האפליקציה שמבקשת לשמר את הידע שנצבר בראשו של העובד לנצח

סטארט-אפ ישראלי חדש, פרוקומזו, מבקש לפתור את בעיית אובדן הידע המקצועי שקיים בארגונים. המדובר באפליקציה המשמשת ככלי חוויתי שמעודד שיתוף ידע בלתי פורמלי בארגון תוך יצירת תובנות, קידום העובדים ויצירת תרבות שיתוף ארגוני מקצועי לקידום הידע והעובדים עצמם.

האפליקציה מאפשרת לכל אחד בארגון להיות מומחה בתחום הידע שלו באמצעות העלאת הידע שלו לפרסום באפליקציה ושיתופו בקרב יתר חברי הארגון המחוברים אליה כמעין רשת חברתית פנים ארגונית. אם התכנים שהעובד מעלה זוכים לדירוג גבוה מקרב שאר העובדים ונתפסים כמקצועיים ומהימנים עבורם, אותו עובד זוכה לדירוג גבוהה מהם על גבי המערכת. "כך נוצר ניקוד כמו גיימינג ואפשר להצביע על מומחה ולתגמל בהתאם", אמר אופיר גולדשמידט, מייסד החברה. 

כאשר תובנה או תשובות לשאלה מקבלות דירוג נמוך, הפיד במערכת יודע "לנקות" אותך מהמערכת באופן אוטומטי כדי שאחרים לא יתקלו בהן. הדירוגים עשויים לשמש כמידע עליו יכולים להתבסס המנהלים כאשר הם שוקלים אופציות קידום בחברה, העלאות שכר, מתן בונוסים זיהוי פערי ידע וכדומה. המערכת, שהופכת להיות מרכז ידע, מאפשרת בין השאר לארגון לפרסם נהלים ולקבל משוב מהעובדים וזאת על מנת לשמר גם יכולות של הפצת תוכן לעובדים כפי שנהוג במערכות היום.

"ידע זה כוח אבל שיתוף ידע זו עוצמה"

פרוקומזו, ראשי תיבות באנגלית של Professionals Comminication Zone (זירת תקשורת מקצועית), הוקמה לפני שלוש שנים על ידי גולדשמידט, יזם טכנולוגי בעל ניסיון בתחומי הפיתוח וההדרכה, ששימש בעברו כמנהל תחום למידה דיגיטלית וניהול ידע במשרד ראש הממשלה.

לדברי גולדשמידט, החברה הוקמה מתוך הבנה ש-"ידע זה כוח אבל שיתוף ידע זה עוצמה". היישום משמש את העובדים בארגון כרשת חברתית פנים ארגונית לתכנים מקצועיים, כאשר בשונה מפתרונות אחרים בשוק, הוא היחיד, הוא ציין כי שמאחד את הפן המקצועי והפן החברתי בפלטפורמה אחת.

גולדשמידט אמר שהרעיון לאפליקציה עלה מתוך הבנה כי קיים צורך ביצירת זירת שיח של מומחים. "זיהיתי שלושה אתגרים בעולם של היום. ראשית הבנו שיש התפוצצות של ידע ושינויים כל הזמן. מחקרים מראים כי 22% מיום העבודה של מהנדס, למשל, כלומר – יום בשבוע, הוא מתעסק רק באיתור מידע. אנו חיים בעולם בו יש תרבות של שיתופית אבל אין כלים לשיתוף בין מחלקות. הידע עובר בקבוצות ווטסאפ (WhatsApp) או בשיחות על כוס קפה. אנחנו מאמינים שהעובד המודרני שרגיל לשתף ידע באופן טבעי ממשיך לעשות את זה גם ככה אבל עכשיו לפחות הארגון יוכל לנהל את זה".

לדבריו, "ארגון שלא מבין שהידע הקריטי שלו נמצא בעיקר בראש של עובדיו ולא מאמץ תפיסות מתקדמות של שיתוף וניהול ידע, העובדים שלו יחזרו על טעויות שעשו חבריהם ולא יטמיעו לקחים. כמו כן, לא יישמרו הצלחות. בנוסף לכל זה, כאשר עובדים יצאו לפנסיה או יחליפו מקום עבודה, הם ייקחו איתם את כל הידע וניסיון המקצועי".

"אתגר שני שזיהינו מתייחס לעקרון השילוביות", הוסיף גולדשמידט. "בימינו, כל פרויקט, משימה או רעיון מכילים או מתממשקים עם מספר רב של דיסציפלינות. "כל אחד יודע משהו, אף אחד לא יודע הכל". אנחנו לא תמיד מכירים את מומחי התוכן הרלוונטיים ובטח שאין לנו זמן לחפש אותם. האתגר השלישי הוא שרוב הידע הארגוני נמצא בקרב העובדים".

"אחד המודלים המרתקים ביותר בתחום הלמידה הארגונית שמוכיח את זה הוא מודל 70.20.10", ציין. "המודל ממפה את מקורות הידע המקצועי של עובדים ומעלה ש-10% ממנו הוא ידע שמבוסס על תהליכי למידה פורמליים. כלומר, שמישהו אחר החליט מה אנחנו צריכים לדעת על מנת לבצע את התפקיד שלנו הכי טוב. % 20 אחוז הוא ידע שנוצר במהלך עבודה, דיונים ובעיקר פרויקטים משותפים ואילו 70% מהידע נרכש למעשה תוך כדי ביצוע התפקיד. כלומר, רוב המשאב החשוב ביותר בארגון לא נגיש ולא נשמר באף מאגר ידע". על כל אלה מבקשת פרוקומזו לענות.

רמי גור, מנהל מטריקס דיגיטל. צילום: סאם יעקובסון.

"2019 תהיה השנה שבה ארגונים יבינו את החשיבות בהשקעה בחווית העובד"

מטריקס דיגיטל החלה באחרונה לייצג באופן בלעדי את פרוקומזו בישראל ובעולם.

רמי גור, מנהל מטריקס דיגיטל, אמר כי "מדובר במערכת שמתמקדת בעובד ובצרכיו, אשר יודעת לייצר סביבה שתתמרץ את האנשים בארגון לשתף ידע ותובנות, כאשר הידע מנוהל על ידי חוכמת העובדים וזורם מלמטה כלפי מעלה. זו תפיסה חדשה של ניהול ידע, לפיה הארגונים, כגופים גדולים, עוברים אל מאחורי הבמה והעובד הופך להיות מרכז העניין. הממשק מאפשר לעובד לפעול ברשת חברתית לכל דבר, אשר זמינה במובייל, במחשב, בטאבלט וכדומה. זיהינו שאפליקציה זו עונה על צורך מהותי שקיים בכל ארגון לשימור הידע במקביל לתפיסת אנליסטים, כמו של פורסטר (Forrester), שטוענים ש-2019 תהיה השנה שבה ארגונים יבינו את החשיבות בהשקעה בחוויית העובד".