"אנו משתפים את התעשייה שתעזור לנו לגבש את האסטרטגיה הדיגיטלית"

מטה "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי פרסם לא מכבר קול קורא, די חריג בנוף המכרזים הממשלתיים, הקורא למפתחים ולמומחים בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית מתוך התעשייה בישראל להגיש הצעות ולסייע לממשלה לייצר כלים ופתרונות בתחום הממשל החכם, שיהיו ידידותיים ונגישים לאזרחים. הקול קורא הוא ברמת RFI, שמתוכו תבחר אחר כך הממשלה רשימת ספקים שיוכלו לתת פתרונות לכל משרדיה. למיזם שותפים מינהל הרכש במשרד האוצר ורשות התקשוב הממשלתי במשרד רוה"מ.

אבי כהן, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, מה הממשלה מחפשת בדיוק בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית, שהיא עצמה אינה יודעת?
"תחום הטרנספורמציה הדיגיטלית מתפתח במהירות רבה, וגוברת ההבנה בשנים האחרונות כי להצלחת פרויקט דיגיטלי נדרשת מעטפת של שירותים רחבה יותר, הוליסטית ואינטר-דיסציפלינרית. כדי לייצר כלים שהם ממשקים ידידותיים לאזרחי המדינה, בכל תחומי הממשל זמין, נדרשים מיומנויות ויכולות שאין לנו, ואנחנו מאוד מעוניינים להביא את הידע הרב שיש בחוץ, בתעשייה אל תוך הממשלה על מנת שגם אנחנו נוכל ליהנות ממנו.

זיהינו שהגיעה העת להביא את הידע, המומחיות והחדשנות הקיימת במגזר הפרטי לתוך משרדי הממשלה, וכך הנחתה את מטה ישראל דיגיטלית שבמשרד לשוויון חברתי לעשות. המידע שיתקבל במסגרת הקול הקורא (RFI), יסייע לנו לרכוש שירותים מהחברות והמומחים הטובים ביותר, ובכך לספק את השירות הטוב ביותר לאזרחי ישראל".

למי פונה הקול קורא ומה אתם מחפשים בדיוק?
"עשינו מיפוי של כל הצרכים והמעטפת שדרושה בכדי לייצר כלים שיהיו בחזית הטכנולוגיה ושהם חלק בלתי נפרד מכל כלי שמיישם את תפישת הממשל זמין".

תן דוגמאות בבקשה.
"תחום אחד זה חווית לקוח. אנחנו מחפשים מפתחים שיש להם התמחות בתחום של עיצוב שירות, מתוך הבנת המשתמשים וצורכיהם, גיבוש מסע הלקוח, עיצוב תכנים ויזואליים וטקסטואליים, מחקרי משתמשים, מחקרי שימושיות ועוד. נושא נוסף שהגדרנו אותו הוא הגדרת KPI במדידה של שירותים, בניתוח נתונים ובהסקת תובנות בהבניית ארכטיקטורת מידע לא מובנה ובניית מודלים. אנחנו גם מחפשים ידע בתחום של ניתוח התהליכים העסקיים, כיצד לזהות הזדמנויות להתייעלות וחיסכון, בתכנון השינויים הארגוניים והתמריצים הדרושים לביצוע הטרנספורמציה הדיגיטלית בשירות הממשלה. ויש כמובן נושא נוסף, חשוב לא פחות – אנו מחפשים מומחים לאסטרטגיה דיגיטלית, ניהול מוצר, קביעת סדרי עדיפויות ועוד".

איך יעבוד התהליך? האם יהיו בסופו של דבר מכרזים, ואם כך אז מה החידוש פה?
"המיזם הזה הוא חלק מהתכנית הדיגיטלית הלאומית שאישרה הממשלה ביוני האחרון. החידוש הוא שהממשלה מאמצת גישה רב-תחומית לפרויקטים דיגיטליים, ומכירה בכך שמעבר להיבטיו הטכנולוגיים של הפרויקט הדיגיטלי, יש עולמות תוכן נוספים החיוניים להצלחתו.

מה שפרסמנו הוא ברמת RFI. התשובות שיתקבלו יאפשרו לנו ללמוד את השוק ולאפיין מכרז שירותי דיגיטל בצורה שתבטיח שהממשלה תוכל לרכוש שירותים מהחברות והמומחים הטובים ביותר.

כן. זה יהיה מכרז מרכזי במתווה פרויקטאלי, כלומר יושתת על סלי שירותים שונים לפי התמחויות, ובכל קטגוריה יהיו מספר זוכים. בסופו של יום, נעמיד על מדף המוצרים הממשלתי שורה של פתרונות, וכל משרד שירצה לפתח כלים בתחום הדיגיטל, יוכל לבחור בין אחת החברות, ולתחר ביניהן".

זה דומה של מכרז אתגר, שכבר נעשה במערכת הבריאות?
"לא. במכרז אתגר אתה מבקש מהחברות שיתנו לך פתרון לבעיות – אתגרים שקיימים במערכת הבריאות. הבעיות שם ידועות. פה אנו במצב שאנחנו אפילו לא יודעים מה האתגרים, מה צריך, מה קיים ואיך אפשר בכלל לשפר, ולכן החידוש הוא שאנו משתפים את התעשייה שתעזור לנו לגבש את האסטרטגיה הדיגיטלית של הממשלה וזה לא היה עד היום".

מה לוח הזמנים?
זה מאוד תלוי בקצב ההיענות. אני קורא באמצעות המדיה שלכם לכל החברות לרתום את יכולות הסטארט-אפ ניישן שיש למדינת ישראל, ולסייע לממשלה לפתח שירותים דיגיטליים מעולים. זה חשוב לנו, כי כל אחד מאיתנו הוא אזרח במדינה וחשוב גם לתעשייה".