמה בשבילנו זה איך מצמצמים פערים בחינוך, בבריאות ובתחומי שירותים אחרים, שלתושבי המרכז נראים מובנים מאליהם ולנו לא".

"עיר חכמה בשבילי זה הקמת מרכזי סייבר בפריפריה ואיך להפוך את הערים האלה למוקדים של פיתוח רכב אוטונומי", הוסיף. "זה בדיוק מה שיהפוך את הגליל המערבי לאזור מתקדם, שיביא אליו מועסקים מכל הארץ".

בדיון דיבר גם רועי אלרום, ראש ענף טכנולוגיות בעיריית מעלות תרשיחא. הוא אמר כי "מערך הסייבר הלאומי מבצע הרבה תכניות יפות, אבל משום מה, אנשיו לא מגיעים לפריפריה". הוא קרא גם לצה"ל, ובעיקר לאגף התקשוב, לתת את חלקו בעניין.

"בתוך שנה, דימונה תהיה בירת הסייבר של ישראל"

דובר נוסף שדיבר – בזעם – על אפליית התקציבים הממשלתיים לפריפריה היה יגאל להב, ראש מועצת קרני שומרון. "כבר מזמן יש לנו אפשרות ללמידה מתוקשבת, מרחוק, אבל משרד החינוך באופן קבוע לא מאשר לנו להפעיל אותה, כי רק לאוניברסיטה הפתוחה מותר לעשות זאת. איפה נשמע דבר כזה?" עוד הוא אמר ש-"הטלפון החכם נפוץ בכל מקום ואפשר ללמד בעזרתו, אז מדוע המועצה להשכלה גבוהה לא מאשרת לנו להפעיל תכניות לימוד באמצעותו? יש בפריפריה אנשים חכמים לא פחות מאשר במרכז".

ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, הזכיר גם הוא את הפערים בתקצוב וציין שבעוד שנבחרת הרובוטיקה של עירו הגיעה למקום החמישי בתחרות כלל עולמית עם תקציב של 160 אלף שקלים, תקציב הקבוצה שהגיעה למקום הראשון היה שווה ערך ל-40 מיליון שקלים.

עמיתו מדימונה, בני ביטון, ביקש לשנות את השיח ואת הכינוי עיר פיתוח. "אנחנו לא ערי פיתוח אלא ערים מתפתחות", אמר. "בתוך שנה תגלו שדימונה היא בירת הסייבר של ישראל. אנחנו מקימים בעיר את מכללת הסייבר, שתקדם ותוביל את הנושא".

צחי שלום ממרכז השלטון המקומי אמר כי היתרונות של עיר חכמה והמטרות שלשמן החלו הפרויקטים הללו מתחדדים דווקא בפריפריה, כי יש משמעות לשירותים שמתאפשרים בעזרת כלים דיגיטליים כמו רפואה מרחוק ולמידה מתוקשבת. שלום אמר כי מרכז השלטון המקומי החליט לקחת אחריות בנושא זה ולקדם פרויקטי עיר חכמה בפריפריה, על מנת לצמצמם את הפערים.