פרטיות של קטינים? הממשלה דחתה את ההחלטה בשלושה חודשים

ועדת השרים לחקיקה דחתה היום (א') בשלושה חודשים את הדיון בהצעת החוק של ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), המבקשת לרסן את כוחן של חברות ענק כמו גוגל (Google) ופייסבוק (Facebook), ולהגביל משמעותית את היכולת שלהן לאסוף מידע אודות משתמש קטין ולהשתמש בו למטרות מסחריות. במסגרת ההצעה יוספו סעיפים לחוק הגנת הפרטיות בקיים ויוכנסו בו הגדרות ברורות, שלפיהן מי שאחראי על המידע הוא לא רק "אדם", כפי שכתוב בחוק כיום, אלא גם ארגונים וחברות בעלי מידע, וזאת כדי להכפיף את פייסבוק וגוגל לחוק ולעונשים הקבועים בו.

על פי הצעת החוק, בדומה לתקנות ה-GDPR האירופי, ייאסר לחלוטין איסוף מידע רגיש על קטין, כגון מצב רפואי או נפשי, ותידרש הסכמתו המפורשת לאסוף כל מידע אישי אחר אודותיו. עוד כוללת ההצעה הצהרה בדבר הצורך בהגנה מיוחדת על פרטיות קטינים והפסקת השימוש במידע רגיש על קטינים עד גיל 16 למטרות מסחריות.

למעשה, הצעת החוק תאסור לחלוטין על חברות כמו פייסבוק וגוגל לאסוף מידע על קטינים ללא אישור הוריהם או מי שמוגדר כאפוטרופוס עליהם. כמו כן, ייאסר עליהן להעביר את פרטי הקטינים לגורם שלישי מבלי ליידע את ההורים, תוך שקיפות והסברים ברורים מה המשמעות של חשיפת המידע. ההורים אף יוכלו לחזור בהם מהסכמתם להעביר את פרטי ילדיהם.

בדברי ההסבר להצעה כתב ח"כ רוזנטל כי "בעוד שהחוק בישראל מכיר בזכויות מיוחדות לקטינים, במרחב הווירטואלי של האינטרנט אין הגנה עליהם, ודווקא שם היא נדרשת". לדבריו, "הרשת בכלל, והרשתות החברתיות בפרט, הן חלק בלתי נפרד מהחיים החברתיים של הציבור בישראל, ובמיוחד של הקטינים". בדברי ההסבר צוין כי "לפי השנתון הסטטיסטי לשנת 2017, כ-87% מהילדים ומבני הנוער גולשים ברשת לפחות שעתיים ביום, הם חשופים לאתרים ולאפליקציות, ולכן, הם קהל יעד מועדף לחברות מסחריות ולשימוש מניפולטיבי בהם. הפיכת המרחב הווירטואלי לבטוח יותר עבור הקטינים היא בהחלט אתגר שעל המדינה לנסות ולעמוד בו, מתוך איזון והתייחסות לזכותם של הקטינים להגנה על פרטיותם".

עוד הצעה למניעת טרור ברשת

יצוין כי ביום ג' יתקיים דיון משותף של ועדת המדע והטכנולוגיה ו-ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת בהצעת חוק ממשלתית להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה. ההצעה מבקשת לטפל בתכנים הקשורים בטרור והסתה ברשת, והיא מבוססת על הצעת חוק פרטית שהגישה ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני).

על פי הצעת הממשלה, יוסמך בית המשפט לעניינים מנהליים להיענות לבקשת תובע להסיר פרסום מרשת האינטרנט, מכל מקור מידע שהוא – דבר שלא קיים כיום, לפחות לא בסדר הדין האזרחי. אולם, הממשלה מדגישה בהצעת החוק כי בית המשפט ייענה לבקשות כאלה כאשר יתמלאו שני תנאים מצטברים: פרסום התוכן מהווה עבירה פלילית והיותו של הפרסום מסכן את ביטחון התובע או את המדינה. הממשלה מדגישה כי הכלי החדש הזה, אם יאושר, לא בא להחליף כלים קיימים בחוק הקשורים בפרסומים שיש בהם משום עבירה פלילית, או מקרים שבהם יש בהם אלמנט של תביעת דיבה.

מטרת החוק, נאמר בהצעה, היא לאפשר תגובה מידית במקרה של פרסום פוגעני באדם, מאחר שהליכים אחרים הקבועים בחוק נמשכים, באופן טבעי, זמן רב יותר, ובינתיים הנזק נמשך.

"עצימת עיניים לציבור בישראל"

הצעת החוק נדונה בפעם הראשונה בינואר אשתקד, אושרה בקריאה טרומית במרץ השנה והועברה לדיון בוועדות. איגוד האינטרנט פרסם הודעה שבה הוא מותח ביקורת על ההצעה. "הצעה זו הינה אך ורק עצימת עיניים לציבור בישראל. התוכן העברייני, ואולי גם הטרורטיסטי, ימשיך להיות זמין לכל העולם. תנאי השימוש של פייסבוק מאפשרים למדינה כבר עכשיו לפעול להסרת תוכן טרוריסטי, והמדינה אף עושה זאת בפועל. הצעת החוק מיותרת ומהווה צנזורה ופגיעה אנושה בחופש הביטוי", נכתב בהודעת האיגוד.

לדבריו, "ההצעה תגרום אך ורק לעצימת עיניים ולהקטנת התמריץ של גופי אכיפת החוק לפעול לאיתור ותפיסת העבריינים, שזו צריכה להיות פעילותם המרכזית."